לאחר הכחדת הדינוזאורים הופיעו יונקים גדולים יותר מאי פעם בעבר. חוקרים התחקו אחר מהלך חייו של אחד היונקים האלו, והראו שצאצאיו הומלטו לאחר היריון ממושך, וגדלו במהירות אחריו: אסטרטגיית חיים חדשה שאיפשרה להם להתפשט לנישות אקולוגיות פנויות

לפני כ-66 מיליון שנים פגע אסטרואיד גדול בכדור הארץ. הפגיעה גרמה לשורה של אסונות אקולוגיים, כולל שריפה של כ-70 אחוזים מהיערות בכדור הארץ, גשם חומצי וענני אפר ואבק שכיסו את השמיים והסתירו את עין השמש במשך כמה חודשים. כ-75 אחוזים מהמינים החיים נכחדו, וגם אלו ששרדו ספגו אבדות כבדות. זה היה סופו של עידן הדינוזאורים, אם כי צאצאיה של קבוצת דינוזאורים אחת חיים עד היום, ונקראים ציפורים. 

בהעדרם של הדינוזאורים, לקבוצה אחרת הייתה הזדמנות למלא את הנישות האקולוגיות שהתפנו – והיא קפצה על ההזדמנות הזו בשתי ידיים, או אולי יותר נכון לומר, בארבע רגליים. היונקים התרבו והתמיינו למינים קטנים וגדולים, טורפים ואוכלי עשב, שחיים ביבשה, בים ואפילו באוויר. אחד השינויים המהירים ביותר היה בגודל הגוף. לפני פגיעת האסטרואיד הגודל המקסימלי של יונקים היה כ-12 קילוגרם, אך רוב היונקים הגדולים יותר נכחדו עם הדינוזאורים הגדולים, ואלו ששרדו היו ברובם קטנים, בגודל של חולדה לכל היותר. מחקרים הראו שבמאות אלפי השנים הבאות – זמן קצר להפליא מבחינה אבולוציונית – גופם של מינים מסוימים של יונקים גדל עשרות מונים, לעתים קרובות על חשבון הגידול במוח

איך הם גדלו כל כך בזמן כה קצר? כדי לבדוק זאת, חוקרים מבריטניה בחנו מאובנים של יונק אוכל עשב גדול למדי שחי כארבעה מיליון שנים לאחר ההכחדה הגדולה, ושיחזרו את שלבי חייו. במחקר שהתפרסם לאחרונה הם מראים שמין זה אימץ אסטרטגיה חדשנית לזמנה, שכללה היריון ממושך, צאצאים שנולדים בשלב התפתחות מתקדם, וגדילה מהירה לאחר מכן. 

גולגולת מאובנת של פנטולמבדה | צילום: G Funston
הגוף גדול מאוד, לעיתים על חשבון גודל המוח. גולגולת מאובנת של פנטולמבדה | צילום: G Funston

כתוב בשיניים

השיניים והעצמות של יונקים נושאות סימנים לגדילה, ואחר חלקם אפשר לעקוב, כמו אחרי טבעות עצים. אירועים משמעותיים, כמו לידה או גמילה מחלב, משאירים את סימניהם גם הם. כך אפשר לדעת, למשל, כמה ימים עברו מהלידה ועד לגמילה. 

החוקרים בחרו להתחקות אחר המין פנטולמבדה בת'מודון (Pantolambda bathmodon), יונק אוכל עשב שחי לפני כ-62 מיליון שנים, וגודלו היה כשל כבשה. בצפון אמריקה נמצאו לא מעט מאובנים של פנטולמבדה, בגילים שונים, שסיפקו לחוקרים שפע של נתונים לעבוד איתם. הם מצאו שההיריון של בעלי החיים הקדומים נמשך כשבעה חודשים, והגורים הגיחו לאוויר העולם כשהם בעלי פרווה ושיניים, וכנראה גם עם עיניים פקוחות. 

פנטולמבדה צעיר ובוגר. איור: S Shelley
נולדו מפותחים וגדלו מהר מאוד. פנטולמבדה צעיר ובוגר. איור: S Shelley

משך היריון כזה דומה למה שנראה אצל אוכלי עשב מודרניים בגודל דומה, כמו צבאים או אנטילופות, שגם הם ממליטים ולדות עם עיניים פקוחות ושיניים. אך נראה שלאחר שהגיעו לעולם, קצב ההתפתחות של פנטולמבדה היה מהיר יותר מזה של מקביליו היום. הגורים ינקו למשך חודש או חודשיים בלבד, וכנראה הגיעו לבגרות מוקדם. הפרט המבוגר ביותר שנמצא היה בן 11, כחצי מתוחלת החיים הצפויה ליונק שליה בגודל כזה היום. כלומר, פנטולמבדה התחיל את חייו כוולד מפותח וגדול יחסית, ואז המשיך לגדול במהירות באימוץ  האסטרטגיה של "חיה מהר ומות צעיר".  

אסטרטגיה שכזו, משערים החוקרים, היא שאיפשרה ליונק הקדום לגדול לגודל יוצא דופן בתקופתו. היא גם מתאימה במיוחד למין שחי "במערכת אקולוגית ריקה ובלתי יציבה", אמר גרגורי פנסטון (Funston), שהוביל את המחקר, בראיון לאתר New Scientist. "המלטה של צאצאים מפותחים נותנת להם את הסיכוי הטוב ביותר לשרוד, והתבגרות מהירה משמעותה שמספר גדול ככל האפשר של צאצאים יצליחו להתרבות".

ראש מאובן של פנטולמבדה במוזיאון בקייב, אוקראינה | צילום: Andrii Zastrozhnov, Shutterstock
בעזרת השיניים אפשר להתחקות אחר שלבי החיים של היונק. ראש מאובן של פנטולמבדה במוזיאון בקייב, אוקראינה | צילום: Andrii Zastrozhnov, Shutterstock

לגדול עם השליה

האסטרטגיה הזו הייתה אפשרית בזכות השליה, שמעבירה חומרי מזון לעובר המתפתח. בלעדיה, ההיריון חייב להיות קצר הרבה יותר, כפי שאנחנו רואים אצל יונקי כיס כמו הקנגורו או האופוסום. הצאצאים שלהם נולדים קטנים מאוד, חסרי פרווה וחסרי ישע, ובמובן מסוים משלימים את תקופה ההתפתחות העוברית בכיס, צמודים לפטמה של האם. זה לא אומר שיונקי כיס אינם יכולים להיות גדולים: לפני עשרות אלפי שנים הסתובבו באוסטרליה יונקי כיס בגודל של קרנפים. אך זה דרש מהם תקופת גדילה ממושכת הרבה יותר, לאחר ההיריון הקצר.

השלייה אינה חידוש של פנטולמבדה או של קרוביו המיידיים: השלייתנים הראשונים התפתחו עוד בתקופת הדינוזאורים, עשרות מיליוני שנים לפניו. אך כאשר הדינוזאורים פינו את הבמה, נפתחו אפשרויות חדשות עבור מי שמסוגל לגדול מהר ולהגיע לגודל משמעותי – ופנטולמבדה היה אחד הראשונים לנצל זאת. ההיריון הממושך, כתבו החוקרים, אולי שימש להסרת חלק מהמגבלות ההתפתחותיות על גודל הגוף. כך הצליחו יונקי השלייה להתפשט אל הנישות האקולוגיות הפנויות, ולהגיע תוך כמה מיליוני שנים לגודל רב פי כמה וכמה מהגודל המירבי שלהם לפני ההכחדה הגדולה. אחד מיונקי השליה אף המשיך לגדול, והפך בסופו של דבר ללווייתן הכחול – בעל החיים הגדול ביותר שחי אי פעם על כדור הארץ. 

סרטון קצר של ערוץ Science-X על המחקר: 

0 תגובות