מחקר מגלה כי המחיר הסביבתי של גידול הקנאביס גבוה כיום, עקב הצורך בבקרת אקלים ובתאורה מלאכותית. מעבר לגידול הצמחים בשדות פתוחים עשוי לצמצם מאוד את הנזק
אחד הכינויים הנפוצים לקנאביס הוא "ירוק", אך כמה ירוק הוא באמת גידול הצמח, שהשוק העולמי לו ולתוצריו מתרחב בהתמדה?. חוקרים העריכו את כמות גזי החממה הנפלטים לאוויר במהלך גידול קנאביס ומצאו שהיא גבוהה מאוד, בעיקר בשל הצורך בבקרת אקלים ובתאורה חזקה – שצורכים חשמל רב. מעבר לגידול קנאביס בחממות או בשדות פתוחים עשוי לצמצם משמעותית את האפקט הסביבתי השלילי של הגידול הפופולרי.
לכל מוצר בעולם יש עלות סביבתית שנובעת מאופן הייצור, העיבוד וההפצה שלו במערכת הסחר העולמית. רובנו איננו מודעים בדרך כלל לעלויות הסביבתיות הללו, שעלולות להיות גבוהות בצורה משמעותית מהציפיות שלנו.
לייצור מזון חקלאי – כלומר צמחים, ובמיוחד מזון מהחי כמו בשר, חלב וביצים – יש מחיר סביבתי משמעותי מאוד, שכן החקלאות לבדה אחראית לכחמישית מפליטות גזי החממה בעולם. עם זאת, יש הבדלים ניכרים בטביעת הרגל הסביבתית של כל גידול.
אחד הגידולים החקלאיים המשגשגים בשנים האחרונות הוא הקנאביס. במיוחד מאז שצריכתו הותרה בחוק בחלק ממדינות ארצות הברית ובמקומות נוספים ברחבי העולם. אך ההשפעות הסביבתיות שלו לא אופיינו עד כה בצורה מיטבית. הצורך באפיון כזה גדול במיוחד עקב צורת הגידול החריגה של צמחי הקנאביס. בניגוד לרוב המוצרים החקלאיים מהצומח, את הקנאביס לא מגדלים בדרך כלל בשדות או בחממות, אלא בתוך מבנים סגורים. כך אפשר להעניק לצמח תנאי גידול מיטביים ולמנוע מהפרחים הידועים בהשפעתם על התודעה להגיע לידיים לא מורשות.
הייצור במבנה סגור של כל גרם של פרחי קנאביס שקול לשריפה של לפחות ליטר בנזין. גידול מסחרי של קנאביס | צילום: Canna Obscura, Shutterstock
צריכת חשמל גבוהה
במחקר שנערך לאחרונה ניסו מדענים מארצות הברית לאמוד את ההשפעה הכוללת של גידול קנאביס על פליטת גזי החממה. הם השתמשו לשם כך בשיטה שנקראת "הערכת מחזור חיים", שבמסגרתה בוחנים את מכלול התהליכים המעורבים בכל שלבי החיים של המוצר - החל מהגידול שלו וכלה בהפצה ובמכירה שלו, ובתוצרי הלוואי שנפלטים בכל שלב. הממצאים מעלים שהייצור של קילוגרם אחד של פרחי קנאביס מיובשים אחראי ל-5-2 קילוגרם של פחמן דו-חמצני. במילים אחרות, הייצור של כל גרם של פרחי קנאביס שקול לשריפה של בין ליטר בנזין לשלושה ליטרים.
רוב גזי החממה נפלטים מפעילות מערכת בקרת האקלים, שתפקידה לווסת את הטמפרטורה, הלחות וזרימת האוויר כדי להעניק לצמחים תנאי גידול מיטביים. גם התאורה החזקה שהצמחים זקוקים לה, והעשרת האוויר בחדרי הגידול בפחמן דו-חמצני כדי להאיץ את גדילת הצמחים מובילים לפליטות משמעותיות.
כל הגורמים האלה קשורים לעובדה שהקנאביס מגודל בתנאים מבוקרים מאוד, בתוך מבנים ולא בחממות או בשדות. פליטות גזי החממה הנובעות מגורמים אחרים בייצור הקנאביס, כמו עיבוד הקרקע ודישונה, מסתכמות בפחות מחמישה אחוזים מכלל גזי החממה שנפלטים במהלך הייצור.
אחת הסיבות המרכזיות למדיניות גידול הקנאביס במבנים סגורים היא הרגולציה הנוקשה על מכירת קנאביס ועל הסחר בו, שדרשה שהגידול ייעשה בקרבת נקודות המכירה, שנמצאות ברובן בערים. ההקלות שהתקבלו בשנים האחרונות בפיקוח על הקנאביס במדינות רבות בארצות הברית מאפשרות כעת ליצרנים לאתר מקומות עם תנאי גידול טובים שיאפשרו לגדל של קנאביס בחממות או בשדות פתוחים.
על פי אומדנם של החוקרים, שינוי כזה בקולורדו לבדה יוכל לצמצם את כלל פליטת גזי החממה במדינה בקרוב לאחוז. עם זאת, לפני המעבר לגידול קנאביס בשדות פתוחים יצטרכו למצוא פתרונות לבעיות נוספות, כגון הירידה הצפויה באיכות המוצר וההשפעה הסביבתית של קוטלי החרקים והדשנים שבהם משתמשים לגידול קנאביס.
