חוקרים שבדקו מחדש מאובנים השייכים לקוף אדם קדום מאירופה טוענים כי אפשר שאבות אבותינו התפצלו שם מאבותיהם של קופי האדם, ולא באפריקה. חוקרים אחרים דוחים את הטענות על הסף
המין דמוי קוף-האדם גרקופיתקוס פרייברגי (Graecopithecus freybergi) השאיר אחריו מעט מאוד עדויות. לפחות מעט מאוד שהגיעו אלינו. המאובנים היחידים שיש בידינו מהמין הזה הם לסת תחתונה ועוד שן קדם-טוחנת אחת מלסת עליונה. מחקר חדש טוען שהמין עשוי להשתייך לשושלת שהובילה להתפתחות בני האדם, לאחר שהתפצלה מהשושלת שהובילה להתפתחות אבותיהם של השימפנזים.
מינים מוקדמים מהשושלת שלנו נמצאו כבר בעבר, והתגלית הזו לא הייתה מפתיעה במיוחד, אלמלא העובדה שהגרקופיתקוס חי באירופה. כבר עשרות שנים הקונצנזוס המדעי הוא שהאדם התפתח באפריקה, ואם יתברר כי הוא אכן אחד מאבות-אבות-אבותינו אולי נצטרך לכתוב מחדש את ההיסטוריה של המין שלנו – או לפחות להוסיף הערת שוליים.
המאובן הראשון, עצם הלסת, נמצא ביוון כבר ב-1944 ונתן למין את שמו: "גרקופיתקוס" פירושו "קוף אדם יווני". ב-2012 הצטרפה אליו גם השן העליונה, שנמצאה בבולגריה. כעת, חוקרים מגרמניה בדקו את המאובנים בשיטות חדשות, הכוללות מיקרו-טומוגרפיה ממוחשבת: צילומי CT ברזולוציה גבוהה במיוחד, שמהם אפשר לבנות מודל תלת-ממדי של העצם הנסרק. כך הגיעו למסקנה שגרקופיתקוס חולק תכונות דנטליות רבות עם המינים מהשושלת שהובילה אלינו.
במאמר נוסף באותו גיליון תארכו החוקרים את המאובנים לכ-7.2 מיליון שנה לפני זמננו. מחקרים שבדקו את השינויים הגנטיים ביננו ובין בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר, השימפנזה והבונובו, הסיקו ששתי השושלות נפרדו לפני כ-6-8 מיליון שנים. לפיכך, אם הגרקופיתקוס באמת שייך לשושלת שלנו, הוא המין המוקדם ביותר משושלת זו, והקרוב ביותר לאב המשותף לנו ולשימפנזים שנמצא אי פעם.
שימפנזים ובונובו חיים כמובן באפריקה, וכל המאובנים המוקדמים מהשושלת שהובילה אלינו נמצאו גם הם באותה יבשת. לכן רוב המדענים הניחו כמובן מאליו שהאב הקדמון שלנו ושל השימפנזים חי גם הוא באפריקה, והפיצול בין השושלות אירע בסוואנות האפריקאיות.
עם זאת, ידוע זה כבר שקופי אדם חיו בעבר גם באירופה, לשם הגיעו מאפריקה לפני כ-17 מיליון שנה, דרך גשרי יבשה שנוצרו בים התיכון בשל שינויי אקלים. בתקופות מסוימות דרום אירופה הייתה מכוסה בסוואנות, דומות למדי לאלו שבאפריקה, וקופי האדם שגשגו בכל האזור שבין קניה לגרמניה.
כך נראו אבות אבותינו? הדמיה של גרקופיתקוס על רקע נוף אירופי לפני כ-7 מיליון שנה | ציור: Veliza Simeonovski, עבור אונ' טורונטו
הפיצול והשושלות
האם שושלת האדם נוסדה מאותם קופי האדם באירופה? המחקר החדש בהחלט מציע את האפשרות הזו, אבל הוא רחוק מלתת תשובה נחרצת. החוקרים עצמם כותבים במאמר ש"אי אפשר לשלול" את שייכותו של גרקופיתקוס לשושלת שהובילה לבני האדם, אך נחוצים עוד מאובנים כדי לדעת זאת בוודאות.
"כמו תמיד, היינו רוצים שיהיו לנו עוד מאובנים, בעיקר כאלה שיתנו לנו מידע על אופן התנועה של הגרקופיתקוס" אמר דיוויד בגאן (Begun), אחד מהחוקרים שהובילו את המחקר, לאתר Science Alert. "אם הוא הלך על שתיים, זה יסגור את הסיפור". עד אז, החוקרים מבקשים בסך הכול לשקול את מזרח הים התיכון, בנוסף לאפריקה, כמקום אפשרי להתפצלות השושלת האנושית מזו השימפנזית.
גם הבקשה הצנועה הזו לא בהכרח תתקבל על ידי הקהילה המדעית. סרחיו אלמסיחה (Almécija), מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, אמר בראיון ל-New Scientist שפרימטים ידועים בכך שהם מפתחים מאפיינים דומים באופן בלתי תלוי, ולכן השיניים ה"אנושיות" עשויות להיות שייכות למין שאינו קשור אלינו כלל. "אי אפשר להסתמך על מאפיין אחד בשביל לטעון טענות אבולוציוניות גדולות" אמר.
הוא עוד היה עדין. באותה כתבה טים ווייט (White) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי פטר את המחקר כ"ניסיון להקים לתחייה את הטיעון העייף של בגאן בעזרת מאובן ישן וגרוע, שנסרק מחדש".
אם וכאשר ימצאו מאובנים נוספים, שיחזקו את הטענה שהפיצול בין השושלות התרחש באירופה, גם בכך לא יהיה די בשביל לשנות את התפיסה שרוב רובה של האבולוציה האנושית התרחשה באפריקה. אנו יודעים זאת מתוך מאובנים רבים, של מינים שונים המציגים שינוי הדרגתי בצורת התנועה, בגודל המוח ועוד. מחקרים גנטיים מביאים גם הם למסקנה כי המין שלנו, הומו ספיינס, הופיע לראשונה באפריקה, ומשם יצא לאסיה ואירופה.
הממצאים החדשים שופכים אור על אחד ממיני קופי האדם האירופאים, שלא ידוע עליהם הרבה, ומאתגרים את מה שחשבנו שהוא כבר עובדה מוגמרת. אך עד שיהיה בידינו מידע נוסף, אף אחד אינו ממהר לכתוב מחדש את ספרי הלימוד.