החללית הישראלית "בראשית" נכנסה למסלול סביב הירח, לקראת נחיתה על פניו בעוד שבוע
מזל טוב! אחרי מסע של 5.5 מיליון קילומטר ב-42 יום מאז שיגורה, ביצעה החללית "בראשית" את אחד התמרונים החשובים ביותר במסעה אל הירח: מעבר ממסלול סביב כדור הארץ למסלול סביב הירח, כשהיא לכודה בכוח הכבידה שלו. ישראל היא בסך הכל המדינה השביעית בהיסטוריה שמשלימה הישג כזה, ועכשיו העיניים נשואות לנחיתה, ביום ה', 11 באפריל, לאחר סדרה של תמרונים מורכבים.
"להיכנס עם החללית שלנו למסלול סביב הירח זה הישג ענק, ואפילו אם לא ננחת זה יהיה הישג ששוה להתגאות בו", אומר יואב לנדסמן, מהנדס מערכת בעמותת SpaceIL, שבנתה את החללית ומפעילה אותה עם התעשייה האווירית. "אני מאוד שמח להיות בנקודה הזו. חלמתי על היום הזה כמה לילות, כל הזמן בדקתי אם טעינו בפרמטרים, ובסוף זה עבר חלק יותר מהתמרונים האחרים שהיו לנו. עכשיו אנו מגיעים לחלק הקשה".
מהנדס המערכת יואב לנדסמן משוחח עם אתר מכון דוידסון, זמן קצר לאחר הצלחת התמרון:
מכיוון שהכבידה של הירח חלשה בהרבה מזאת של כדור הארץ, גם מהירות המילוט ממנו נמוכה. כדי להשתחרר מהכבידה של כדור הארץ, חללית צריכה להגיע למהירות של 11.2 ק"מ לשנייה, או קצת יותר מ-40 אלף קילומטר בשעה. כדי להשתחרר מכבידת הירח נחוצה מהירות של 2.4 ק"מ לשנייה בלבד, כ-8,500 ק"מ בשעה. לכן, כדי להילכד בכבידת הירח, על החללית להיות במהירות נמוכה הרבה יותר.
"בראשית" הגיעה לקרבת הירח במהירות של כ-8,500 קמ"ש, וכדי להילכד בכבידה שלו היא הפחיתה את מהירותה ל-7,500 קמ"ש ביחס לירח. כדי לעשות זאת היא הפעילה את המנוע נגד כיוון הטיסה בגובה של כ-400 קילומטרים מהירח, כאילו כדי לטוס שוב לכיוון כדור הארץ. התמרון הזה צרך כמות גדולה מאוד של דלק יחסית לתמרונים הקודמים, כ-50 ליטר מתוך 420 שהיו לחללית בתחילת מסעה. החללית נדרשה להוריד את מהירותה ב-324 מטר לשנייה, ובמשך כשש דקות של הפעלת המנוע, עקבו הצופים הרבים בדריכות אחת המספרים המתחלפים על הצג שעל קיר חדר הבקרה, עד לתשואות בסיום.
"כשהסתכלתי על המספר הירוק וראיתי שהוא עובר את 224, 225, כלומר 70 אחוז מהפחתת המהירות, מה שמבטיח שאנו נלכדים סביב הירח, ובסוף כשהוא הגיע עד 324, זה היה מדהים לגמרי", אמר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי עמותת SpaceIL. "זה עדיין לא מבטיח שהגענו, אבל הסיכויים טובים מאוד כי הטלמטריה די מדויקת. אנחנו המדינה השביעית שהגיעה לירח, החללית הפרטית הראשונה שעושה את זה, ומפה אפשר רק לנחות. עדיין צריך להחזיק אצבעות".
יהונתן ויינטראוב משוחח עם אתר דוידסון מיד לאחר השלמת תמרון הכניסה למסלול הירח:
בעקבות התמרון נכנסה החללית למסלול אליפטי מאוד סביב הירח. הנקודה הקרובה שלו היא בערך בגובה כ-400 ק"מ, והגבוהה – כ-10,000 ק"מ מפני הירח. כל הקפה של הירח במסלול הזה נמשכת כ-14 שעות. בימים הקרובים היא תעשה ארבעה או חמישה תמרונים נוספים שבהם תאט עוד את מהירותה, ותקטין את המסלול בהדרגה עד למסלול הנחיתה.
"זה רגע מרגש בשבילי. העובדה שהגענו עד כאן היא נס מבחינתי", אמר נשיא עמותת SpaceIL, איל ההון מוריס קאהן, שמימן מכיסו כ-40 מיליון דולר מתוך העלות הכוללת של המשימה כולה. "הקרדיט מגיע לאלה שעושים את העבודה - אנשי SapceIL והתעשייה האווירית. בנאס"א מאמינים בנו ובעולם מאמינים בנו ומריעים לנו, לחוצפה הישראלית. צריך קצת מזל כשעושים דברים כאלה, ואנחנו הולכים לעשות זאת!"
מחיאות הכפיים בחדר הבקרה לאחר הצלחת התמרון:
המשימה הקשה: נחיתה רכה
השבוע הקרוב יהיה מאתגר מאוד לצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית. החללית אמורה לבצע חמישה תמרונים לשינוי מסלול, כלומר להפעיל את המנוע לצורך האטה כדי להקטין את המסלול שלה בהדרגה על למסלול מעגלי בגובה של 200 קילומטר. לאחר מכן היא תיכנס למסלול נמוך מאוד, כ-25 קילומטר בלבד מפני הירח, וממנו תתחיל את הליך הנחיתה עצמו. כל זה אמור לקרות עד הנחיתה ב-11 באפריל. "עד עכשיו עבדנו בערך יומיים לקראת כל תמרון, עכשיו אנו צריכים לבצע חמישה תמרונים בשבוע", אמר מנהל מפעל "חלל" של התעשייה האווירית, עופר דורון. "זה אתגר גדול, אבל אני מאמין שנעמוד בו".
את תהליך הנחיתה עצמו תבצע החללית באופן אוטונומי, בלי התערבות ישירה של חדר הבקרה, על פי הצעדים והמתווים שתוכננו והוזנו מראש. היא תפעיל שוב את המנועים עד לעצירה כמעט מוחלטת, כלומר מהירותה האופקית ביחס לירח תהיה נמוכה מאוד, ותתחיל מעין נפילה חופשית. בגובה כמה קילומטרים היא תפעיל את המנועים בטיסה מעלה, כדי להתנגד לנפילה החופשית ולהאט אותה, ובהדרגה תנמיך כך בטיסה אנכית, עד שתימצא כחמישה מטרים מעל פני הירח. בשלב הזה המנוע יכבה, ואת המטרים האחרונים היא תעשה בנפילה חופשית. בגלל הכבידה החלשה של הירח, נפילה אליו מגובה של חמישה מטרים שקולה לנפילה מגובה של 80 ס"מ בערך על כדור הארץ. כל שלב הנחיתה אמור להימשך כ-25 דקות.
החללית אמורה לנחות באזור המכונה "ים הרוגע" (Sea of Serenity), מצפון לקו המשווה של הירח. האתר שנבחר בתוך האזור הזה אמור להיות שטוח ככל האפשר. עם זאת, מאחר שהנחיתה מתבצעת באופן "עיוור", בלי אפשרות לשנות את מסלולה, אפשר רק לקוות שהחללית לא תנחת על סלע גדול, או סתם על קפל קרקע משופע ותתהפך. אם דבר כזה יקרה הוא עלול לא לאפשר לה להעביר מידע לכדור הארץ, משום שהאנטנות שלה לא יפנו לכיוון הנכון.
היא מתוכננת לנחות בשעות ה"בוקר" של היממה הירחית, שנמשכת כ-28 יום, כדי שהטמפרטורה באזור הנחיתה תהיה נוחה. ב"צהרי" הירח, כשבוע לאחר מכן, יעפילו הטמפרטורות לכ-170 מעלות צלזיוס, דבר שיגרום להשבתת מערכות האלקטרוניקה של החללית ול"מותה". עד אז היא אמורה להעביר את התמונות שצילמה על פני הירח ובנחיתה, סרטוני וידאו של הנחיתה וכן נתונים מהמשימה המדעית שלה – מדידת שדות מגנטיים מקומיים שהיא תאסוף באתר הנחיתה ובדרך לנחיתה.
צפו בשיר של מכון דוידסון על משימת "בראשית":
