הפרדוקס שגורם לשינוי דעה

לפני כשנה הופיעו שלטי חוצות ברחבי עיר קטנה במרכז הארץ, שהכריזו "אנחנו צריכים את הסכסוך". שלטים אלו לוו במסע פרסום אינטרנטי של באנרים וסרטונים, שכוון במיוחד לכתובות IP של תושבי אותה עיר, ואפילו דף פייסבוק, ובו הוצגו סיבות שונות לכך שהמשך הסכסוך בין ישראל לפלסטינים טוב לישראל. מאוחר יותר חולקו לתושבים גם בלונים וחולצות עם הסיסמה.

הקמפיין התמוה-משהו, מתברר כעת, לא היה פרי מוחה של קבוצה פוליטית חדשה, אלא חלק ממחקר שבדק את השפעתה של "חשיבה פרדוקסלית" על תפיסות פוליטיות.

את המחקר שהתפרסם בבטאון האקדמיה האמריקאית למדעים, PNAS, הוביל פרופ' עירן הלפרין, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, עם תלמידיו בועז המאירי ורוני פורת, וד"ר דניאל בר-טל מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. הוא מבוסס, כאמור, על רעיון החשיבה הפרדוקסלית – הגורס שאפשר לשנות את דעותיו של אדם לא באמצעות הצגת עמדות מנוגדות, אלא דווקא על ידי הקצנת עמדותיו שלו "עד אבסורד", למקומות מוגזמים ואפילו מגוחכים. שיטה דומה נהוגה בטיפולים פסיכולוגיים – למשל, אם המטופל, שהוא מעשן כבד, טוען כי "מחקרים על סרטן לא מוכיחים כלום", המטפל לא יתווכח איתו, אלא יענה "בטח, סרטן ריאות לא קשור בכלל לעישון. זה פשוט קורה".

החוקרים יישמו את הגישה הזו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר יצרו קמפיין המהלל את המשך הסכסוך, מכריז כי "הסכסוך מחזיק את היסודות הכי עמוקים של הזהות הלאומית שלנו" וכי בלעדיו לא נוכל להיות גאים בגיבורי צה"ל, או "להרגיש צודקים".

הקמפיין הושק בעיר קטנה אחת, שרוב אוכלוסייתה ימנית ודתית. החוקרים ערכו סקר בקרב התושבים לפני ואחרי הקמפיין, שנמשך כשישה שבועות, ובמקביל בקרב תושבים של ערים אחרות במרכז הארץ. הנבדקים התבקשו להגיד עד כמה הם מסכימים עם אמירות כגון "פתרון של שלום אינו אפשרי כי אין פרטנר בצד השני", או "הפלסטינים הם קורבנות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדיוק כמו היהודים".

בנוסף, החוקרים בדקו את תמיכת הנשאלים במדיניות תוקפנית או פייסנית כלפי הפלסטינים, כמתבטאת באמירות כגון "ישראל צריכה לחסל מנהיגים של חמאס והתנועה האסלאמית", או "כדי להרגיע את המצב, על ישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות מעבר לגדר ההפרדה" . לנשאלים לא היה מושג שהקמפיין שנחשפו אליו היה קשור לסקר.

משנים עמדות

בעיר שבה נערך הקמפיין, נראה כי הוא אכן שינה את דעותיהם של הנבדקים. בסקר השני (אחרי החשיפה לקמפיין) נבדקים שהגדירו את עצמם כימניים תמכו פחות במדיניות אגרסיבית ובעמדות הרואות את הסכסוך כבלתי פתיר, גם בהשוואה לתשובותיהם בסקר הראשון, וגם בהשוואה לנבדקים בערים אחרות. זאת למרות ש"אינתיפאדת הסכינים" החלה בדיוק בזמן שהקמפיין נערך.

מסקנתם של החוקרים הייתה שקמפיין החשיבה הפרדוקסלית יעיל בשינוי עמדות התומכות בהמשך הסכסוך, או ספקניות לגבי האפשרות לפתור אותו. לדברי החוקרים, הימנעות מהצגת עמדות מנוגדות, הגורמות בדרך כלל להתנגדות, עשויה לגרום לנמענים לשקול את עמדותיהם בצורה יעילה יותר.

המחקר הזה ייחודי בשל הצורה שנערך – לא במעבדה אלא בשטח, כאשר הנבדקים נחשפים לקמפיין "הסכסוך" באותה צורה שבה היו נחשפים לכל מסע פרסום אחר. כיוון שכך, קל להסיק ממנו לגבי העולם האמיתי. החוקרים מקווים בעתיד להבין יותר את התהליכים הקוגניטיביים והרגשיים שעומדים בבסיס החשיבה הפרדוקסלית, כמו גם את הגורמים המגבילים, או מחזקים, אותה.

לדברי הלפרין, ישראלים רבים חשים ייאוש ואפתיה בשל הסכסוך,  תחושות המובילות להמשך המצב הקיים. דרך גישת החשיבה הפרדוקסלית, הוא מקווה להצליח לגרום לאנשים לחשוב מחדש  על עמדות ישנות ומקובעות, ואולי להניע תהליכי שינוי.

(הצילומים בכתבה מתוך דף הפייסבוק של קמפיין "הסכסוך").