האינטליגנציה החברתית
של הפניניות

פניניות החושן (Acryllium vulturinum) נראות כמו הכלאה בין תרנגולת לנשר, עם כמה נוצות כחולות מבהיקות לקישוט. יש להן צוואר קירח ומקור שנראה אימתני למדי, למרות שהן ניזונות בעיקר מזרעים ועשבים. ראשן קטן ביחס לגופן, ובהתאמה גם המוח שלהן קטן למדי. ובכל זאת, במאמר חדש טוענים חוקרים מגרמניה שהפניניות חיות בלהקות רב-שכבתיות, המורכבות מכמה תת-קבוצות שמנהלות יחסים מורכבים זו עם זו. עד עתה, מבנה חברתי מורכב כזה נצפה רק אצל יונקים גדולי מוח כמו קופים, פילים או לוויתנים, והדעה המקובלת הייתה שהוא דורש אינטליגנציה ניכרת.

מסתובבים יחדיו, ישנים יחדיו

הפניניות חיות במזרח אפריקה, ולמרות שהן יכולות לעוף, הן לרוב מעדיפות ללכת או לרוץ. הן חיות בלהקות גדולות, הכוללות מאות זכרים ונקבות. זוגות מקננים מתרחקים מהלהקה למשך חודש עד חודשיים, ואז חוזרים אליה לאחר שהאפרוחים בקעו. בלילה ישנות הפניניות על ענפי העצים, זו לצד זו, ובבוקר יוצאות לחפש מזון.

החוקרים עקבו אחר להקת פניניות בשמורה בקניה. הם סימנו בטבעות ותגים 441 פניניות, כמעט כל העופות הבוגרים בלהקה, ובמשך כשנה ערכו עליהם תצפיות יומיות. הם מצאו שהעופות מתחלקים ל-18 קבוצות שונות, כל אחת כוללת כמה וכמה זוגות וגם זכרים ונקבות בודדים. החוקרים אף הצמידו GPS ל-58 מהעופות, אחד עד חמישה מכל קבוצה, ובקבוצה אחת לכל החברים בה, וכך השיגו נתונים מדויקים על מיקומם של העופות ביחס לחבריהם. חברי אותה קבוצה, כך התברר, כמעט לעולם לא התרחקו יותר מ-30 מטר זה מזה. הקבוצות נשארו יציבות לאורך השנה כולה, והרכבן לא השתנה. 

במשך היום, הקבוצות הסתובבו בשטח בחיפוש אחר זרעים ולעתים קרובות הצטרפו זו לזו, כך שכמה קבוצות נעו יחד. החוקרים גילו שכל קבוצה העדיפה את חברתן של קבוצות מסוימות, ונהגה להסתובב איתן יותר מאשר עם האחרות, ואף לישון לצידן בלילה. "אפילו אם הם לא חלקו את אותו שטח מחיה במשך היום, נראה שהם חיפשו אלה את אלה בלילה כדי לישון ביחד", אמר דמיאן פארין (Farine), שהוביל את המחקר, בראיון לניו-יורק טיימס.

חברי אותה קבוצה כמעט לעולם לא התרחקו יותר מ-30 מטר זה מזה. מבט מקרוב על פנינית החושן | Shutterstock

להקות בשכבות

מכך עולה שהמבנה החברתי של הפניניות כולל קבוצות יציבות בתוך הלהקה, כמו גם קשרים בין הקבוצות עצמן. זהו מבנה חברתי רב-שכבתי, שנצפה אצל כמה סוגי יונקים, ובגרסתו המשוכללת ביותר אצלנו, בני האדם. חִשבו למשל על משפחה שיש לה קשר עם משפחות אחרות באותה שכונה, או על מעגלים של חברים קרובים ורחוקים יותר. לפני שהחל לחקור פניניות, פארין ביצע תצפיות על בבונים, שידועים במבנה החברתי המורכב שלהם: בבון המצרים (Papio hamadryas) חי בקבוצות קטנות של זכר וכמה נקבות או כמה זכרים בודדים, שמצטרפים לקבוצות אחרות ליצירת להקות גדולות יותר. אך פארין לא ציפה לראות מורכבות כזו אצל הציפורים. "הופתעתי מאוד מההתנהגות החברתית שלהן", אמר.

נהוג לחשוב שקשרים חברתיים מורכבים דורשים יכולות קוגניטיביות גבוהות: אין זה פשוט לעקוב אחר החברים שלנו ואחר החברים של החברים שלנו, לזכור מי הגיש לנו עזרה בעבר, למי אנחנו עזרנו וחייב לנו טובה, מי רב עם האויב שלנו ולכן אולי כדאי ליצור איתו ברית. חוקרים רבים סבורים שהאינטליגנציה של קופים וקופי אדם, ולכן גם שלנו, התפתחה במיוחד כדי להתמודד עם דרישות חברתיות מהסוג הזה. גם אם יש ציפורים בעלות אינטליגנציה גבוהה מספיק לשם כך, ספק אם הפניניות נמצאות בקבוצה הזו. "זה לא רק שיש להן מוח קטן יחסית ליונקים. יש להן מוח קטן למדי גם יחסית לציפורים אחרות", אמר פארין. 

לריסה סוודל (Swedell), חוקרת בבונים שלא הייתה מעורבת במחקר על הפניניות, הציעה לכך פיתרון. ייתכן שמבנה רב-שכבתי אינו דורש מוח גדול, אמרה, משום שהוא עשוי לעזור לבעלי החיים לנווט בסביבה החברתית: הם צריכים לזכור רק את החברים בקבוצה הקטנה שלהם, ואחד או שניים מהקבוצות האחרות שאיתן הם מסתובבים. היות שמבנה הקבוצות נשאר יציב, די בכך כדי לזהות את כל מי שלבעל החיים יש קשר איתו. 

פארין הסכים שזו אכן אפשרות, והוסיף שאם מוח גדול אינו נחוץ עבור מבנה חברתי כזה, ייתכן שהמבנה הזה נפוץ בטבע, וקיים אצל עוד בעלי חיים רבים. "מה עוד נמצא שם, בטבע?" שאל. "אני חושב שסביר מאוד כי המין הזה אינו ייחודי".