המחקרים החדשים ביותר:
מהנשמדע 21/9/24

מה חדש?

• הר געש חדש נולד
• דגים מתים שוחים, ויונים מנחות טילים: איג נובל 2024 
• הפיתיון המהבהב של העכביש
• איך הופכים צבה לצב או צב לצבה
• הגנה מקרינה בדרך לירח

הר געש חדש נולד

מדענים שצילמו מקרוב את איו (Io), אחד מירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק, זיהו על פניו הר געש חדש וגדול, שנוצר ב-27 השנים האחרונות. החוקרים ניתחו צילומים של החללית האמריקאית ג'ונו, שחלפה בתחילת השנה כ-2,500 קילומטרים בלבד מפניו של איו, וגילו הר געש שלא נראה בצילומים קודמים של האזור הזה, שהחללית גלילאו צילמה ב-1997. בכינוס האירופי לחקר כוכבי לכת הציגו החוקרים את הממצאים, והראו כי פליטת החומר מההר מכסה שטח של כ-180 קילומטרים רבועים, וסמוך לו נראות שתי זרימות לבה באורך יותר ממאה קילומטרים. כמו כן זיהו החוקרים שינויים נוספים בפני הירח, בהם זרימות לבה ומרבצי חומר אחרים שלא נראו בצילומים קודמים. 

איו הוא העצם הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, עם כ-400 הרי געש פעילים בשטח קטן מעט יותר משל יבשת אסיה. תשעה מהם זוהו פולטים עשן בצילומים של ג'ונו. להרחבה במדור "השבוע בחלל".

הר געש חדש. צילום מהחללית ג'ונו של אזור הר הגעש החדש, עם השוואה לצילום של אותו אזור מ-1997 | מקור:  NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Europlanet

איתי נבו

דגים מתים שוחים, ויונים מנחות טילים: איג נובל 2024

ביום חמישי האחרון הוענק לראשונה, בפעם ה-34, פרס איג נובל – המשעשע, והמגוחך, מבין הפרסים המדעיים. הפרס מוענק למחקרים ש"גורמים לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הזוכים מקבלים את הפרסים מידיהם של חתני וכלות פרס נובל, בטקס שטותי במיוחד.

בין הזוכים השנה היה ב' פ' סקינר ז"ל, מחשובי חוקרי הפסיכולוגיה במאה ה-20, שזכה באיג נובל לשלום על מאמציו לפתח טיל מונחה על ידי יונים. באיג נובל לדמוגרפיה זכו חוקרים שהראו שרבים מהדיווחים על אנשים שהגיעו כביכול לגילאים מופלגים מקורם במדינות שלא שומרות תיעוד טוב של לידה ומוות. חוקרים מאירופה קיבלו איג נובל לרפואה על מחקר שהראה שפלצבו עובד טוב יותר להפחתת כאבים, אם יש לו תופעות לוואי כואבות.

פרסים נוספים חולקו לחוקרים שבחנו את יכולות השחיה של דג טרוטה מת, פיתחו שיטה להפרדה בין תולעים שיכורות ופיכחות, הטילו מטבע יותר מ-350 אלף פעם כדי לבדוק על איזה צד הוא יפול, ועוד ועוד. תוכלו לקרוא על כל המחקרים הזוכים באתר שלנו. לכתבה באתר.

פרס יוקרתי כמעט כמו אחיו הגדול. סמל איג נובל, שמעוצב כפסל "האדם החושב" שנפל מהכן שלו | צילום מסך מתוך הטקס: © Improbable Research

ד"ר יונת אשחר

הפיתיון המהבהב של העכביש

כשעכבישים מהמין Araneus ventricosus תופסים זכר של גחלילית, הם לא פשוט הורגים ואוכלים אותו כמו כל טרף אחר. במחקר חדש, חוקרים מסין הראו שהם משתמשים בחרק המהבהב כפיתיון לגחליליות אחרות. הם תוקפים את הזכר הלכוד שוב ושוב, עוטפים אותו במשי ונושכים אותו, מניחים לו לזמן קצר, ואז תוקפים שוב. הם עושים זאת רק לגחליליות מאירות: כאשר החוקרים כיסו את האיברים פולטי האור של החרקים בדיו שחורה, העכבישים לא טרחו להתקיף אותם בצורה כזו. 

זכרי גחליליות שהותקפו בשיטת ה"עטיפה ונשיכה" שינו את דפוס ההבהובים שלהם לדפוס דומה לזה של נקבות הגחלילית, ושונה מהדפוס של זכרים שנתפסו ברשת אך לא הותקפו. החוקרים הסיקו מכך שלא מדובר באות מצוקה, אלא הם משערים שהתקפות העכבישים הן שגרמו לזכרי הגחלילית לשנות את דפוס ההבהובים שלהם. העכבישים עושים זאת, ככל הנראה, כדי שהדפוס החדש, ה"נקבי", ישמש כפיתיון וימשוך עוד זכרים אל הרשת. עדיין לא ברור מה גורם לשינוי ההבהובים: הארס של העכביש, או אולי הנשיכות עצמן. לכתבה באתר.

טורף זכרי גחלילית בשיטת "עטיפה ונשיכה". עכביש ממין Araneus ventricosus | מקור: opimages, Shutterstock

ד"ר יונת אשחר

איך הופכים צבה לצב או צב לצבה

צבגון אדום-אוזן הוא צב נפוץ שחי בביצות ובנחלים באמריקה הצפונית. הזוויג שלו נקבע במהלך הדגירה של הביצים והוא תלוי טמפרטורה: עוברים שמתפתחים בטמפרטורה של 26 מעלות צלזיוס יהיו זכרים ואילו אלה שמתפתחים בטמפרטורות של כ-31 מעלות, יהיו נקבות. עד לאחרונה לא היה ברור איך הטמפרטורה משפיעה על התפתחות העובר בביצה. 

כעת, חוקרים מסין מציעים לזה תשובה. במחקרם הם הראו שחלבון מסוים נקשר ל-DNA של העובר ומפעיל בו את הגן FoxI2, שמעורב בהתפתחות השחלות אצל הנקבות. החוקרים גם הראו שכשהטמפרטורה עולה, מבנה החלבון משתנה לצורה שמאפשרת לו להיקשר ל-DNA. כשבלמו את פעילות החלבון אצל עוברים שהיו אמורים להתפתח לנקבות, העוברים פיתחו סממנים של זכר, ובעוברים שהיו אמורים להתפתח כזכרים, הגברת פעילות החלבון הובילה להתפתחות נקבות, גם אם הדגירו את הביצים בטמפרטורה שמתאימה לכאורה להתפתחות הזוויג השני. המחקר פענח תעלומה ביולוגית והציג קשר ישיר בין הסביבה לגנטיקה. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

טמפרטורת ההדגרה קובעת את הזוויג. צבגון אדום-אוזן בוקע מביצה | FU Jiong

אלכס אברוטין

הגנה מקרינה בדרך לירח

כשנתיים לאחר המשימה הראשונה בתוכנית ארטמיס, שבה חללית אוריון – המיועדת להטיס בני אדם לירח – השלימה מסע לא מאויש של 25 יום בחלל, כולל הקפת הירח, מפרסמים החוקרים את נתוני מדידות הקרינה מהמשימה. מהמאמר בכתב העת Nature עולה כי רמות הקרינה שנמדדו בחללית נמוכות ממה שהיה צפוי, בזכות המיגון שלה. במעבר דרך חגורות ון אלן, שם החללית סופגת קרינה רבה, האזור הממוגן בה נחשף לרמות קרינה קטנות פי ארבעה מאשר האזורים הממוגנים פחות. לדברי כריסטין הלווג (Hellweg), ראשת המחלקה להשפעות ביולוגיות של קרינה בסוכנות החלל הגרמנית, מיגון החללית יאפשר לאסטרונאוטים להגיע בבטחה לירח גם במקרה של סערות שמש. היא הוסיפה כי ברמה נמוכה של פעילות שמש, כמו שהיתה במשימת ארטמיס 1, המיגון מאפשר גם משימה ממושכת למאדים. במאמר המשך צפויות להתפרסם תוצאות הניסוי של אפוד המגן שפיתחה חברת סטמראד הישראלית, להגנה נוספת על אסטרונאוטים מהקרינה. לכתבה המלאה באתר.

החללית אוריון מקיפה את הירח במשימת ארטמיס | הדמיה: NASA

איתי נבו