לראשונה: התגלה חיידק שיכול לכאורה למנוע התפתחות של גידולים מסוכנים על העור – בינתיים רק אצל עכברים

על עורנו, כמו במקומות אחרים בגוף, חיה אוכלוסיית חיידקים גדולה ומגוונת שמקיימת יחסי שכנות טובה עם תאי הגוף . מחקר חדש מציע שהחיידקים הללו גם מגינים עלינו במידה מסוימת מסרטן.

החיידקים החיים דרך קבע בתוכנו מקיימים יחסי גומלין מורכבים עם גופנו. כבר שנים רבות ידוע למשל שחיידקי המעיים חשובים לתהליכי עיכול רבים, ושאוכלוסיית החיידקים כולה תורמת להתפתחות מערכת החיסון. בנוסף הם מגינים עלינו מפני חיידקים מזיקים, כיוון שהם מתחרים איתם על משאבים ולא מאפשרים להם לשגשג.

האם לאוכלוסיית החיידקים החיה על העור יכול להיות תפקיד בהגנה מפני סרטן? במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Science advances בישרה קבוצת חוקרים ממכון המחקר לה הולה בסן דייגו כי חיידק כזה, שחי על עורם של עכברים, מגן עליהם מפני סרטן.

התגלית נחשפה במקרה, בעת שהחוקרים חיפשו אחרי חיידק שמסוגל לעצור גדילה של חיידקים אחרים. הם גילו שהחיידק הבלתי מזיק סטפילוקוקוס אפידרמיס (Staphylococcus epidermis) מייצר מולקולה קטנה בשם 6-HAP, שמעכבת שכפול של DNA בתא. בלי שכפול של DNA לא יכולים להיווצר תאים חדשים, כך שהמולקולה עיכבה גדילת חיידקים אחרים.

מאחר שתאים סרטניים מתרבים ללא שליטה, החוקרים שיערו כי ייתכן ש-HAP-6 יעכב גם היווצרות גידולים בעור. ואכן, כשהזריקו את המולקולה ישירות לזרם הדם של עכברים נגועים בסרטן עור מסוג מלנומה, התפשטות הגידולים עוכבה, ולא נצפו תופעות לוואי. יתרה מכך, כאשר העכברים הודבקו בזן החיידק שמייצר את המולקולה, הם חלו בסרטן העור פחות מעכברים שהודבקו בחיידק שאינו מייצר את ה-6-HAP. האפקט היה ספציפי לתאים סרטניים, ובתאי עור בריאים לא זוהה כל עיכוב בשכפול ה-DNA.

השאלה המעניינת היא כמובן,האם זה רלוונטי לבני אדם? האם זן החיידקים הזה מתקיים על העור של אנשים בריאים ומסוגל לייצר את המולקולה המגינה? כדי לענות על כך פנו החוקרים למאגרי מידע המכילים את הרכב החיידקים על העור של אנשים בריאים, וגילו כי שיעור ניכר מהאוכלוסייה אכן נושאים את החיידק על עורם. לטענתם, ייתכן שהאנשים האלה עמידים יותר לסוגים מסוימים של סרטן – השערה שיהיה צריך לאשש בעתיד.

בנוסף, אפשר יהיה להשוות בהמשך את הרכב החיידקים על העור של חולי מלנומה ושל אנשים בריאים ולבדוק אם יש נוכחות מוגברת של החיידק באחת מהקבוצות. כדי לעשות זאת בצורה מבוקרת יהיה צריך לבדוק דגימות של חולים שנאספו בעת שהיו בריאים, כי ייתכן שנוכחות הגידול עצמה משפיעה על הרכב החיידקים בעור. בהמשך יהיה אפשר לשקול טיפול מקדים לסרטן על ידי הדבקה בסטפילוקוקוס אפידרמיס.

זהו המקרה הראשון שבו מתואר זן של חיידק שמעכב גידולים סרטניים על העור. ממצאי המחקר מעלים את האפשרות שאוכלוסיית החיידקים החיים על העור ממלאת תפקיד משמעותי בבקרה על התפתחות גידולים סרטניים, כך ששינויים בהרכבה עלולים להשפיע על הסיכון להתפתחות גידולים כאלו. מחקר עתידי עשוי לאפשר הדבקה מבוקרת בחיידק המגן הזה, ואולי גם באחרים שטרם התגלו, כדי למנוע התפתחות של סרטן.

תגובה אחת

  • נועם

    עיכוב שכפול DNA

    איך המולקולה יודעת לפגוע רק בתאים סרטניים? איזה הבדל בולט יש בינם לבין שאר התאים? ולמה על חיידקים אחרים היא כן משפיעה?