חוקרים תיעדו תגובת שרשרת שבה מין פולש של נמלים הוביל להיעלמות של עצי שיטה באפריקה, ובסופו של דבר לשינוי באסטרטגיית הציד של אריות

בגלל מסמר, נפלה פרסה.

בגלל פרסה, נפלה סוסה.

בגלל סוסה, נפל רכב.

בגלל רכב, נפל הקרב.

בגלל הקרב, נפלה העיר.

הכל בגלל מסמר זעיר.

(שיר ילדים אנגלי, מתוך "ספר שירי אמא אווזה", תרגום: אורי סלע, הוצאת מודן, 1986)

כמו העיר שנפלה בגלל מסמר אחד קטן, גם בטבע שינויים קטנים יכולים לגרום לתגובת שרשרת מפתיעה, שאת תוצאותיה קשה מאוד לחזות מראש. כך קרה בשמורה בקניה, שבה התפשטות של נמלה פולשת הובילה לכך שאריות מתקשים לצוד זברות, ונאלצים לשנות את התזונה שלהם. במאמר חדש, תיארו חוקרים מארצות הברית ומקניה את השתלשלות האירועים, חוליה אחר חוליה בתגובת השרשרת.

הכל מתחיל בנמלה קטנה, מהמין אסמית גדולת-ראש (Pheidole megacephala), אחד מהמינים הפולשים המצליחים והמזיקים ביותר בעולם. הנמלים תופסות טרמפ במכולות של ירקות ופירות, וכשהן מגיעות לאזורים טרופיים או סובטרופיים הן מתפשטות במהירות בסביבה. כך גם הגיעו לקניה. "הנמלים הפולשות הזעירות הללו הופיעו פה לפני אולי 15 שנה, ואף אחד מאיתנו לא שם לב אליהן, כי הן לא תוקפניות כלפי יצורים גדולים, גם לא כלפי בני אדם", אמר טוד פאלמר (Palmer), אחד החוקרים החתומים על המאמר, בהודעה לעיתונות. "עכשיו אנחנו רואים שהם שינו את הנוף בדרכים כמעט בלתי מורגשות, אבל עם תוצאות הרסניות".


התפשטות של נמלה פולשת בשמורה בקניה הובילה לכך שאריות מתקשים לצוד זברות. אזור בשמורה לפני התפשטות הנמלים | Pat Milligan

מגנות העצים

האסמיות אומנם לא תוקפות בעלי חיים גדולים, אבל זה לא אומר שהן יצורים שלווים ושוחרי שלום. את הצד הלוחמני שלהן הן מפנות כלפי נמלים אחרות, נמלי השיטה מהסוג לבובית (Crematogaster). האסמיות מתרבות במהירות ומשתמשות ביתרון המספרי שלהן כדי לחסל לחלוטין את הקינים של נמלי השיטה, להרוג את הנמלים הבוגרות ולאכול את הביצים, הזחלים והגלמים.

זאת אם כן החוליה השניה בשרשרת – נמלת השיטה. סוגים שונים של נמלים אלו מנהלים יחסי הדדיות עם עצי שיטה, לא רק באפריקה אלא במקומות רבים בעולם. העצים מספקים לנמלים שפע של מזון, מצוף עשיר בסוכר ועד גופיפי מזון מיוחדים בקצות העלים, וגם מגדלים קוצים חלולים שבהם הנמלים בונות את ביתן. בתמורה הנמלים מגנות על העץ, תוקפות ועוקצות כל אוכל עשב שמנסה לנגוס בעליו. אפילו את הפילים הן מצליחות לגרש ביעילות. "הנמלים נכנסות לתוך הנחיריים שלהם ועוקצות אותם מבפנים", הסביר אחד החוקרים, ג'ייקוב גוהין (Goheen), בראיון לאתר Science News. לא מפתיע שהיונקים הגדולים מתייחסים לנמלים בכבוד, ונמנעים מהעצים עליהם הן שומרות.

לאסמיות, לעומת זאת, אין שיתוף פעולה עם עצי השיטה, והן לא נלחמות עבורם. כאשר הן מחסלות את הקינים של נמלות השיטה העצים נשארים חסרי הגנה, והפילים תולשים מהם ענפים שלמים ואף מפילים אותם. החוקרים מצאו שבאזורים אליהם פלשו הנמלים האסמיות היו משמעותית פחות עצים, והראות בהם הייתה גבוהה פי יותר משתיים וחצי בהשוואה לשטחים אליהם האסמיות עוד לא הגיעו.


כאשר האסמיות מחסלות את הקינים של נמלי השיטה העצים נשארים חסרי הגנה, והפילים תולשים מהם ענפים שלמים ואף מפילים אותם. פיל באזור שאיבד את עצי השיטה שלו | Brandon Hays

באפלו במקום זברות

פלישת הנמלים, אם כך, הובילה בדרך עקיפה לשטחים פתוחים יותר. אבל כאן לא נגמרת תגובת השרשרת: השטח הפתוח והראות הגבוהה פגעו בתורם ביכולתם של טורפי העל של הסוואנה, האריות, לצוד. האריות, או לעתים קרובות יותר הלביאות, צדים מהמארב, והם זקוקים לעצים כדי להתחבא מאחוריהם. כדי לעקוב אחר פעילות האריות החוקרים הצמידו קולרים עם GPS לשש לביאות מלהקות שונות, ובדקו איפה הלהקות צדו, ואילו בעלי חיים. "מצאנו שהאריות היו הרבה יותר יעילים, והצליחו הרבה יותר בציד, באזורים בהם כיסוי העצים היה גבוה יותר", אמר גוהין.

האריות התקשו בעיקר בציד של הטרף המועדף עליהם, הזברות. אבל הם לא נשארו רעבים: במקומן הם החלו להקדיש מאמצים רבים יותר לציד באפלו (תאו אפריקני, Syncerus caffer). בין 2003 ל-2020, שיעור הזברות מסך כל בעלי החיים שהאריות צדו ירד מ-67 אחוזים ל-42, בעוד שיעור הבאפלו עלה בחדות, מאפס ל-42 אחוזים. נראה שאת הבאפלו קל יותר לצוד ללא מסתור טוב, אך הם גם גדולים ותוקפניים יותר, ועלולים לפצוע את האריות. ייתכן שהחתולים הגדולים פנו לציד באפלו מחוסר ברירה, כשהטרף המסוכן פחות כבר לא היה זמין להם כמו בעבר. 

"הטבע חכם, ויצורים כמו אריות מוצאים פתרונות לבעיות שניצבות לפניהם" אמר פאלמר, "אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו התוצאות של שינוי עמוק כזה באסטרטגיית הציד של האריות. אנחנו מאוד סקרנים להמשיך לעקוב אחרי הסיפור הזה".


השטח הפתוח והראות הגבוהה פגעו ביכולתם של האריות לצוד זברות. שטח בסוואנה לפני פלישת הנמלים (למעלה) ואחריו | Todd Palmer

רשת סבוכה של קשרים

אף אחד לא חזה שהגעת מין חדש של נמלה לקניה תוביל בסופו של דבר לשינוי ביחסים בין אריות, זברות ובאפלו. אבל ההשפעות של הנמלים הפולשות עשויות להגיע רחוק אפילו יותר, ולכלול עוד מינים רבים בסוואנה האפריקאית. "אם הפלישה תימשך, עוד ועוד עצי שיטה ייעלמו" אמר פאלמר בראיון לעיתון הגרדיאן. "והיות שעצי השיטה הם מקור מזון חשוב להרבה מינים, כולל קרנפים וג'ירפות, השינוי הזה בנוף יכול להוביל לשינוי דרמטי למדי באקולוגיה של האזור". 

אנשי השמורה מנסים להילחם בפלישה או לפחות להגביל את ההשפעות שלה, הוסיף פאלמר. "אנחנו עובדים איתם ובודקים התערבויות שונות, כולל גידור זמני של עצים כדי להרחיק אוכלי עשב גדולים, וכך לצמצם את ההשפעה של הנמלים הפולשות על אוכלוסיית העצים". 

הסיפור של הנמלה והאריה מראה לנו עד כמה המערכות האקולוגית הן רשתות סבוכות של קשרים בין מינים, וכל שינוי בחוט אחד של הרשת משפיע על אין ספור חוטים אחרים. הוא גם מבהיר את הנזק העצום שעלול לגרום מין פולש, אפילו אם מדובר בנמלה קטנטנה ותמימה למראה. אחרי הכל, אף אחד גם לא חשב שהמסמר הקטן בפרסה הוא כל כך חשוב, עד שהעיר נפלה.

תגובה אחת

  • עוגיפלצת

    באסה

    זו לא סוואנה אפריקנית בלי עצי שיטה פזורים.. מקווה שימצאו דרך להילחם ספציפית במין הפולש