דחיה, פיטורים וטלסקופ חדש:
השבוע בחלל

דחייה לצוות העשירי

נאס"א וחברת ספייס אקס דחו את שיגור צוות האסטרונאוטים הבא לתחנת החלל הבינלאומית, עקב תקלה באחת המערכות ההידראוליות של כן השיגור במרכז החלל קנדי. הצוות העשירי מאז שספייס אקס החלה להטיס אסטרונאוטים לתחנת החלל היה אמור לצאת לדרכו ביום רביעי, אך השיגור נדחה לפי שעה ליום שישי בערב (אחרי חצות בישראל).

הצוות העשירי כולל שתי אסטרונאוטיות של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, המפקדת אן מקליין (McClain) והטייסת ניקול איירס (Ayers), וכן האסטרונאוט היפני טקויה אונישי (Onishi) והקוסמונאוט הרוסי קיריל פסקוב (Peskov). הם יחליפו בתחנת החלל את הצוות התשיעי, שכולל את שני אנשי הצוות ה"נצורים" בחלל – סוניטה ויליאמס (Williams) ובארי וילמור (Wilmore). הם היו טייסי הניסוי של חללית סטארליינר של בואינג בטיסת המבחן המאוישת הראשונה שלה, ועקב תקלות בחללית החליטה נאס"א לא לאפשר להם לחזור לכדור הארץ בחללית שבה באו, מחשש לתאונה הם צורפו לצוות התשיעי על חשבון שני אסטרונאוטים שנשארו בכדור הארץ, כך שחללית הדרגון של הצוות התשיעי הגיעה לתחנת החלל עם שני מקומות פנויים עבורם. כך קרה ששני האסטרונאוטים, שהגיעו לתחנה ביוני שעבר למשימה מתוכננת של שמונה ימים בלבד, נשארו בה יותר מתשעה חודשים, ואמורים לשוב לכדור הארץ בשבוע הבא.

באו לשמונה ימים, נשארו תשעה חודשים. סוניטה ויליאמס ובארי וילמור בעבודה בתחנת החלל הבינלאומית | צילום: NASA

קיצוצים בנאס"א

סוכנות החלל של ארצות הברית סגרה שלוש לשכות ופיטרה את עובדיהן, במסגרת השלב הראשון בצעדי צמצום והתייעלות שעליהם הורה הממשל. בסך הכול פוטרו כעת 23 עובדים ועובדות עם סגירת לשכת המדען הראשי של הסוכנות; לשכת הטכנולוגיה, המדיניות והאסטרטגיה; והלשכה למגוון, שוויון והכלה.

ממלאת מקום ראש נאס"א ג'נט פיטרו (Petro) כתבה במסר לעובדות ועובדי סוכנות החלל כי הפיטורים נעשים במסגרת ההוראות של הממשל לצמצם את כוח העבודה הפדרלי. "בהתאם לצו, אנו עובדים עם המשרד הלאומי לניהול כוח אדם (OPM) לגבש גישה מושכלת שתעלה בקנה אחד עם סדר העדיפויות של הממשל ועם צרכי המשימות שלנו. אף על פי שתידרש מאיתנו הסתגלות קשה, אנו רואים בזה הזדמנות לעצב מחדש את כוח העבודה שלנו ופועלים להבטיח שנוכל לעמוד במה שנדרש מאיתנו, ובה בעת לספק לאזרחי ארצות הברית סוכנות יעילה ואפקטיבית".

צמצומים שידרשו הסתגלות קשה, אבל גם הזדמנות לייעל את עבודת הסוכנות. מ"מ ראש נאס"א, ג'נט פיטרו | צילום: NASA/Kim Shiflett

הטלסקופ שיצפה בראשית היקום

טלסקופ חלל חדש של נאס"א שוגר השבוע לחקור סודות מראשית ימי היקום. הטלסקופ SPHEREx, שוגר בטיל פלקון 9 של חברת ספייס אקס מבסיס החלל ונדנברג בקליפורניה, למסלול בגובה 700 קילומטר שעובר מעל הקטבים של כדור הארץ. 

הטלסקופ מיועד להרכיב מפה של השמיים בטווח חסר תקדים של 102 אורכי גל נפרדים, באור הנראה ובתת-אדום. התצפיות ימפו כ-450 מיליון גלקסיות, חלקן במרחק של עד עשרה מיליארדי שנות אור מאיתנו. כמו כן הטלסקופ אמור לסקור כמאה מיליון כוכבים בגלקסיה שלנו, שביל החלב.

אחת המשימות העיקריות של הטלסקופ תהיה לחפש סימני מים ומולקולות קטנות אחרות שחיוניות לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם, כמו פחמן דו-חמצני או פחמן חד-חמצני. אסטרונומים ינסו לראות אם מולקולות כאלה נמצאות באזורים שבהם נוצרים כוכבים, וגם בדיסקות הגז והאבק סביב כוכבים צעירים, שבהן נוצרים כוכבי לכת.

לטלסקופ יש מראה ראשית קטנה יחסית, בקוטר של עשרים סנטימטר. היא נתונה בתוך מגן חום בצורה של שלושה חרוטים שנמצאים זה בתוך זה. קוטר החיצוני שבהם עולה על שלושה מטרים, והם מאפשרים לטלסקופ לצלם בטמפרטורה נמוכה – יכולת חיונית לעבודה באור תת-אדום. אחת המטרות היא לבחור מהנתונים שהוא יאסוף מטרות ספציפיות לתצפיות ממוקדות יותר בטלסקופים אחרים, כמו ג'יימס וב, שיכולות ההגדלה וההפרדה שלהם הרבה יותר גבוהה. החוקרים מקווים ששילוב התצפיות יאפשר לענות על שאלות שקשורות בהתפתחות היקום, ובעיקר לפענח מתי ואיפה נוצרו החומרים החיוניים לקיום החיים, ואיך הם התפזרו ביקום.

הטלסקופ מתחיל כעת כחודש של כיול מכשירים ובדיקות. לאחר מכן יחל במשימה מדעית שאמורה להימשך לפחות שנתיים. בפרק הזמן הזה הוא אמור להשלים ארבע פעמים מיפוי מלא של השמיים, ובתקווה היא שההשוואות בין המפות יוכלו לספק מידע רב נוסף.

לאותו שיגור צורפה כמטען קטן יותר משימת נוספת של נאס"א בשם PUNCH, שמורכבת מלהק של ארבעה לוויינים, כל אחד מהם בגודל של מזוודה בערך. הם יחקרו את פעילות השמש ואמורים לסייע למדענים להבין טוב יותר איך נוצרת רוח השמש – אותו שטף של חלקיקים טעונים שנפלט מהשמש באנרגיות גבוהות. השימוש בארבעה לוויינים בעת ובעונה אחת אמור לאפשר לחוקרים להרכיב מפה תלת-ממדית של עטרת השמש – החלק החיצוני שלה, ושל ההליוספרה – אזור ההשפעה של השמש ושל רוח השמש, שמקיף פחות או יותר את כל מערכת השמש. המשימה גם אמורה לשפר את הבנתנו בנוגע לסערות שמש, ולהסביר איך מתרחשות ההתפרצויות החזקות של רוח השמש, שמשפיעות גם עלינו.

"אנו מקווים שמשימת PUNCH תספק לאנושות הזדמנות לראות באמת, בפעם הראשונה, איפה אנו גרים בתוך רוח השמש עצמה", אמר החוקר הראשי של המשימה, קרייג דה פורסט (DeForest) ממכון המחקר סאות'ווסט בקולורדו. 

לנסות להבין מתי והיכן נוצרו ביקום החומרים החיוניים לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם. הדמיה של טלסקופ SPHEREx בחלל | מקור: NASA/JPL-Caltech

הירחים החדשים של שבתאי

חוקרים גילו סביב כוכב הלכת שבתאי 128 ירחים לא מוכרים, וכך הגדילו את מספר הירחים הידועים שלו ל-274. צוות המחקר, בהובלת אדוארד אשטון מהאקדמיה הסינית בטייוואן, שהיה שותף לגילוי קודם של עשרות ירחים של שבתאי, זיהה את הירחים בתצפיות שנעשו בשנת 2023 מטלסקופ קרקעי גדול בהוואי. הירחים שהתגלו קטנים למדי, והקוטר של חלקם אינו עולה על קילומטרים בודדים. הם נעים במסלולים לא רגילים: המסלולים של חלקם נוטים בזוויות שונות ביחס למישור שבו חגים רוב הירחים של שבתאי, ואחרים מקיפים אותו בכיוון הפוך מרוב הירחים. מסלוליהם גם רחוקים יחסית מכוכב הלכת, בין עשרה לשלושים מיליון קילומטר ממנו. 

החוקרים מעריכים כי רבים מהירחים האלה נוצרו בהתנגשויות בין לוויינים טבעיים של שבתאי. להערכתם, 47 מ-128 הירחים שגילו כעת נוצרו בהתנגשות אחת לפני כ-100 מיליון שנה בלבד, הרף עין במונחים קוסמולוגיים. האיגוד הבינלאומי לאסטרונומיה אישר את רשימת הירחים שהתגלו, דבר שמקנה לאשטון ועמיתיו את הזכות לבחור את שמותיהם. 

ירחים קטנים רבים במסלולים לא רגילים. שבתאי עם כמה מירחיו הגדולים והמוכרים | מקור: NASA/GSFC

מכבים מכשירים להארכת חיים

אחרי כמעט 48 שנה בחלל, מפעיליהן של חלליות וויאג'ר מתחילים לכבות מכשירים מדעיים שלהן כדי לחסוך בחשמל ולנסות להאריך את משימתן.

צמד החלליות שוגרו ב-1977, והן החלליות הפעילות היחידות שיצאו אל מחוץ לגבולות מערכת השמש. בחודש שעבר כיבתה נאס"א את המערכת למדידת קרינה קוסמית בחללית וויאג'ר 1, והודיעה כי תכבה בחודש הקרוב גם את המכשיר לזיהוי חלקיקים טעונים בעלי אנרגיה נמוכה בוויאג'ר 2. "אספקת החשמל שלהן פוחתת, ואם לא נכבה עכשיו מכשיר בכל חללית, האנרגיה תספיק כנראה רק לכמה חודשים לפני שניאלץ להכריז על סיום המשימה", אמרה סוזן דוד (Dodd), מנהלת פרויקט וויאג'ר במעבדת JPL של נאס"א.

מקור האנרגיה של חלליות וויאג'ר הוא גנרטור גרעיני (RTG), שמפיק חשמל מהחום שנוצר בהתפרקויות של פלוטוניום 238. אבל אחרי שנים ארוכות בחלל העמוק, עם חשיפה מתמשכת לסביבה הקיצונית, תפקוד המערכת דועך בהדרגה, והספק החשמל שהחלליות מייצרות פוחת בכארבעה ואט בשנה.

כל אחת מהחלליות מצוידת בעשרה מכשירים מדעיים זהים. חלקם נועדו לשלב המוקדם של המשימה, חקר כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש, וכובו בסיום המשימות האלה כדי לחסוך אנרגיה. שתי החלליות עברו סמוך לצדק ולשבתאי, ואחר כך דרכיהן התפצלו. וויאג'ר 1 פנתה לצאת מגבולות מערכת השמש, ועשתה את זה ב-2012. וויאג'ר 2 המשיכה לעבר כוכבי הלכת אורנוס (1986) ונפטון (1989), וב-2018 אושר שגם היא יצאה ממערכת השמש. כיום וויאג'ר 1 נמצאת במרחק של כ-25 מיליארד קילומטר מכדור הארץ, ואילו וויאג'ר 2 – כ-21 מיליארד קילומטר מכאן.

בשנים האחרונות התמודדו בנאס"א עם תקלות רבות בחלליות הוותיקות והמתיישנות, בין השאר במערכות המחשב ובמערכות התקשורת שלה, אבל עד כה הצליחו להתגבר עליהן. כעת הם מקווים שכיבוי הדרגתי של המכשירים יקנה לחלליות עוד שנה לפחות של תפקוד בטרם ייאלצו לכבות מכשירים נוספים.

"חלליות וויאג'ר התעלו הרבה מעבר לתוכניות המקוריות לחקור באמצעותן את כוכבי הלכת החיצוניים. כל פיסת מידע נוספת שהן אספו מאז היא לא רק בונוס מדעי, אלא עדות למופת ההנדסי של החלליות האלה", אמר פטריק קואן (Koehn), מדען תוכנית וויאג'ר בנאס"א.

"בכל דקה ובכל יום החלליות האלה חוקרות אזור ששום חללית אחרת לא הגיעה אליו", הוסיפה לינדה ספילקר, גם היא מדענית בתוכנית וויאג'ר. "המשמעות היא שכל יום יכול להיות היום האחרון של המשימות האלה, אבל להניב תגליות חדשות על החלל הבין-כוכבי. אז אנו עושים כל שביכולתנו כדי להבטיח שהחלליות האלה ימשיכו לפרוץ דרכים חדשות כמה שיותר זמן".

מנסים לסחוט את כל הזמן שאפשר מאחת ממשימות החלל הארוכות והמוצלחות בהיסטוריה. חללית וויאג'ר בחלל | הדמיה: NASA/JPL-Caltech