סוכנות החלל האמריקאית תהיה אחראית לשיגור הטלסקופ אולטראסט ב-2026, ונציגיה יהיו שותפים בצוותי המחקר של הטלסקופ

סוכנות החלל של ארצות הברית תהיה אחראית בשנת 2026 לשיגורו של טלסקופ החלל הישראלי אולטראסט (ULTRASAT), שנועד לחקור אירועים קוסמיים קצרי מועד הפולטים אנרגיה רבה, כמו התפוצצות של כוכבים גדולים, התפרצויות של קרני גמא או התמזגות של כוכבי נייטרונים. הטלסקופ שמפתח מכון ויצמן למדע הוא פרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והיא זו שחתמה על הסכם השיגור עם נאס"א, הסולל את הדרך להגשמת החזון של טלסקופ חלל ישראלי, שנולד לפני יותר מעשור.

"זו אבן דרך משמעותית של הפרויקט. למעשה זו החתיכה האחרונה בפאזל, שמאפשר לפרויקט הזה להפוך למציאות", אומר ד"ר יוסי שורצולד ממכון ויצמן למדע, מדען הפרויקט של אולטראסט. ואילו החוקר הראשי של אולטראסט פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן למדע, שהיה בין אבות המיזם, מציין כי "שיתוף הפעולה עם נאס"א חשוב מאוד עבורנו, גם בזכות היכולות הטכנולוגיות שלהם וגם מבחינת השותפות המדעית בפרויקט. זה מוכיח שכשאנחנו עושים פרויקט מדעי פורץ דרך, אנו יכולים לצרף את האמריקאים כשותפים".


החתיכה האחרונה בפאזל. צוות החוקרים המובילים את המיזם. מימין: יוסי שורצולד, אבישי גל-גם, שגיא בן עמי (יושב), אלי וקסמן וערן אופק | צילום: מכון ויצמן למדע

להבין את היקום

אולטראסט הוא טלסקופ רגיש לקרינה על-סגולה, שיסרוק את השמיים בשדה ראייה רחב מאוד של כ-200 מעלות רבועות, כלומר רחב פי 30 מקוטרו של הירח המלא בשמיים. זה יאפשר לו לצלם בכל זמן נתון שטח גדול מאוד מהרקיע, ולזהות את חתימת האנרגיה שמותירים השלבים המוקדמים של אירועים קוסמיים עזים כמו סופרנובה (התפוצצות של כוכב גדול), התנגשויות בין גרמי שמיים מסיביים או בליעת כוכבים בידי חורים שחורים. נוסף על עצם המעקב אחרי אירועים כאלה, התרעה מהטלסקופ תאפשר למפעיליו במכון ויצמן לשגר הודעה בזמן אמת לקהילת האסטרונומיה העולמית. כך יהיה אפשר לצפות באירוע במגוון רחב של טלסקופים ובשלל אורכי גל, ולקבל תמונה מדעית רחבה שתאפשר להבין טוב יותר את התהליכים המתרחשים באירועים הללו.

"הטלסקופ יחולל מהפכה ביכולת שלנו ללמוד אירועים אלימים ומהירים ביקום, ולענות על שאלות יסודיות כמו הבנה איך נוצרים יסודות כימיים ושאלות יסוד נוספות", מוסיף וקסמן.

הטלסקופ צפוי לזהות מאות אירועים בשנה, פי מאה בערך מתדירות הזיהוי של אירועים כאלה כיום, ולספק לקהילה המדעית מכרה זהב של נתונים. במסגרת סקר שמיים של עצמים הפולטים קרינה על-סגולה, הוא גם יאסוף מידע על מיליוני כוכבים וגרמי שמיים אחרים. התצפיות האלה יאפשרו לחוקרים לנתח את המידע וליצור מפה בסיסית שאליה אפשר להשוות צילומים עדכניים, וכך לזהות במהירות אירועים חדשים. נתוני הטלסקופ יאפשרו מחקר בתחומים נוספים רבים, כמו תהליכי היווצרות של כוכבים וגלקסיות, כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, תהליכים במערכת השמש שלנו, ועוד.

המדענים המפעילים את אולטראסט מאוגדים ב-13 קבוצות עבודה לפי תחומי המחקר. ההסכם עם סוכנות החלל האמריקאית מבטיח שמונה מקומות בקבוצות האלה למדענים שתבחר נאס"א, ומדענים מארצות הברית גם צפויים לעמוד בראש שלוש מקבוצות המחקר. הסכם דומה של שיתוף פעולה נחתם עם מכון המחקר הגרמני DESY, שבונה את המצלמה הייחודית של הטלסקופ, ושלושה מדענים מטעמו חברים בקבוצות העבודה. במסגרת ההסכמים, כל הנתונים של הטלסקופ יהיו זמינים לכל חברי קבוצות המחקר באופן בלעדי למשך שנה. לאחר מכן הם יהיו זמינים לקהילה המדעית כולה.


מהפכה ביכולת שלנו לחקור אירועים אלימים ומהירים ביקום. פיצוץ של כוכב בסופרנובה | הדמיה: NASA

שליטה ובקרה

שיגור הטלסקופ מתוכנן לפי שעה למחצית הראשונה של שנת 2026, אך המועד הסופי ייקבע רק לאחר שנאס"א תחליט על ספק השיגור. ייתכן שהיא תשגר את הטלסקופ בעצמה או שתשלם לחברה חיצונית, כמו ספייס אקס, עבור השיגור.

משקלו של הלוויין בזמן השיגור יהיה בערך טונה אחת, והטיל יציב אותו במסלול אליפטי רחב סביב כדור הארץ. לאחר מכן הוא יפעיל את המנוע שלו, כדי להתמקם במסלול גיאוסטציונרי, בגובה של כ-36 אלף קילומטר. במסלול כזה הלוויין נמצא כל הזמן מעל אותו אזור בכדור הארץ, דבר שמאפשר לו קשר רציף על חדר הבקרה במפעל התעשייה האווירית, שבונה את הלוויין בפועל ותהיה אחראית על הפעלתו בחלל.

נתוני הלוויין יזרמו למרכז השליטה המדעי שיוקם במכון ויצמן. שם תוכנות מתקדמות ינתחו את המידע, וכשיזהו אירוע ראוי לצפייה הן יפיצו התרעה אוטומטית לטלסקופים ברחבי העולם, יחשבו איך צריך לכוון את הטלסקופ כדי לקבל צפייה מיטבית ויעבירו את המידע לחדר הבקרה. כל זה ייעשה בפיקוח של מפעיל אנושי במרכז השליטה ומדען כונן שיוכל לאשר את ההחלטות בזמן אמת.


טכנולוגיות חדשניות ומדע פורץ דרך. הדמיה של טלסקופ אולטראסט בחלל | מקור: מכון ויצמן למדע

על-סגול כחול-לבן

הטלסקופ אולטראסט ישלב טכנולוגיות חדשניות שפותחו בתעשייה הישראלית. חברת "טאוור סמיקונדקטור" ייצרה את הגלאים שיהיו בלב המצלמה של הטלסקופ, ואילו חברת "אל-אופ" של "אלביט מערכות" בונה את הטלסקופ עצמו, ומייצרת בתהליך מורכב את העדשות, המראה ומסנן האור שיפריד את אורכי הגל העל-סגולים משאר הקרינה. התעשייה האווירית בונה כאמור את הלוויין, כולל המחשב שלו, ותהיה אחראית על שילוב כל המערכות.

"הדרישות מאולטראסט, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן אמת, נמצאות  בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק את היכולות הללו", אומר ראש סוכנות החלל הישראלית אורי אורון. "הסוכנות גאה בשיתוף הפעולה עם נאס"א, שהיא דוגמה נוספת לשותפות החזקה בין הסוכנויות, ובמעורבותן של התעשיות הטכנולוגיות הישראליות בפיתוח אולטראסט".

שלב הייצור והבדיקה של הרכיבים אמור להסתיים בחודשים הקרובים, לקראת תחילת ההרכבה של הלוויין. לאחר מכן יעבור הלוויין סדרה ארוכה של ניסויים ובחינות, ואם הכול יתקדם לפי התוכנית, בתחילת 2026 יישלח הלוויין לארצות הברית לקראת שיגורו. במקביל עובדים הצוות במכון ויצמן ושותפיו על מערכות המחשב הרבות: מהתוכנות לניתוח הנתונים ועד הממשק בין חדר הבקרה למרכז השליטה המדעי. "יש לנו עוד הרבה עבודה להספיק בזמן קצר יחסית, אבל זו עבודה מרתקת", מסכם שורצולד.

סרטון של מכון ויצמן למדע על טלסקופ אולטראסט: 

 

0 תגובות