"בונוס" לילדים שחלו
בקורונה: סוכרת

אחד החששות הגדולים שהתעוררו כשפרצה מגפת הקורונה בשנת 2020 היה מפני השלכות ארוכות טווח של ההדבקה בנגיף. אחרי הכול, ידוע שנגיפים אחרים מעלים לפעמים את הסיכון ללקות בשלל מחלות, מסוגים מסוימים של סרטן ועד סוכרת, שעלולות להתפרץ בתוך טווח זמן שנע בין כמה שבועות מההחלמה לשנים רבות אחריה. מאמר שפורסם לפני כחצי שנה, וסקר עשרות מחקרים שנעשו בנושא בשנתיים הראשונות של המגפה, מאשר כי אכן חלה עלייה משמעותית בשיעור האבחונים החדשים של סוכרת מסוג 1 אצל נערות ונערים אחרי פרוץ המגפה. 

תקלה בייצור האינסולין

תאי הגוף שלנו משתמשים בסוכר כדלק: הם שורפים אותו כדי להניע את התהליכים שמאפשרים למערכות גופנו לתפקד. הבעיה היא שסוכרים הם מולקולות גדולות, שאינן יכולות להיכנס לתאים בלי עזרה ממקור חיצוני. לשם כך גופנו מייצר הורמון בשם אינסולין, שתפקידו לבשר לתאים שיש הרבה סוכר בדם, ושהגיע הזמן לפתוח לו את הדלת לתוך התא.

גופנו מייצר הורמון בשם אינסולין, שתפקידו לבשר לתאים שיש הרבה סוכר בדם. אילוסטרציה של מבנה האינסולין | Shutterstock, Juan Gaertner

האינסולין מיוצר בלבלב, ואצל רוב האנשים הוא ממלא היטב את תפקידו ומווסת באופן שוטף את רמות הסוכר בדם ובתאים. אולם כשתפקוד תאי הלבלב שמייצרים אינסולין נפגע, ייצור האינסולין פוחת או חדל לגמרי, והתאים לא מכניסים פנימה את הסוכר. כתוצאה מכך הם לא מקבלים את האנרגיה הנחוצה להם והסוכר מצטבר במקום זה בדם. פגיעה כזאת עלולה להתרחש כשמסיבה לא ידועה מערכת החיסון של האדם תוקפת את תאי הלבלב שמייצרים אינסולין ומשמידה אותם. כשדבר כזה קורה, נאמר שהחולה סובלת מסוכרת מסוג 1, שבעבר נקראה סוכרת נעורים משום שבדרך כלל היא מתפרצת בגיל צעיר. 

בהיעדר טיפול, המחלה באה לידי ביטוי בהרעבה של התאים ובעקבותיה פגיעה בכל מערכות הגוף ובסופו של דבר מוות. הטיפול העיקרי הוא הזרקת אינסולין יומיומית. בעולם המפותח היא נעשית כיום במקרים רבים באמצעות משאבות וחיישנים, שיוצרים יחד מעין לבלב מלאכותי שמסוגל להגיב במהירות לשינויים ברמות הסוכר בדם ולשחרר מנות מדודות של אינסולין בהתאם לצורך. כשאין גישה למשאבות מתקדמות, אפשר כמובן להשתמש במזרקי אינסולין ידניים.

הסיבות להופעת סוכרת מסוג 1 אינן ברורות לחלוטין. אחת ההשערות היא שהמחלה נובעת מתגובה מאוחרת של הגוף לזיהום חיידקי או נגיפי בגיל צעיר, שגורמת למערכת החיסון לתקוף תאים בריאים ולהשמיד אותם. בעקבות העלייה שנרשמה באבחון מקרים חדשים של סוכרת מסוג 1 במהלך מגפת הקורונה העולמית, הועלתה ההשערה שגם הדבקה בנגיף הקורונה עלולה להוביל לסוכרת.

סוכרת מסוג 2 היא מחלה שונה לחלוטין, שמופיע בעיקר בגיל מבוגר. במחלה הזאת הפגיעה אינה ישירות בלבלב, אלא בתגובה של תאי הגוף לאינסולין, שמתקשה להיקשר לתאים ולאפשר להם לקלוט סוכר. המנגנון המדויק שבו נוצרת העמידות לאינסולין עדיין לא ברור עד תום, אך כנראה מדובר בשילוב של גורמים, כגון נטייה תורשתית, משקל יתר ומיעוט פעילות גופנית. הטיפול בסוכרת מסוג 2 כולל שינויים באורח החיים ובתזונה, ולעיתים טיפול תרופתי. בשלב מתקדם של המחלה נדרש גם טיפול באינסולין, בדומה לסוכרת מסוג 1.

כאשר תפקוד תאי הלבלב שמייצרים אינסולין נפגע, ייצור האינסולין פוחת או חדל לגמרי, והתאים לא מכניסים פנימה את הסוכר. אילוסטרציה של פעילות האינסולין בגוף בריא ובגוף של חולה סוכרת מסוג 1 | Shutterstock, Igdeeva Alena

עלייה משמעותית

המאמר החדש, שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA, סקר את ממצאיהם של 42 ניסויים קודמים שבחנו בסך הכול 102,984 חולי סוכרת משני הסוגים, שאובחנו לראשונה במהלך מגפת הקורונה העולמית. מאחר שמדובר בסקירה של מחקרים קודמים (מטה-אנליזה), ממצאי המחקר תלויים באיכות המחקרים שנבחרו לבדיקה. ועם זאת, הממצאים מעניינים וחשובים.

החוקרים בודדו מכל המחקרים את מקרי הסוכרת החדשים שאובחנו אצל בני נוער וילדים בלבד בשנים 2021-2020, ואיתרו בסך הכול 38,149 חולים צעירים בסוכרת מסוג 1. מדובר בעלייה של יותר מעשרים אחוז במספר המקרים המאובחנים החדשים בסוכרת מסוג 1 לעומת התקופה שקדמה להתפרצות מגפת הקורונה.

כדי לוודא שאכן מדובר בהתפרצות של סוכרת מסוג 1 ולא בבעיה בדיווח, בדקו החוקרים גם נתונים על היקף הדיווחים על חמצת מטבולית – מצב רפואי קיצוני שאופייני למחלה הזאת, בעיקר בתחילתה, ומוביל כמעט תמיד לאשפוז. נמצא כי אכן הייתה עלייה באבחון התופעה הזאת אצל ילדים ובני נוער בתקופת המגפה. הממצא הזה מחזק את ההשערה שקיים קשר בין מחלת הקורונה להתפתחות סוכרת מסוג 1, ושאכן מדובר בחולי סוכרת חדשים, ולא בכאלה שחלו לפני תחילת המגפה ואובחנו באיחור.

אחת הבעיות הגדולות במחקר היא שהוא לא בדק אם הילדים שחלו בסוכרת אכן חלו בקורונה לפני שהתפרצה אצלם הסוכרת. כלומר, הוא מראה שאכן עשוי להיות קשר בין המגפה לעלייה בכמות החולים החדשים בסוכרת מסוג 1 במדינות שמהן הגיעו המחקרים שנכללו במטה-אנליזה, אבל אי אפשר לקבוע חד-משמעית שהקורונה גרמה לסוכרת. יידרשו עוד מחקרים כדי להגיע למסקנה הזו. 

לאפשרות שנגיף הקורונה השפיע על התחלואה בסוכרת מסוג 1 יש השלכות רבות. ראשית, היא עשויה לעזור לנו להבין את המנגנונים שגורמים לפגיעה בתאים מייצרי האינסולין, וכך לסייע במציאת דרכים למניעת סוכרת ואפילו לריפויה. שנית, הגילוי מבליט את הצורך בהגנה על ילדים מהדבקה בקורונה, שכן אף על פי שבדרך כלל המחלה קלה אצלם, מתברר שהיא עלולה לעורר בעיות בריאותיות משמעותיות יותר בהמשך. ולבסוף, חשוב שנהיה מוכנים לקראת המגפות הגדולות הבאות. אולי הבנת המנגנונים הקושרים בין הנגיף לתחלואה בסוכרת תאפשר למנוע תהליכים דומים בעתיד.