המהפכה הכדורית של האנושות

לבני אדם יש מוח גדול. גדול יותר מהמצופה עבור יונק בגודל שלנו, גדול מהמוחות של קרובינו השימפנזים, וגדול גם מהמוחות של מינים קדומים יותר בשושלת שלנו, כמו הומו הביליס והומו ארקטוס. אבל המוח שלנו לא רק גדול: הוא גם כדורי. במחקר חדש טוענים חוקרים מגרמניה שמוחנו קיבל את צורתו רק לפני כמה עשרות אלפי שנים, וייתכן שהייתה לכך השפעה על היכולות הקוגניטיביות שלנו.

המאובנים המוקדמים ביותר של בני המין שלנו, הומו ספיאנס, נמצאו בג'בל איר'וד שבמרוקו ותוארכו לכ-300 אלף שנה לפני זמננו. החוקרים בדקו את הגולגולות מאתר זה, ומאתר נוסף במזרח אפריקה שגילו כ-200 אלף שנה, ומצאו שבתקופה זו נפח המוח שלנו היה דומה מאוד למה שהוא היום, אך צורתו הייתה שונה. המוחות העתיקים היו מאורכים יותר ושטוחים יותר, ללא החלק הקדמי המעוגל האופייני לבני האדם כיום. מבחינה חיצונית, גולגולות אלו חסרו את המצח הגבוה של ההומו ספיאנס שבאו אחריהם, ובכך הזכירו את גולגולות הניאנדרטלים.

החוקרים בדקו גם גולגולות מאתרים מאוחרים יותר. כאשר בחנו מאובנים בני 100 עד 130 אלף שנה, ממזרח אפריקה ומישראל, הם גילו שמוחותיהם של אותם אנשים קדומים היו, מבחינת צורתם, בין המוחות הקדומים יותר לאלו שאנו רואים היום. כלומר, הם היו כדוריים יותר מאלו של ג'בל איר'וד אך מוארכים יותר משלנו.

לעומתם, גולגולות בנות 35 אלף שנים עד עשרת אלפים שנה, שנמצאו בדרום אפריקה, אירופה וישראל, נראות ממש כמו גולגולות של אנשים החיים כיום, עם אותה צורה כדורית.

מכך הסיקו החוקרים שמוחם של בני האדם המשיך להשתנות גם לאחר שהגיע לנפח הנוכחי שלו, כבר לפני כ-300 אלף שנה. לצורתו הנוכחית הוא הגיע בין מאה אלף ל-35 אלף השנים האחרונות, זמן קצר למדי במונחים אבולוציוניים.

החוקרים מניחים שהשינוי האבולוציוני בצורת המוח נובע משינוי בתהליך הגדילה שלו. המוח שלנו מתחיל לקבל את צורתו כשאנחנו עדיין עוברים, אך ממשיך להשתנות ולגדול גם אחרי שאנו נולדים, ורק אז מקבל את צורתו הכדורית.

השאלה המעניינת ביותר היא כמובן, האם שינוי הצורה השפיע על תפקוד המוח שלנו

האם שינוי הצורה של המוח, בעיקר באזורים מסוימים, השפיע על האנושות? | איור: S. NEUBAUER, MPI EVA LEIPZIG

שינוי בשני אזורים

היות שיש בידינו רק גולגולות ולא את המוחות עצמם, אי אפשר לקבוע על סמך המאובנים אלו חלקים במוח השתנו כאשר צורתו הכללית הפכה לכדורית יותר. כדי לנסות ולענות על השאלה הזו, עקבו החוקרים אחר התפתחותו של מוח האדם בזמן ההיריון והינקות כדי לראות כיצד הוא גדל ומשתנה, ומה הם השינויים המקבילים המתחוללים בצורת הגולגולת של התינוק. החוקרים משערים כי התפתחות המוח של העובר עשויה לשקף במידת מה את התפתחות המוח במהלך האבולוציה.

מתוך הנתונים שאספו, החוקרים משערים ששני אזורים עיקריים גדלו כאשר המוח הפך לכדורי: חלק מהאונה הקודקודית והצֶרֶבֶּלוּם (המוח הקטן). האונה הקודקודית מעורבת בחישה, בחלוקת קשב, במודעוּת, בזיכרון, בתכנון של פעולות ועוד. הצרבלום אחראי על שיווי משקל ותיאום של תנועות הגוף אך מעורב גם בזיכרון, בשפה, בהתמצאות במרחב ועוד.

אם השינויים האלו הובילו לשינוי בתפקוד המוח, ייתכן שאפשר לזהות את עקבותיו במאובנים. ואמנם, בסביבות 50 אלף שנה לפני זמננו, בדיוק בטווח שבו המוח שלנו הגיע, לפי החוקרים, לצורתו הסופית, חל שינוי בממצאים הארכיאולוגיים שהשאירו אחריהם בני האדם.

גולגולת בת 300 אלף שנה עם מוח שטוח (משמאל), לעומת גולגולת של אדם מודרני | צילום: MPI EVA/ S. Neubauer, Ph. Gunz

עולים רמה

תוך זמן קצר במושגים אבולוציוניים החלו להופיע כלים משוכללים ומגוונים יותר משנראו בעבר, עשויים לא רק מאבנים אלא גם מעצמות. באותה תקופה אנחנו מתחילים לראות גם ציורי קיר מורכבים שנעשו בעזרת צבעים שעורבבו למטרה זו. קונכיות יפות וצבעוניות נמצאו עם מאובני אדם הרחק מהים, וכנראה הגיעו לשם דרך סחר עם קבוצות אחרות. אנשי התקופה חיו ככל הנראה בקבוצות גדולות יותר מבעבר עם מבנה חברתי מורכב יותר, וקברו את מתיהם בקברים מסודרים עם חפצי ערך.

כל העדויות האלו מצביעות על שינוי מהותי בהתנהגותם, וביכולותיהם הקוגניטיביות, של בני האדם. איש אינו יודע בוודאות מה הוביל לשינוי הזה, שזכה לכינויים כמו "מהפכת האדם" או "הזינוק הגדול קדימה". במחקר החדש מציעים החוקרים שהיה זה אותו שינוי בצורת המוח, אולי מלווה בגדילה של אזורים מסוימים, שהעלה את האנושות לרמה קוגניטיבית גבוהה יותר.

אין ספק שזה רעיון מעניין ביותר, אבל כדאי גם להזכיר שזה מחקר ראשוני בלבד, והוא נסמך על 20 גולגולות של מאובני הומו ספיאנס – מספר גדול למדי בשביל מחקר העוסק בממצאים קדומים כל כך, אך קטן מדי בשביל להסיק ממנו מסקנות סטטיסטיות חזקות.

אם כך, התעלומה הגדולה של "מהפכת האדם" עדיין לא נפתרה סופית – אך המחקר מוסיף עוד אפשרות חדשה, מרתקת ומקורית, לאוסף הפתרונות האפשריים. נצטרך לחכות ולראות את תגובת הקהילה המדעית, ואת תוצאותיהם של מחקרים נוספים, לפני שנוכל לדעת אם, ועד כמה, השפיעה צורת הגולגולת על האבולוציה האנושית.