מדענים הצליחו לגדל תרבית תאים של בלוטת דמעות שמסוגלת כנראה לייצר דמעות אמיתיות. התקווה: ליצור בעתיד בלוטות להשתלה

הדמעות שבעינינו מאפשרות לנו בין השאר להביע רגשות של עצב, התרגשות או שמחה, אך יש להן עוד תפקידים רבים. הנוזל המלוח משמש גם למניעת מחלות וליצירת שכבה מימית שמגינה על העין מכניסת גורמים זרים או מסוכנים. למרות החשיבות הרבה של תהליך ייצור הדמעות בעינינו, מדענים מתקשים לשחזר אותו בתנאים מבוקרים. כעת הצליחה קבוצת חוקרים לפתח שיטה לגדל בתרבית בלוטות שייצרו דמעות אמיתיות.

ממש מעל גלגל העין נמצאת בלוטת הדמעות, שנקראת גם בלוטת הלקרימל (Lacrimal). תפקידה הוא להפריש דמעות בתגובה להורמונים ולמוליכים עצביים כמו נוֹרְאַדְרֶנָלִין ואַצֶטִילְכוֹלִין. הנוזל שיוצא מהבלוטה מכיל בעיקר מים, שבתוכם יש תערובת של מלחים, מולקולות שומן וחלבונים נוגדי חיידקים.

במחקר החדש הצליחו החוקרים ממכון הוברכט בהולנד לגדל אוֹרְגַנוֹאִיד – מקבץ תאים המדמה באופן פשוט איבר מסוים – כך שיְדמה בלוטת דמעות קטנה. הם השתמשו לשם כך בתאי גזע של אדם, שבהשפעת גֵן מסוים שהחוקרים הצליחו לזהות מסוגלים להפוך לסוגי התאים שמהם מורכבת הבלוטה. בנוסף, הם מצאו איך לגדל את תאי התרבית בעזרת תמיסה של כמה חומרים. כשחשפו לבסוף את התרבית לחומר שמעודד הפרשה של דמעות, האורגנואידים התנפחו – סימן שמעיד על הפרשת דמעות.

ההתנפחות של האורגנואיד מעידה ככל הנראה כי הוא אכן מייצר דמעות כמו הבלוטה המקורית | צילום במיקרוסקופ: MARIE BANNIER-HÉLAOUËT, HUBRECHT INSTITUTE
ההתנפחות של האורגנואיד מעידה ככל הנראה כי הוא אכן מייצר דמעות כמו הבלוטה המקורית | צילום במיקרוסקופ: MARIE BANNIER-HÉLAOUËT, HUBRECHT INSTITUTE

למחקר ולהשתלה

לבסוף בדקו החוקרים אם הבלוטה שגידלו תפעל גם בתוך גוף חי. ואכן כשהשתילו את האורגנואידים בגופם של עכברים, הם נקלטו בהצלחה. כמה חודשים אחרי ההשתלה מצאו החוקרים אצל העכברים את החלבונים האחראים על הפרשת דמעות מתאי הבלוטות, עדות לכך שהן כנראה מסוגלות לייצר דמעות באופן תקין כפי שעשו בתרבית. עם זאת עדיין לא הוכח שהבלוטות המושתלות אכן ייצרו דמעות בפועל, ונותרה עוד דרך רבה לעבור לפני שאפשר יהיה להשתיל בלוטת דמעות פעילה בגוף האדם.

גם כך, ממצאי המחקר תורמים לשיפור ההבנה שלנו את התהליכים הביוכימיים והפיזיולוגיים המתרחשים בבלוטות הדמעות. המידע החדש על גידול הבלוטות יוכל אולי לסייע במציאות טיפולים למחלות עיניים כמו תסמונת שגרן (Sjögren), שפוגעת בין השאר ביכולת להפריש דמעות, דבר שעלול להוביל ליובש בעין. החוקרים אף מקווים לקדם את הידע הבסיסי בתחום השתלת רקמות ובטיפולים מצילי חיים אחרים. לדברי הנס קלברס (Clevers), מוביל המחקר, "אנו מקווים שמדענים ישתמשו במודל כדי לזהות טיפולים חדשים לאנשים שסובלים מהפרעות בבלוטת הדמעות, על ידי בחינה של תרופות חדשות או על ידי הגדלת כמות התאים הבריאים ואולי בבוא היום גם ישתמשו בהם להשתלות".

 

0 תגובות