צוות חוקרים בינלאומי מצא כי זיהום הסביבה גרם למותם בטרם עת של כתשעה מיליוני בני אדם ברחבי העולם בשנת 2019, שהם נפטר אחד מכל שישה בשנה זו. מהמחקר, שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet, עולה כי היקף התמותה מזיהום הסביבה דומה להיקף התמותה מעישון ומעישון פסיבי, והוא גדול פי שלושה מהיקפי התמותה מתת-תזונה, משימוש באלכוהול וסמים או מכל אחת משלוש המחלות איידס, שחפת ומלריה.
הערכות המחקר הזה דומות לאומדנים קודמים, ומחזקות את תמונת הידע המקובלת באשר לחומרת ההשפעה של הזיהום על בריאות הציבור בעולם. עם זאת, יש פער ניכר בין חלק מההערכות, שלעיתים אף עולה על טווח השגיאה הרחב שלהן. ככל שירבו המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של הזיהום, נוכל לצמצם את אי-הוודאות של ההערכות.
לדברי מוביל המחקר ריצ׳רד פולר (Fuller), ״העניין עם זיהום הוא שאנשים אינם מתים ממנו באופן ישיר. הזיהום גורם למחלות, והן שהורגות אנשים״. מרבית המתים, כ-6.7 מיליוני בני אדם, מתו בשל זיהום אוויר, בעיקר בדמות חלקיקים נשימים שגורמים למחלות נשימה, למחלות לב ועוד. החלקיקים המסוכנים ביותר הם אלו שגודלם קטן מ-2.5 מיקרומטר (אלפית המילימטר), אשר חודרים בקלות למערכת הנשימה וממנה למחזור הדם ופוגעים בשתי המערכות הללו.
שיפור הגישה למי שתייה נקיים מנע את מותם של כ-400 אלף איש בשנה בשנים האחרונות. מי ביוב זורמים בשכונת מגורים בוויטנאם | Matyas Rehak, Shutterstock
שני צדדים למודרניזציה
החוקרים מצאו שנתוני התמותה הכוללת נותרו דומים לאלה שנרשמו בשנת 2015, אך אופי הזיהום השתנה. החדשות הטובות הן שהתמותה מזיהום אוויר בבית ירדה מכ-2.9 מיליון בני אדם בשנת 2015 לכ-2.3 מיליון בני אדם בשנת 2019. כ-600 אלף איש בשנה ניצלו בזכות צמצום שריפת העץ והפחם לבישול ולחימום הבית, בעיקר במדינות עניות. בשנת 2019 מתו כ-1.4 מיליון אנשים בשל שתיית מים מזוהמים, לעומת כ-1.8 מיליון אנשים ב-2015, כלומר שיפור הגישה למים נקיים הציל בשנת 2019 את חייהם של כ-400 אלף איש.
מנגד, החדשות הרעות הן כי מאז שנת 2015 נרשמה עלייה של כ-300 אלף מתים בשנה בשל זיהום אוויר בסביבה (מחוץ לבית), מ-4.2 מיליון ל-4.5 מיליון. זיהום האוויר הזה נובע בעיקר ממכוניות וממפעלים ששורפים חומרי דלק המופקים מנפט ומפחם. עלייה נרשמה גם בתמותה מזיהום עופרת, שעלתה מחצי מיליון מתים בשנת 2015 לכ-900 אלף ב-2019. הנתון דומה למספר המתים מזיהום תעסוקתי, כלומר מחלקיקים נשימים וכימיקלים מסרטנים במקום העבודה.
כלומר, לצד הצמצום המתמיד בתמותה מזיהום המקושר לעוני ולאורח חיים מסורתי, יש עלייה בתמותה מזיהום המקושר לתיעוש ולאורח חיים מודרני, כך שבסך הכול נתוני התמותה לא פחתו. למעשה התמותה בעולם מזיהום ״מודרני״ עלתה בכ-66 אחוז מאז שנת 2000, עלייה של כמיליון נפטרים וחצי בשנה.
בשנים האחרונות חלה עלייה בזיהום סביבה הנובע ממכוניות וממפעלים. מפעל תעשייה פולט מזהמים לאוויר ולמים | Vectorpocket, Shutterstock
החוקרים מעריכים כי מעל יותר מ-90 אחוז מהתמותה מזיהום מתרחשת במדינות עניות או מתפתחות, שחלקן עברו תיעוש מהיר, כמו הודו, סין וניגריה. אך הם מדגישים כי הזיהום הפך לבעיה עולמית חוצת גבולות. החומרים המזהמים עוברים בין מדינות, אפילו אם הן רחוקות מאוד זו מזו, באמצעות רוח, מים, שרשראות מזון ומוצרי צריכה, ולכן צמצום הזיהום דורש מאמץ עולמי משותף.
נוסף על תרומתו לנתוני התמותה, זיהום לסוגיו השונים נקשר לשורה ארוכה של השלכות שליליות, החל במחלות ופגיעה נפשית וכלה באובדן המגוון הביולוגי ומשבר האקלים. כמו כן, זיהום האוויר לבדו גרם בשנת 2019 לאובדן כלכלי שמוערך בכ-8 טריליון דולר, שהם כשישה אחוזים מכלל התוצר העולמי הגולמי. בהודו ובסין האובדן הכלכלי היה מעל 10 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי.
החוקרים טוענים כי הידע והכלים לצמצום התחלואה והתמותה מזיהום עומדים לרשותנו. הם מדגישים את הצורך בקידום מדיניות מתאימה, ומציעים שורה של דרכי פעולה למלחמה בזיהום: החל בהעלאת המוּדעות והקמת מנגנוני ניטור, דרך מעבר להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות כגון אנרגיית רוח ושמש, וכלה בשיתופי פעולה בינלאומיים המספקים סיוע כלכלי וטכני לצמצום הזיהום. לדברי פולר, ״אנחנו חייבים להפסיק להרעיל את עצמנו. השלכות הזיהום הן פשוט גדולות מדי. יש לנו אסטרטגיות מוכחות וזולות להפחתת הזיהום. אנחנו צריכים לתעדף את הטיפול בזיהום, כי הוא משפיע על כולנו״.