חוקרים מציעים שהיכולת של בעלי חיים מסוימים לשנות את גובה הקול שלהם כדי להיראות גדולים יותר קשורה ליכולתם ללמוד קולות חדשים, ואולי הובילה לפיתוח הדיבור האנושי
בתחילת הסרט "מלך האריות", סימבה הקטן, שרוצה כבר לגדול ולהיות מלך, מנסה להפיק מפיו שאגה גדולה ומרשימה. זה לא ממש עובד: הקול שיוצא מגרונו אינו שאגה של מלך, אלא מעין יללה. גור קטן לא יכול להישמע כמו אריה בוגר וגדול, גם אם הוא מאוד רוצה.
גם בעולם האמיתי, בעלי חיים רוצים לעתים להישמע גדולים יותר משהם באמת. כשהם מחזרים אחר נקבות או שומרים על הטריטוריה שלהם, זכרים עשויים לקרוא בקול, ומי ששומע אותם מסיק מאותו קול על תכונותיהם. הזכרים הקוראים רוצים, כמובן, שהקהל שלהם יחשוב שהם גדולים וחזקים, בני זוג מושלמים לנקבות ואיום משמעותי על כל זכר אחר בסביבה. במקרים מסוימים, הם עשויים "לרמות" ולאמץ קול עמוק יותר, כדי להעמיד פנים שהם גדולים יותר משהם באמת.
במאמר חדש חוקרים מאירופה מציעים שאותה העמקה של הקול לצורך התחזות עשויה להיות הצעד הראשון בדרך לפיתוח היכולת לשנות ולהתאים את הקול בצורות שונות ולצרכים שונים. בעל חיים שניחן ביכולת כזו מסוגל ללמוד קולות חדשים, לחקות קולות של בעלי חיים אחרים, וברמה הגבוהה ביותר – לדבר. ייתכן, אומרים החוקרים, שבני האדם עלו על הדרך שהובילה אל פיתוח השפה האנושית כשהתחילו לשנות את קולם בשביל להעביר מסר שקרי על מבנה גופם.
ליונקים מסוימים יש יכולת מסוימת לשינוי קולות, בהם עטלפים. שני מיני עטלפים משמיעים את דברם | צילום: NICK UPTON / NATURE PICTURE LIBRARY / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מרמים ומחקים
בקרב יונקים, היכולת ללמידה קולית, שדורשת שינוי מכוון של הקול, היא נדירה למדי. בסדרה שלנו, סדרת הפרימטים, הכוללת גם את הקופים וקופי האדם, אנחנו ה"לומדים הקוליים" היחידים, וגם היחידים שמסוגלים לשנות את גובה הקול שלנו כרצוננו. "אני יכולה להגיד לך להנמיך את קולך כדי להישמע גדול, ואז תשמע ככה", הסבירה קטרזינה פיסנסקי (Pisanski), ביולוגית מצרפת, בראיון לניו-יורק טיימס, כשהיא מורידה את קולה לטון נמוך. "אבל אתה לא יכול להגיד את זה לאף פרימט אחר". פיסנסקי לא הייתה מעורבת במחקר הנוכחי, אך הובילה מחקר אחר, שהתפרסם ב-2016, ובו הציעו החוקרים כי הדיבור האנושי התפתח מהיכולת של אבותינו לשנות את גובה הצליל, כך שישמעו גדולים יותר. המחקר החדש ממשיך את המחקר הזה ובודק את הקשר בין יכולת הלמידה הקולית והיכולת להורדת גובה הקול אצל בעלי חיים נוספים, לא רק אצלנו.
אילו יונקים מסוגלים ללמוד ולחקות קולות? בשביל למצוא אותם אנחנו צריכים להתרחק מהמשפחה הקרובה שלנו ולהסתכל לעבר הלווייתנים והדולפינים, שלומדים שירים זה מזה בצורה דומה לציפורים, ולעבר כלבי הים, הפילים ואפילו העטלפים. בכל הקבוצות האלו יש מינים בעלי יכולת מסוימת, מרשימה יותר או פחות, לחיקוי קולות. החוקרים הראו שבקבוצות אלו יש גם מינים רבים שמשמיעים קולות נמוכים ממה שהיינו מצפים לפי גודל הגוף שלהם, ובחלק מהמקרים אנחנו גם יודעים שהם מסוגלים לשנות את גובה הצליל לפי בחירתם.
פילים, למשל, יכולים להשמיע קול בשתי צורות שונות: דרך הפה או דרך החדק. "המאפיינים של הקול משתנים מאוד לפי הצורה שבה הוא מושמע, וזה משפיע על איך השומע תופס את גודל הגוף של הפיל", אמר מקסימה גרסייה (Garcia), שהוביל את המחקר. "והפילים הם גם לומדים קוליים".
פיל אחרי בן אדם - הפיל מקוריאה הדרומית שמחקה קולות אנוש:
החוקרים הראו קשר סטטיסטי בין הורדת גובה הקול ולמידה קולית, אך אין זה אומר עדיין שאחד אכן הוביל לשני. החוקרים גם אינם טוענים זאת, אלא אומרים שהמאמר נועד להעלות השערה. "אנחנו מציעים דרך אפשרית אחת שבה למידה קולית עשויה הייתה להתפתח", אמר גרסייה. הוא מקווה לבדוק עוד מינים של בעלי חיים, ולראות אם הקשר בין שני המשתנים נשמר. "האפקט הגדול ביותר שיהיה למאמר הזה הוא אם הוא יוביל למחקר של היכולת לשלוט על הקול בבעלי חיים שאינם פרימטים, ולהשוואה בין מספר גדול של יונקים", סיכמה פיסנסקי. "זה משהו שאנחנו בהחלט צריכים לעשות".
דיבורים של יונקים - כלב הים הוּבֶר מחקה קולות של בני אדם:
