"טפשת היריון"? לא ממש. מחקר חדש מצביע על שינויים בהרכב המוח בתקופת ההיריון ואחריו, אך הם אינם פוגעים באינטליגנציה אלא מסייעים לאשה להתמודד עם התפקיד החדש

האם היריון ולידה משנים את מוח האם? מחקר חדש מצא שמוח האם הטרייה מכיל פחות חומר אפור ממה שהיה בו לפני ההיריון, ולא, זה כנראה לא הופך אותן לטיפשות או מבולבלות יותר. החוקרים מציעים כי זהו תהליך טבעי שנועד דווקא להפוך אותן לאימהות טובות יותר.

צוות המחקר, בהובלת מדענים מאוניברסיטת ברצלונה בספרד, בחן בתהודה מגנטית (MRI) את מוחן של 25 נשים, לפני ההיריון הראשון שלהן ואחריו. כביקורת, הם בדקו גם 20 נשים שלא נכנסו להיריון, ו-36 גברים. החוקרים מצאו הפחתה משמעותית בחומר האפור במוחן של הנשים שעברו היריון, שהתרכזה באותם אזורים מוחיים אצל כל הנשים. ההפחתה הייתה גדולה עד כדי כך שרק לפי השינוי בנפח החומר האפור בתמונות ה-MRI יכלו החוקרים לקבוע אם אישה מסוימת ילדה בין התמונה הראשונה לשנייה.

השינויים האלו ככל הנראה אינם זמניים בלבד – במעקב שנעשה כשנתיים לאחר הלידה, כמעט בכל האזורים במוח ההפחתה בנפח נשארה כשהייתה. מבין הגברים שנבדקו היו כאלו שבנות זוגם ילדו, אך במוחות שלהם לא נראה שינוי לפני ואחרי הלידה. כלומר, לא הייתה זו חוויית ההורות, אלא ההיריון והלידה עצמם – וככל הנראה השינויים ההורמונליים הכלולים בהם – שגרמו לשינוי.

אם כך, לנשים שילדו יש פחות חומר אפור במוח. ממבט ראשון, נראה אולי שהמסקנה המתבקשת מהמחקר היא שנשים שילדו חכמות פחות – אולי אישור מחקרי לתופעה המכונה "טפשת היריון" – נשים רבות מתלוננות בהיריון על נטייה לאובדן זיכרון ובלבול, אך עד כה לא נמצא בסיס מדעי לתופעה.  במחקר החדש, החוקרים מציעים בדיוק את ההיפך.

התאמה תפקודית

מהמחקר אי אפשר להבין מה בדיוק קרה במוח של הנשים. החומר האפור הוא אזור המורכב מגופם של תאים במוח, בעוד החומר הלבן במוח מורכב מהסיבים הארוכים של תאי העצב, המשמשים אותם בקשרים אלה עם אלה ועם מערכות החושים והתנועה. הפחתה בנפח החומר האפור יכולה להיות תוצאה של אובדן תאי-עצב או של תאים אחרים, כמו תאי הגליה המספקים תמיכה לתאי עצב. כמו כן, השינוי יכול להעיד על הפחתה במספר הסינפסות, שהן הקשרים בין תאי-העצב, או על תהליכים אחרים. החוקרים מציינים שהפחתה בחומר האפור מתרחשת באופן טבעי בשל אחר בחיים – גיל ההתבגרות.  בתקופה זו המוח עובר שינויים רבים, בהם הפחתה משמעותית במספר הסינפסות – תהליך המכונה גיזום עצבי (Synaptic pruning). השינויים האלו אינם מובילים כמובן לירידה באינטליגנציה. הם נתפשים לרוב כתהליך של כוונון הקשרים בין התאים במוח, החיוני להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של המתבגר.

ייתכן שתהליך דומה מתרחש במוחן של נשים בהיריון. כאמור, ההפחתה בחומר האפור אצל נשים אלה לא נראתה בכל המוח, אלא באזורים מסוימים – ומתברר שאלו אותם אזורים שבמחקרים קודמים קושרו להתנהגות חברתית ולקשרים בין-אישיים.

החוקרים שיערו שהשינויים במוח הנשים בעקבות ההיריון מיועד להפוך את המוח ליעיל יותר בכל הנוגע לכישורים הדרושים להורים: יצירת קשר רגשי עם התינוק, ערנות לצרכיו ועוד. כדי לבדוק זאת, הם בדקו את הנשים בהדמיה מגנטית תפקודית, fMRI, מכשיר המראה אילו אזורים במוח פעילים כאשר הנבדק מבצע פעולות שונות. כאשר הראו לנבדקות תמונות של התינוקות שלהן, האזורים שהופעלו היו בעיקר אלה שבהם נצפתה הפחתה בכמות החומר האפור. בנוסף, נמצא מתאם בין השינוי המוחי לבין מידת ההתקשרות של הנשים לתינוקותיהן, כפי שהוערכה על פי תשובותיהן לשאלונים כתובים.

הממצאים תומכים בהשערה כי מוח הנשים עבר התאמה לתפקידן החדש כאימהות. אך חשוב להדגיש כי לפי שעה זו השערה בלבד. עדיין איננו יודעים מה גורם לשינוי במוח לאחר היריון, והאם אכן הוא קשור לפיתוח כישורי הורות. מלבד זאת, המחקר נעשה על קבוצה קטנה של נשים, ורק נשים שילדו בפעם הראשונה. יידרשו מחקרים נוספים כדי לאשש את ההשערות שהועלו בו.

באופן כללי, אין זה מפתיע שהיריון ולידה – הגורמים לשינויים פיזיולוגיים רבים – ישאירו את חותמם גם במוח. המוח שלנו פלסטי ומשתנה ללא הפסק: כל אירוע שאנו חווים, כל עובדה חדשה שאנו לומדים, כל שיחה שאנו מנהלים, יוצרים קשרים חדשים בין תאי-עצב ומשנים, ולו במידה פעוטה, את מבנה המוח. השינויים שנראים אצל נשים שילדו בפעם הראשונה הם פשוט עוד דוגמה – קצת יותר קיצונית – למה שמתרחש כל יום אצל כל אחד מאתנו.

תגובה אחת

  • אנונימי

    שני וייסמן חושבת שלה יש טפשת

    שני וייסמן חושבת שלה יש טפשת גיל ההתבגרות והיא