כיצד המוח מזדקן?

מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מזדקנים? מחקר חדש, שבחן מאות מוחות של אנשים בגילאים שונים, מציע שההזדקנות משפיעה לא רק על תאי העצב שלנו אלא גם, ואולי בעיקר, על תאי מוח אחרים.

כשאנחנו חושבים על תאי מוח, אנחנו חושבים בעיקר על תאי העצב (נוירונים) – התאים המקבלים מסרים מהחושים שלנו, מעבירים מידע זה לזה ושולחים הוראות לשרירים ולאיברי הגוף. אלו הם התאים שמאפשרים לנו לחשוב, לזכור, לראות, לשמוע ובאופן כללי מבצעים את כל מה שנמצא תחת ההגדרה של "פעולות קוגניטיביות".

אך זהו רק סוג אחד של תאי מוח. המוח מכיל גם תאי גליה, שמטרתם לשמש תמיכה ולאפשר את פעילותם של תאי העצב. תאי הגְלִיָה מתחלקים גם הם לסוגים שונים: יש בהם אוֹלִיגוֹדֶנְדְרִיטִים שיוצרים את המִיאֶלין העוטף ומבודד את סיבי העצב, אַסְטרוֹצִיטִים שדואגים לשמור על הסביבה בה נמצאים תאי העצב במצב תקין, מִיקְרוֹגְלִיָה שהם תאי מערכת החיסון של המוח ושומרים עליו מפני זיהומים, ועוד. מספרם הכולל של תאי הגליה דומה למספרם של תאי העצב במוח.

במחקר, שהובילה ד"ר לילך שורק מיוניברסיטי קולג' בלונדון, בדקו החוקרים אילו גנים מבטאים תאי העצב ותאי הגליה – כלומר אלו חלבונים הם מייצרים, וכיצד ביטוי הגנים משתנה עם הגיל. הם השתמשו בדגימות של מוחות מ-480 גופות, של אנשים שהיו בני 16 עד 106 במותם. הדגימות נלקחו מעשרה אזורים שונים במוח – מקליפת המוח המצחית, האחראית על תכנון פעולות, קבלת החלטות ועוד, ועד לצרבלום (המוח הקטן) האחראי בין השאר על שיווי משקל וקואורדינציה.

אלה שעולים ואלה שיורדים. השינויים עם הגיל בביטוי גנים באזורים שונים במוח | איור: ד"ר לילך שורק 

שינויים בביטוי הגנים

החוקרים גילו כי תהליכי ההזדקנות מלווים בשינויים ניכרים בביטוי הגנים בתאי הגליה, יותר מאשר בתאי העצב עצמם. במוח כולו בוטאו יותר גנים של מיקרוגליה, למשל, ככל שהנבדק היה מבוגר יותר, בעוד שגנים של תאי עצב דווקא בוטאו פחות. עדיין לא ברור אם העלייה בביטוי הגנים פירושה שיש יותר תאי מיקרוגליה במוח המבוגר, או שהתאים הקיימים פעילים יותר. ממחקרים קודמים ידוע לנו כי תאי מיקרוגליה אכן נוטים להיות פעילים יותר אצל אנשים מבוגרים, ויש סימנים לכך שהם מעורבים במחלות כגון אלצהיימר. מיקרוגליה הם כאמור תאי מערכת החיסון, והפעלה שלהם עשויה לגרום למצב דלקתי. גם לא ברור אם הדלקת מובילה למחלות, או שהיא תגובת נגד למחלה. 

בחלק מאזורי המוח, תאי הגליה עברו עם הגיל מביטוי של גנים מסוימים לביטוי של אחרים. שני אזורים שהחוקרים התמקדו בהם היו ההיפותלמוס, הקשור למחלת אלצהיימר, והאזור המכונה "החומר השחור"  שפגיעה בו מובילה למחלת פרקינסון. הם מצאו שהשינוי בביטוי הגנים בתאי הגליה היה דרמטי במיוחד באזורים אלו. הנבדקים – גם המבוגרים בהם – לא היו חולים במחלות נוירולוגיות, אך השינוי שעברו תאי הגליה עם הגיל עשויים להיות גורמי סיכון למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון, התוקפות בעיקר אנשים מבוגרים.

החוקרים גם חישבו את מספר תאי העצב והאוליגודנדריטים (אחד מסוגי תאי הגליה) בקליפת המוח הקדמית של שלושה צעירים ושלושה מבוגרים. הם מצאו אצל הנבדקים המבוגרים יותר היו פחות תאי עצב, בעיקר תאים גדולים המכונים תאי עצב פירמידליים, שמחקרים בקופים הראו כי הם רגישים במיוחד להזדקנות. ההבדל היה גדול עוד יותר באוליגודנדריטים - אצל המבוגרים היו הרבה פחות תאים כאלה. בעתיד החוקרים מתכוונים גם לבדוק את מספר תאי המיקרוגליה ותאי גליה נוספים, ולנסות להבין כיצד מספרם משתנה עם הגיל.

עד היום, המחקר של הזדקנות המוח התמקד בתאי עצב. אך המחקר החדש מראה כי רוב השינויים מתרחשים דווקא בתאי הגליה. על פי מספר התאים תומכים יכלו החוקרים לקבוע מה גילו של הנבדק, בצורה מדויקת יותר מאשר על פי תאי העצב במוחו. "כיום ברור שתאי גליה חשובים לפחות באותה מידה כמו תאי עצב, אם לא יותר, בהזדקנות ובמחלות נוירודגנרטיביות", אמרה שורק בראיון למכון דוידסון. לדבריה, חקר תאי הגליה עשוי לעזור לנו להבין יותר טוב את התהליכים שנפגעים במחלות אלו. ואמנם, שורק כבר עובדת על המחקר הבא, ובוחנת את פעילות תאי הגליה במוחם של חולי אלצהיימר.