משימת "מארס 2020" צפויה לצאת למאדים בעוד שנתיים – אך השבוע מתכנסת ועידה שתבחר את אתר הנחיתה שלה

לאחר הישגיו המדעיים המרשימים של רכב החלל קיוריוסיטי (Curiosity) שנחת על מאדים ב-2012, נאס״א מתכננת משימה דומה אך מתקדמת יותר, בשם "מארס 2020". אף ששיגור הרכב למאדים צפוי רק בעוד כשנתיים, השבוע מתכנסת ליד לוס אנג'לס הוועידה הרביעית והאחרונה לבחירת אתר הנחיתה למשימה זו של סוכנות החלל האמריקאית.

משימתו העיקרית של רכב המאדים החדש תהיה ליטול ולבחון דגימות גאולוגיות, העשויות להעיד על קיום חיים בעברו של כוכב הלכת. כדי לעמוד ביעדי המשימה, כדאי להנחית את רכב החלל באזור שיש בו מגוון גאולוגי המכיל ראיות לכך שבעבר היו מים על פני כוכב הלכת האדום. דגימות מגוונות יספקו, כמובן, אפשרויות רבות יותר למחקר. במהלך השנים האחרונות שקדו חוקרים רבים על ניתוח נתוני לוויין על אתרי נחיתה פוטנציאליים במאדים, ואפיינו שטחים שונים לפי קריטריונים רלוונטיים למטרת המשימה.

בוועידה הקודמת צומצמה רשימת אתרי הנחיתה הפוטנציאליים ונותרו שלושה "פיינליסטים": גבעות קולומביה (Columbia Hills), מכתש ג'זרו (Jezero Crater) וצפון-מזרח סירטיס (NE Syrtis). המשותף לאתרים אלו הוא, שבכולם נצפו מלוויין ראיות לנוכחות מים בעבר. הראיות מבוססות במידה רבה על זיהוי של סלעים המורכבים מחרסית וממלחים שונים, שידוע כי הם נוצרים רק בסביבה מימית. נתון זה מעניין משום שהיווצרות חיים, כפי שהיא מוכרת לנו מכדור הארץ, דורשת כתנאי בסיסי נוכחות מים נוזליים לאורך זמן. השאלה שנותרה פתוחה היא, איזה מן האתרים הללו יספק לרכב החלל הזדמנויות רבות יותר למחקר.

בוועידה הקרובה ידונו החוקרים ביתרונות ובחסרונות של כל אחד מאתרי הנחיתה שנותרו על הפרק. הם יבחנו שוב את ריכוז המטרות המדעיות בכל אתר, כדי שרכב החלל, הצפוי להישאר במצב פעיל במשך שנתיים לפחות, יספיק לדגום נקודות רבות ככל האפשר. אחד השיקולים שהובאו בחשבון בבחירת האתרים המתאימים לנחיתה הוא הסיכון הכרוך בהנחתת רכב החלל במקום: לנאס"א אין אפשרות להנחית את רכב החלל בדיוק גמורה בנקודה מבוקשת, ולכן החוקרים מגדירים "אליפסת נחיתה" שסביר להניח שהרכב ינחת בתוכה. בעבור כל אליפסה כזו, החוקרים מעריכים את הסיכוי שהרכב ינחת על מכשול מסוכן, שעלול לגרום להריסתו ולכישלון המשימה.

משלושה (או ארבעה) יוצא אחד. שלושת המועמדים הסופיים לאתר הנחיתה של משימת מארס 2020 על מפת מאדים | איור: נאס"א
משלושה (או ארבעה) יוצא אחד. שלושת המועמדים הסופיים לאתר הנחיתה של משימת מארס 2020 על מפת מאדים | איור: נאס"א

שחקן חדש במערכה הרביעית

אף ששלב הצעת האתרים כבר הסתיים, ושלושת האתרים האפשריים כבר נבחרו, כאמור, בוועידה הקודמת, במפגש הקרוב יוצג לראשונה אתר נוסף. הסיבה להצעת האתר, שזכה לכינוי "אמצע הדרך" (Midway), היא ששניים מהאתרים שהגיעו לגמר, צפון-מזרח סירטיס ומכתש ג'זרו, נמצאים במרחק של 37 קילומטרים בלבד זה מזה. מרחק זה אינו קטן מספיק כדי לאפשר לרכב החלל לבקר בשניהם, אך הוא מאפשר לחוקרים לזהות דמיון גאולוגי ולעקוב אחר השינויים לאורך השטח שבין שני האתרים. החוקרים הצליחו לזהות נקודת ביניים שתאפשר לרכב החלל "לרקוד על שתי החתונות": בנקודה זו הסלעים עדיין דומים מאוד לאלו של צפון-מזרח סירטיס, אך בשונה מהאתר המקורי, מנקודה זו יוכל רכב החלל להגיע בהמשך עד מכתש ג'זרו, וכך לדגום את שני האתרים.

מה צפוי לנו בהמשך?

משימת "מארס 2020" חשובה גם בהקשר של שליחת אסטרונאוטים למאדים והחזרתם משם. רכב מאדים של משימה זו יהיה הראשון שיעדיו הם איסוף דגימות להחזרה לכדור הארץ. התוכנית הכללית כרגע היא שרכב השטח יאסוף דגימות מנקודות עניין ויערום אותן בנקודות מוגדרות, שמהן ייאספו בהמשך במשימה נפרדת. במשימה זו, הנמצאת עדיין בשלבי תכנון, ייעשה שימוש בשלושה כלים נוספים: הכלי הראשון יהיה רכב שטח שיאסוף את החבילות שהושארו, ויעמיס אותן על הכלי השני – טיל שישוגר מפני השטח של מאדים ויגיע למסלול סביב כוכב הלכת. לאחר ההגעה למסלול יחבור הטיל אל הכלי השלישי – חללית שתמתין לו במסלול. לאחר שחבילת הדגימות תועבר לחללית, תשנה החללית את מסלולה ותשוב לכדור הארץ. שינוע של דגימות ממאדים לכדור הארץ יהיה צעד חשוב בפיתוח טכנולוגיה להחזרת אסטרונאוטים מכוכב הלכת האדום בחזרה הביתה.

אפשר לצפות בשידור חי של דיוני הוועדה כאן. צפו בסרטון של נאס"א על משימת Mars 2020 (באנגלית): 

0 תגובות