הכפילות שמסכנת נשים

במחלות אוטואימוניות (חיסון עצמי) תאי מערכת החיסון, שאמורים לזהות גורמים זרים ומזיקים כגון וירוסים וחיידקים, מגלים רגישות יתר ותוקפים את תאי הגוף עצמם. הם מפתחים נוגדנים נגד תאי הגוף או גורמים לדלקת כרונית בלי זיהום חיצוני.

אחת התופעות הידועות ברפואה היא שמערכת החיסון של נשים פועלת באופן שונה משל גברים. התגובה החיסונית של נשים לזיהומים טובה וחזקה יותר, אך הן גם מועדות הרבה יותר לפתח מחלות אוטואימוניות. מחלת הזאבת (Lupus) למשל, שמתבטאת בייצור נוגדנים עצמיים ומתאפיינת בדלקות, פגיעה בכליות ופריחה בעור, שכיחה אצל נשים פי שמונה יותר מאצל גברים. חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה מציעים הסבר חדש לתופעה, הקשור לכרומוזום X, במחקר שהתפרסם בכתב העת PNAS.

ה-DNA שלנו ארוז בגרעיני התאים בתוך מבנים גדולים יחסית המכונים כְרוֹמוֹזוֹמִים. שניים מהם, שנקראים גם "כרומוזומי המין", קובעים את מין האדם. גברים נושאים כרומוזום X וכרומוזום Y ונשים נושאות שני כרומוזומי X. מכיוון שכרומוזום X מכיל גנים רבים הקשורים לפעילות מערכת החיסון, היה עלול להיווצר מצב שאצל נשים יבוטא מספר כפול של גנים מהכרומוזום הזה.

לכן נוצר במהלך האבולוציה מנגנון מולקולרי שמשתיק באקראי כרומוזום X אחד מהשניים. כרומוזום X המושתק מפעיל גן הקרוי XIST, שיוצר מולקולת RNA העוטפת את הכרומוזום במעין "ענן" ומגייסת חלבונים שפועלים להשתקתו. המנגנון הזה של השתקת כרומוזום X מתרחש בכל תאי הגוף פרט לביציות.

תחילה בדקו החוקרים נשים שאינן חולות בזאבת. הם בודדו מדמן שני סוגים של תאים מרכזיים בפעילות של מערכת החיסון: תאי T ותאי B, שממלאים תפקיד חשוב במחלת הזאבת. להפתעתם התברר כי חלק מהתאים אינם מבטאים את XIST, ובחלקם XIST מתבטא אך אינו יוצר "ענן" סביב כרומוזום X, או שגיוס מנגנון ההשתקה של XIST חלש יותר. כלומר בחלק מהתאים יש שני כרומוזומי X פעילים, תופעה שלא תוארה מעולם בתאי גוף אחרים. כתוצאה מכך, בחלק מהתאים האלה יש ביטוי יתר של גנים מכרומוזום X שידועים כמי שמגבירים את הסיכון לזאבת.

לבסוף, כשהחוקרים בודדו תאים מנשיםחולות זאבת, הם גילו שהנטייה שלהם להפעיל את שני כרומוזומי X גדולה אף יותר מזו של תאים של נשים בריאות. מכאן גם עלה הביטוי של הגנים מגבירי הסיכון הללו.

הממצאים האלה מתיישבים עם העובדה כי נשים שלוקות בתסמונת טרנר, כלומר יש להן כרומוזום X אחד בלבד, לוקות בזאבת פחות מהשיעור הרגיל באוכלוסייה. כמו כן, גברים הלוקים בסינדרום קליינפלטר, שנושאים שני כרומוזומי X נוסף על כרומוזום ה-Y שלהם, נמצאים בסיכון גדול פי 14 מגברים אחרים לחלות בזאבת. הממצאים החדשים עשויים לשפוך אור חדש על התפתחות מחלת הזאבת, ועל מחלות אוטואימוניות אחרות כמו טרשת נפוצה, פסוריאזיס וצליאק.