האם אימוץ נקודת מבט של אדם אחר משפיע על תגובותינו הרגשיות לגירויים? כדי לענות על השאלה הזאת בחנו מדענים את המנגנונים העצביים שמאפשרים לנו לחוות את העולם מבעד לעיניים זרות
בני אדם יכולים לווסת את עוצמת התגובה הרגשית שלהם למצבים משתנים. הם משלבים לשם כך בין אסטרטגיות "שכליות" שדורשות שליטה על קשב או חשיבה מחדש על משמעות הגירויים, לבין אימוץ נקודת מבטו של האחר וניסיון להבין איך הוא היה מגיב למצב זה או אחר.
במחקר משותף לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, בהובלת מיכאל גלעד, נשאלה השאלה איך אימוץ נקודת המבט של האחר משפיע על תגובותינו הרגשיות, ואילו אזורים במוח אחראים על כך. לדוגמה, האם אימוץ נקודת מבט של אדם רגיש מגביר את עוצמת התגובה הרגשית למצב מאיים?
הנבדקים התבקשו לדרג את עוצמת התגובה הרגשית שלהם לתמונות שתיארו מצבים שליליים או ניטרליים, כשהם מאמצים נקודת מבט של אדם "רגיש" או "קשוח". במקביל נאספו גם נתוני הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) מהמוח כולו, ובפרט מאזור האמיגדלה שמעורב בתגובות רגשיות.
כשהוצגו לנבדקים רגשות שליליים, החוקרים מצאו שתגובתם הייתה חלשה יותר כשאימצו נקודת מבט של אדם קשוח, וחזקה יותר כשהתבקשו לדמות נקודת מבט של אדם רגיש. בתגובה לגירוי נייטרלי, לעומת זאת, לא נמצא כל הבדל. התגובה החזקה יותר התבטאה גם בהפעלה חזקה יותר של האמיגדלה ושל המוח כולו.
בשלב הבא ניסו החוקרים למצוא אזורים במוח שמפעילים את האמיגדלה בשעה שאדם מאמץ את נקודת המבט של אדם אחר. כפי ששיערו מראש, נמצא שבהפעלת האמיגדלה מעורבים אזורים בקליפת המוח הקדם מצחית האמצעית, הקשורים להזדהות עם האחר.
כמו כן, נבדקים שוויסות התגובה הרגשית שלהם היה חזק ביותר הראו גם את השינוי הגדול ביותר בפעילות המסלול המקשר בין האזור הזה בקליפת המוח לבין האמיגדלה. עם זאת, דפוס ההפעלה של המסלול היה חיובי כשנקודת המבט היתה "רגישה", ושלילי כשנקודת המבט היתה "קשוחה". כלומר קליפת המוח הקדם מצחית האמצעית יכולה להפעיל או לדכא את האמיגדלה בהתאם לנקודת המבט שאנחנו בוחרים לאמץ.
ההשלכה החשובה ביותר של הממצאים היא שאימוץ נקודת המבט של האחר מווסתת את הרגשות גם אם לא מתכוונים מלכתחילה שזה יקרה. עשויה להיות לכך תועלת מרובה, למשל כשרוצים לעזור לאנשים המתמודדים עם מצוקה נפשית.
מהממצאים עולה שאימוץ נקודת המבט של אדם נוקשה מבחינה רגשית יכול להפחית אי-נעימות במצב מצוקה. השיטות הקיימות עד כה הצליחו להפחית רגשות שליליים באמצעים שכליים (טיפול קוגניטיבי), אולם לטיפולים האלה היו מגבלות, במיוחד במצבים של לחץ רגשי קשה. לעומת זאת, ויסות רגשות על ידי אימוץ נקודת המבט של האחר מתבסס על מנגנונים אחרים שעשויים להועיל יותר לחלק מהאנשים, במיוחד לילדים שהיכולות השכליות שלהם עדיין לא הבשילו לגמרי. מחקרים עתידיים יכולים לבחון אם אכן נוכל ללמד ילדים צעירים לווסת את רגשותיהם בכך שננחה אותם לדמיין שהם מישהו אחר.
