התרופות הקיימות לנגיף הגורם למחלת האיידס מביאות אותו למצב רדום, אך לא מחסלות אותו. טיפול חדש עשוי לסייע למערכת החיסון לצמצם את כמות הנגיפים בגוף
HIV הוא הנגיף שגורם למחלת איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש. הוא פוגע בתאי מערכת החיסון עצמה, ועל כן הגוף מתקשה להתמודד עם זיהומים ומחלות נוספות. הנגיף מועבר במגע ישיר בין נוזלי גוף, למשל ביחסי מין. על פי ארגון הבריאות העולמי, מאז התפרצות המגפה נדבקו בנגיף כ-75 מיליון בני אדם, ומהם כ-32 מיליון מתו. הנגיף נפוץ במיוחד באזורים מסוימים באפריקה, שם שיעור הנשאים הוא כמעט אחד מכל 25 אנשים בגילאי 49-15 (כארבעה אחוזים), לעומת 0.8 אחוז בעולם כולו.
הנגיף התגלה לראשונה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. פיתוח תרופה נגדו היה קשה במיוחד היות שהוא מפתח חסינות לתרופות תוך זמן קצר. בשנת 1995 החלו לטפל בחולים בקוקטייל המורכב משלוש תרופות, וכיום קיימים כדורים כמו אַטְרִיפְּלָה וסְטְרִיבִּילְד, שמשלבים כמה תרופות לגלולה אחת הנלקחת פעם ביום.
הבעיה היא שהתרופות הקיימות אינן מעלימות את הנגיף מהגוף אלא רק מכניסות אותו למצב רדום, בלי יכולת להשתכפל, כך שעדיין יש בגופו תאים נגועים. הנגיף עלול להתעורר ברגע שהטיפול התרופתי ייפסק, כך שהמטופל תלוי בתרופות כל חייו. ככל שמאגר התאים המודבקים הרדומים גדול יותר, כך עלולה ההתפרצות להיות מהירה ואלימה יותר. על כן ביקשו חוקרים ממעבדתו של ורנר גרין (Greene) מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), בראשות הפוסט-דוקטורנט הישראלי איתן הרציג, לבחון אם אפשר להרוג תאים נגועים, וכך לצמצם את הסיכון שהמחלה תתפרץ מחדש בעתיד.
לשמור על רמה נמוכה של תאים נגועים בנגיף. ורנר גרין (משמאל) ואיתן הרציג | צילום: Gladstone Institutes
הלוחמים של מערכת החיסון
החוקרים, שעבדו בשיתוף חברת הביוטכנולוגיה Xyphos, השתמשו בסוג של תאי T מהונדסים. תאי T הם תאים של מערכת החיסון שתפקידם לזהות ולהשמיד תאים שהפכו סרטניים או שפלשו אליהם נגיפים. לתאים המהונדסים מוסיפים קולטנים ייחודיים, המבוססים על נוגדנים. הקולטנים האלה מזהים ביעילות רבה את מולקולות המטרה שלהם, המכונות אנטיגנים, במקרה זה - אלה מולקולות המופיעות בצד החיצוני של תאים סרטניים, אך לא של תאים בריאים. הקולטנים מסייעים לתאים המהונדסים לזהות את תאי המטרה, להיקשר אליהם ולהשמידם ביעילות. התאים האלה נקראים CAR-T, או תאי T כימריים, והם פרי פיתוח ישראלי, שהוכיח את עצמו בטיפול מוצלח בכמה סוגים של סרטן.
למרות מאמצים רבים להשתמש בתאי T כימריים נגד HIV, עד היום טרם נמצא טיפול יעיל לבני אדם. הסיבה לכך אינה ברורה, אך ידוע שתאי CAR-T שבהם נעשה שימוש עד היום הונדסו להשתמש בקולטנים נגד אנטיגן מסוים, ולא נגד מגוון אנטיגנים. היות שלנגיף HIV יש מגוון רחב של אנטיגנים, ייתכן שצריך להרחיב את יכולת זיהוי האנטיגנים של תאי ה-T. ואכן הרציג ועמיתיו יצרו תאים המכונים convertible CAR-T, או cCAR-T, שהונדסו גנטית עם קולטנים לזיהוי במקביל של כמה אנטיגנים המעידים כי התא נדבק ב-HIV.
החוקרים שאבו תאי דם מנשאי HIV והדגירו אותם במעבדה עם התאים המהונדסים. בעקבות זאת 60-50 אחוז מהתאים הנגועים הושמדו תוך יומיים בלבד. כלומר מאגר התאים המודבקים ירד באופן משמעותי וייתכן שבטיפול ממושך יותר הוא יצטמצם אף יותר. החוקרים לא זיהו פגיעה בתאים אחרים, כך שפעילות תאי ה-T הייתה ספציפית.
אחד היתרונות המשמעותיים של השיטה היא שאפשר להפעיל אותה בגוף האנושי במועד מסוים, על ידי הוספת נוגדנים שבלעדיהם תאי CAR-T אינם פעילים. הזרקת הנוגדנים בנפרד לחולה או לנשא, מאפשרת לשלוט במועד הפעלתם של התאים המהונדסים בגוף המטופל.
מחקר אחר הראה כי תאי CAR-T שורדים בגוף כעשר שנים. אם גם תאי ה-cCAR-T ישרדו תקופה דומה, יהיה אפשר להפעיל אותם מדי פעם כדי לצמצם את מספר התאים המודבקים במידת הצורך.
עדיין יש כמה מכשולים להתגבר עליהם כדי שהטיפול הזה ייכנס בבוא העת לשימוש על בני אדם. הראשון הוא שכדי לזהות את התאים הנגועים צריך להוציא את הנגיף מהמצב הרדום. אחרת האנטיגנים של הנגיף לא יופיעו על דפנות התאים המודבקים. שיטות ההפעלה הקיימות אינן יעילות מספיק: חלקן חלשות מדי ולא מביאות ליצירת מספיק אנטיגנים, ואחרות עלולות לפגוע גם בתאים בריאים.
בנוסף קיים חשש שמערכת החיסון תדחה את תאי ה-cCAR-T המושתלים. הבעיה הזאת זו עשויה להיפתר אם יהנדסו אותם מתאיו של המטופל עצמו. הבעיה היא שמדובר בהליך יקר מאוד שצריך למצוא דרך להוזיל באופן משמעותי כדי שאפשר יהיה להשתמש בטיפול בשגרה.
