חוקרים מארה"ב פיתחו קפסולות המשחררות את החומרים שבתוכן לאחר זמן קבוע מראש, שיאפשר לתת בזריקה אחת גם את החיסון של היום וגם של השנה הבאה
עד גיל שנה, מקבלים תינוקות ישראלים לא פחות מאחת עשרה זריקות חיסון. פיתוח חדש של חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) עשוי לסייע בעתיד לצמצם את המספר הזה. החוקרים פיתחו קפסולות זעירות שיכולות לשאת את החומר הפעיל בחיסון ולשחרר אותו במועדים שאפשר לקבוע מראש. כך למשל אפשר יהיה לתת כמה מנות חיסון בזריקה אחת, ולשחרר אותן לפי לוח הזמנים שקבע משרד הבריאות.
הקפסולות הזעירות, שגודלן כמה עשיריות המילימטר, עשויות מחומר שנקרא PLGA , המורכב מתערובת של חומצה גליקולית וחומצה לקטית. שני החומרים הם תוצרי לוואי של תהליכים רבים בגוף, ולכן הם אינם זרים לו והוא יודע להתמודד עם עודפים שלהם. לכן PLGA אינו רעיל ואינו מעורר תגובה חיסונית. כשהקפסולות באות במגע עם מים, כמו שקורה בתוך הגוף, הן מומסות לאיטן, עד שהחומר שבתוכן נחשף ומשתחרר. משך הזמן הדרוש להמסת הקפסולה ביחס הכמותי בין החומצות: ככל שהן מכילות יותר חומצה גליקולית, כך החומר ישתחרר מהר יותר. שליטה בריכוזי שתי החומצות מאפשרת לייצר קפסולות עם אורך חיים שונה.
הרעיון הוא להטמין בתוך הקפסולות את הנוגדנים המוזרקים בחיסון, כך שאלה ישתחררו לאחר שעבר זמן מסוים. שילוב של כמה קפסולות בעלות אורך חיים שונה באותה זריקה, יאפשר לתת כמה מנות חיסון בזריקה אחת. כך למשל, בניסוי שבו הוזרקו לעכברים קפסולות משלושה סוגים שהכילו חומר זוהר, זיהו החוקרים שמנה אחת השתחררה כעבור כשבוע, מנה שניה כעבור שלושה שבועות, ועוד אחת כעבור כחודש וחצי.
השימוש הרפואי ב- PLGA אינו חדש. כבר עכשיו נעשה בו שימוש בתרופה לטיפול בסרטן "לופרון" (Lupron). אך הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מאפשרת ייצור של קפסולות העשויות PLGA שיכולות להכיל חומרים שונים במינון גבוה. החוקרים פיתחו שיטה שבה ממיסים את החומר ומטביעים אותו בתבניות בצורה הרצויה. כך למשל, הם יצקו PLGA בצורת כוכבים, כסאות זעירים והאותיות MIT ( על שם מקום עבודתם). כדי לייצר קפסולות, יצקו החוקרים את ה- PLGA בצורת מיכלים קטנטנים שלתוכם מזריקים את החומר הרצוי (למשל נוגדני חיסון). לאחר מכן נאטמים המיכלים במכסה.
היכולת לתת כמה מנות חיסון בבת אחת תחסוך זריקות מיותרות, אך היא חשובה במיוחד במדינות מתפתחות שבהן הרפואה פחות נגישה. במדינות כאלה אחסון מנות החיסון בקירור בעייתי מכיוון שאספקת החשמל אינה סדירה, צוות רפואי בעל הכשרה אינו תמיד בנמצא, וקשה לוודא שהמחוסנים אכן מקבלים את כל המנות הנדרשות כדי להגיע לחיסון מלא. במדינות כאלה, הטכנולוגיה החדשה עשויה להיות מצילת חיים.