הזוהר הססגוני של הסלמנדרות

בעלי חיים וצמחים הזורחים בצבעים שונים הם מהמראות היפים ביותר בטבע. במקרים רבים, האחראית לזוהר הזה היא הביופלואורסצנציה (Biofluorescence) - תופעה בה יצור חי סופג אור שמוקרן עליו ובתגובה פולט אור באורך גל אחר, כלומר בצבע אחר. התופעה רווחת אצל בעלי חיים רבים אך בולטת במיוחד אצל של צורבנים (למשל מדוזות), דגים ופרוקי רגליים, שעשויים לזרוח מגוון רב של צבעים, כגון ירוק, אדום וכחול. היא נבדלת מתופעת הביולומינציה, שבה יצור חי מייצר אור בכוחות עצמו, למשל דג החכאי שמייצר אור באמצעות חיידקים החיים בגופו.

הביופלאורסצנציה נחקרה רבות אצל יצורים החיים בסביבה ימית וזורחים כשפוגע בהם אור כחול – אורך הגל שחודר הכי עמוק לתוך המים מכל גוני האור הנראה. לעומת זאת, התופעה כמעט לא נחקרה אצל בעלי חוליות יבשתיים, ותועדה עד כה רק אצל צבי ים - ששייכים למחלקת הזוחלים החיה ברובה ביבשה, אבל גם הם, כמובן, חיים בים. אך אור כחול יכול להיות האור הדומיננטי גם בסביבה יבשתית בתנאים מסוימים, למשל בשעות בין הערביים, ועל כן ייתכן שגם בעלי חיים יבשתיים יגיבו לו.

מה שיותר כחול, יותר ירוק

במחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports, בדקו חוקרים מאוניברסיטת סנט קלאוד במינסוטה אם התופעה קיימת בבעלי חוליות יבשתיים נוספים. הם בחרו להתמקד לשם כך בדו-חיים, והאירו באור כחול או על-סגול על 32 מינים שונים, ובהם סלמנדרות, טריטונים, צפרדעים ודו-חיים חסרי רגליים. להפתעתם, כל המינים שנבדקו זרחו בעוצמות משתנות בתגובה לאור כחול או על-סגול, בגוונים שנעו בין ירוק לצהוב, והתגובה שלהם לאור הכחול הייתה חזקה במיוחד.

מיקום וצורת הזוהר השתנו מיצור ליצור. אצל הסלמנדרה המנומרת (Ambystoma tigrinum), לדוגמה, האור הירוק הזרחני התרכז בכתמי צבע על עורם, שבדרך כלל צבעם צהוב. אצל מינים אחרים התאורה החוזרת התפזרה על גופם בדפוסים אחרים. אצל מינים מסוימים של סלמנדרות הבטן זהרה יותר מהגב, והיו אפילו מינים שאצלם העצמות עצמן זהרו באור ירוק ונראו מבעד לעורן. גם ההפרשות של מינים מסוימים, כמו ריר ושתן, זרחו בירוק בתגובה לתאורה כחולה.

לא רק מדוזות ודגים- גם דו-חיים יכולים לזהור. טריטון אלפיני  (Alpine Newt) זוהר כתוצאה מהארה באור כחול | מקור: JENNIFER LAMB & MATTHEW DAVIS/ST. CLOUD STATE UNIVERSITY

הממצאים מלמדים שביופלואורסצנציה בתגובה לאור כחול היא תופעה רווחת אצל דו-חיים. פענוח המנגנונים המולקולריים האחראים עליה במינים השונים יוכל לעזור לנו להבין אם התופעה עברה אליהם בתורשה מאב קדמון משותף, או שמא הם פיתחו אותה באופן עצמאי, ומשתמשים במנגנונים שונים.

שאלה נוספת העולה מהמחקר היא מה תפקידה של הפלואורסצנציה. בעיניהם של דו-חיים יש קולטנים רגישים במיוחד לאור ירוק, וייתכן שהתאורה העצמית הזאת מאפשרת להם לראות פרטים אחרים מהמין שלהם גם בתאורה חלשה. החוקרים מציינים כי צמחים רבים זורחים באור צהוב או אדום, וייתכן שהזוהר הירוק של בעלי החיים מאפשר להם לבלוט מסביבת הרקע. בנוסף, ייתכן שהפלואורסצנציה נועדה למטרות חיזור או כסימן אזהרה לטורפים.

חוקרים יכולים כעת לחפש בעזרת אור כחול מינים נוספים של דו-חיים, שעד כה התקשינו לאתר. אולי כך נוכל לשפוך אור חדש, תרתי משמע, על עולמם המרתק של בעלי חיים אלו.