חורף שובר שיאים:
מה קורה בסביבה?

גם בחורף - שבירת שיאי חום הפכה לשגרה החדשה בעולם. חודש פברואר האחרון היה חודש פברואר החם ביותר מאז שהחלו המדידות, וכך גם חודש ינואר ודצמבר וכל אחד מהחודשים מאז יוני 2023 - כולם היו החמים ביותר לתקופתם מאז החלו המדידות. דו״ח מקיף של ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) הראה ששנת 2023 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות, בפער ניכר, ומצא כי תשע השנים האחרונות היו תשע השנים החמות ביותר שנמדדו. העשור האחרון היה חם בכ-1.2 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע השנים 1850-1900, ו-12 החודשים האחרונים היו חמים בכ-1.56 מעלות ביחס לתקופה זו. 

החום החריג מאז חודש דצמבר גם הוא מיוחס לעליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה. כשישים אחוזים מאוכלוסיית העולם, 4.8 מיליארד אנשים, חוו בתקופה זו לפחות יום אחד של טמפרטורות חריגות שלא היו יכולות להתרחש ללא ההשפעה של הפחמן הדו-חמצני שפלטנו לאטמוספירה. החום החריג הזה מקושר לשורת אירועי אקלים קיצוניים. בדרום אמריקה, כמיליון דונמים של יערות בצ'ילה ובקולומביה נשרפו בהשפעת החום, וגבו את חייהם של 131 בני אדם. החום הכבד גם גרם לבצורות קשות ביערות האמזונס, וגבה מחיר אקולוגי כבד מהאגמים באיזור, ובפרט מאוכלוסיות הדולפינים והדגים. מחצית ממקסיקו חוותה תנאים של בצורת, ובעיר הבירה הענקית מדווחים על מחסור קיצוני במים. בצד השני של האוקיינוס, הבצורת בספרד ממשיכה כבר אלף ימים ברציפות, ומחסור המים בברצלונה הוכרז כמצב חירום. במקביל חלו הצפות קטלניות בקונגו שבאפריקה ובפיליפינים, עם למעלה מ-350 הרוגים במצטבר.

ואצלנו? החורף בארץ היה השלישי בחומו מאז החלו המדידות, ב-1950, כאשר טמפרטורת הלילה הממוצעת הייתה הגבוהה ביותר מתחילת המדידות. החום הרב הוביל לגשמים עזים בצפון הארץ ובמישור החוף המרכזי, עם שיאי גשם של כל הזמנים עבור חודש פברואר במספר מקומות בשרון. החורף החם מצטרף למגמת ההתחממות הברורה שחלה בארץ כבר שלושה עשורים. 

החום החריג מקושר לשורת אירועי אקלים קיצוניים, ביניהם שריפות באזור בוגוטה, בירת קולומביה, בינואר השנה | Shutterstock, Sebastian Delgado C

נדידות בסכנה

בימים אלו עוברות מעל לישראל מיליוני ציפורים במסגרת נדידת האביב. חסידות, עגורים, שקנאים, ועוד אינספור מינים ממהרים לשוב מאפריקה לאירופה, שם יהנו משפע מזון ויעמידו דור חדש של ציפורים. בדרך, רבים מהעופות יעצרו למנוחה ותדלוק בנופי ארצנו: הם יסעדו מנפלאות הטבע הישראלי וכך ימלאו את מאגרי השומן שלהם. נדידות ציפורים ושאר בעלי החיים הן לא רק מחזה מרהיב החיוני להישרדות המינים הנודדים, אלא גם הכרחיות לתפקודן של המערכות האקולוגיות דרכן בעלי החיים עוברים. דגי הסלמון החוזרים להתרבות בנהרות בהן בקעו מזינים בדרכם את דובי הגריזלי ושורת בעלי חיים נוספים, הגנו האפריקאי אשר נע במיליוני פרטים אל שדות מרעה חדשים, מדשן אותן בצואה ונטרף בהמוניו, וברווזי ברכייה מפיצים זרעים, רכיכות ושאר בעלי חיים קטנים בנדידתם על פני יבשות. הנדידות הגדולות והקטנות מחברות בין המערכות האקולוגיות בעולם. 

עם זאת, מכיוון שבעלי החיים הנודדים עוברים בין אזורי מחיה שונים, הם חשופים למגוון רחב יותר של איומים, והשמירה עליהם מורכבת יותר. עגור הנודד מאירופה לאפריקה וחזרה, למשל, נזקק לאתרי טבע מתאימים בשתי היבשות וכן במדינות כמו ישראל הנמצאות בנתיב הנדידה שלו. על כן, שמירה על בעלי החיים הנודדים מחייבת מאמץ מיוחד ושיתוף פעולה בינלאומי. 

ועידת האו״ם לשמירה על בעלי חיים נודדים (CMS) מנסה להשיג את שיתוף הפעולה הדרוש להגנה על מינים נודדים החוצים גבולות מדיניים, או שהם בסכנת הכחדה במרבית שטח הנדידה שלהם. הועידה נפגשה והשיגה פריצת דרך לאחרונה, לאחר שהשיקה דו״ח ראשון מסוגו המנתח את מצבן של החיות הנודדות בעולם. הדו״ח עוקב אחר מצבם של כ-1,200 מינים נודדים שהועידה אמונה על הגנתם, מרביתם ציפורים, וכ-3,000 מיני בעלי חיים נודדים נוספים. בעקבות פרסום הדו״ח 133 המדינות החתומות על האמנה להגנת בעלי החיים אימצו כמאה פעולות הגנה חדשות, ותכנית אסטרטגית ארוכת טווח ומבוססת מדע להגנתם של 1,200 המינים. בין השאר הושגה הסכמה בין 30 מדינות במרכז אסיה להגנה על נתיבי הנדידה ובתי הגידול של עופות המים - פריצת דרך לאחר שני עשורים של דיונים עקרים.

מכיוון שבעלי החיים הנודדים עוברים בין אזורי מחיה שונים, הם חשופים למגוון רחב יותר של איומים, והשמירה עליהם מורכבת יותר. שקנאים נודדים באגמון חפר, ישראל | Shutterstock, Jeannette Katzir Photog

לפי הדו״ח, שני הגורמים שפגעו יותר מכל באוכלוסיית המינים הנודדים הם ניצול יתר על ידי דיג וציד, ופגיעה בבתי הגידול שלהם בשל חקלאות ובניית תשתיות. כל אחד מגורמים אלו נמצא כפוגע בכשבעים אחוזים מהמינים שהוועידה אמונה על הגנתם. רוב שטח בתי הגידול של המינים הנודדים אינו מוגן, ונמצא בסכנה מפעילות האדם. משבר האקלים, זיהום, ומינים פולשים גם הם זוהו כגורמים הפוגעים באוכלוסיית המינים הנודדים. בנוסף, כמעט כל מיני הדגים תחת האמנה נמצאים בסכנת הכחדה, והאוכלוסיות שלהן צנחו בממוצע בכ-90 אחוז מאז שנת 1970. רבים מהדגים הם כרישים ודגי סחוס אחרים. הדו״ח גם זיהה 400 מינים נודדים בסכנת הכחדה שאינם מכוסים על ידי מנדט הוועידה. הדו״ח ממליץ על שורת פעולות להגנה, שיקום וחיבור בתי הגידול השונים, צמצום הציד ודיג היתר, מזעור הזיהום הסביבתי, שיפור היערכות בתי הגידול לשינוי האקלים, וקידום המדע בתחום.

לדברי אינגר אנדרסן (Andersen), מנהלת התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), ״הדו״ח הנוכחי מציג את העובדות לפיהן פעילות אנושית שאינה ברת קיימא מסכנת את עתידם של בעלי החיים הנודדים - חיות הממלאות תפקיד חשוב בשמירה על תפקוד המערכות האקולוגיות המורכבות בעולם. מצבם החמור של בעלי החיים מחייב אותנו לפעול יחדיו וללא דיחוי כדי להפוך את המלצות הדו״ח למציאות.״ 

הייתם מוכנים לשלם אחוז אחד מההכנסה החודשית שלכם למען צמצום משבר האקלים? המפה מראה את התשובה לכך במדינות שונות | מתוך המאמר, Andre et al., Nature Climate Change 2024

מוכנות לשלם

הייתם מוכנים לשלם אחוז אחד מההכנסה החודשית שלכם למען צמצום משבר האקלים? האם לדעתכם חשוב שכחברה ננסה לצמצם את משבר האקלים? הייתם רוצים שהממשלה שלכם תעשה יותר בנושא? מחקר חדש שאל 130,000 אנשים מרחבי העולם את השאלות הללו - מדגם מ-125 מדינות שלטענת החוקרים מייצג נאמנה את אוכלוסיית העולם כולו. כ-70 אחוזים מהמדגם הראו נכונות לשלם אחוז מההכנסה החודשית שלהם לצמצום המשבר, 86 אחוזים הסכימו שעלינו לפעול כחברה לצמצומו, וכמעט 90 אחוזים דרשו מהממשלות שלהם לפעול בצורה שאפתנית יותר. 

לפי המחקר, דווקא תושבי המדינות העשירות הראו נכונות נמוכה יותר לתרום מכספם לטיפול בבעיה, למרות שהם מרוויחים יותר ולמרות שהמדינות שלהם הן האחראיות העיקריות לבעיה. בנוסף, נמצא כי המוכנות לשלם עבור צמצום משבר האקלים עולה ככל שהמדינה חמה יותר, וכן ככל שהמדינה פגיעה יותר לנזקי משבר האקלים. המחקר גם חשף פער משמעותי בין המוכנות שלנו לשלם עבור משבר האקלים, לבין התפיסה שלנו אודות מוכנות התשלום מצד שכננו. בעוד שכ-70 אחוזים מהנשאלים היו מוכנים לשלם אחוז מהכנסתם החודשית, רק 43 אחוזים מהנשאלים סברו כי השכנים שלהם יהיו מוכנים לשלם.  

חשוב לציין כי לפי הערכות עדכניות, העלות הכלכלית של נזקי האקלים היא גבוהה בהרבה מעלות צמצום המשבר בהתאם ליעדי הסכם פריז - הגבלת התחממות העולם לכדי מעלה וחצי. בנוסף, חוסר מעש אקלימי יוביל להכפלה של העלות הכלכלית בשל נזקי משבר האקלים עד סוף המאה. כלומר, ההשקעה בצמצום משבר האקלים נמצאה כמשתלמת בטווח הארוך גם בהיבט הכלכלי.