ישראל ואיטליה חתמו על הסכם ראשוני לשיתוף סוכנות החלל האיטלקית במיזם החללית הישראלית לירח

סוכנות החלל של איטליה מצטרפת למיזם "בראשית" – החללית הישראלית אל הירח. מנכ"ל סוכנות החלל של ישראל, אורי אורון, ונשיא הסוכנות האיטלקית, תיאודורו ולנטה (Valente) חתמו היום (שני) בכינוס רמון בתל אביב על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בנושא המשימה השאפתנית שמפתחת עמותת SpaceIL  להנחתת שתי חלליות על הירח, ולוויין שימשיך להקיף אותו תקופה ארוכה. בראשית 2 היא משימת המשך לבראשית 1, החללית הפרטית הראשונה שנכנסה למסלול סביב הירח, אבל התרסקה עליו בניסיון הנחיתה ב-2019. הפרויקט נקלע לקשיים כלכליים לאחר שהתורמים העיקריים פרשו ממנו לפני כשנתיים, ומאז מנסה העמותה להשלים את המימון החסר למיזם שעלותו נאמדת לפחות ב-100 מיליון דולר. זה לא סכום גדול במונחים של משימות חלל, אבל זה עדיין לא מעט כסף לגייס, בעיקר בתקופות מלחמה.

פרטי ההסכם טרם גובשו סופית, והם אמורים להיסגר בפגישה של אנשי SpaceIL עם סוכנות החלל האיטלקית בחודש הבא. "אנחנו נדון בתצורת המערכת, באילו מטענים יהיו על כל חללית, ומה תהיה חלוקת העבודה", אמר מנכ"ל SpaceIL, שמעון שריד, לאתר מכון דוידסון.

"זה שיתוף פעולה טוב בין סוכנות החלל האיטלקית, סוכנות החלל הישראלית ו-SpaceIL לפיתוח מטענים משותפים, פעילות משותפת וטכנולוגיות חדשות", אמר ולנטה לאתר מכון דוידסון. "בפגישה המשותפת נסכם יחד את הפרטים שלו".

לשאלה על תקציב המיזם השיב ולנטה כי אינו יכול לפרט, אך הדגיש "יש לנו את כל הכסף שאנו צריכים". ההבנה שלא פורסמה פומבית היא שכדי שהפרויקט ייצא לפועל, תצטרך גם ממשלת ישראל להכניס את היד לכיס, ולהשוות את תרומתה למיזם לסכום שתשקיע איטליה. לאחר ההתרסקות של בראשית 1 התחייב שר המדע אז, אופיר אקוניס, להכפיל את ההשקעה של משרדו בבראשית 2, מ-10 מיליון שקלים לחללית הראשונה, ל-20 מיליון שקלים לבראשית 2. גם אם הסכום הזה כלול בהסכם, כנראה לא יהיה די בכך. "יש לנו סכום ראשוני, אבל הוא עדיין לא מספיק", אמר מנכ"ל סוכנות החלל, אורי אורון, לאתר מכון דוידסון. "אנחנו במשא ומתן עם משרד האוצר על השגת הסכום הנוסף. זו השקעה בעלת חשיבות אמיתית בהנדסה, בהרכבה, במחקר ובחינוך. יש לישראל הזדמנות יוצאת דופן למנף קשרים בינלאומיים ולהשיג הישגים יוצאי דופן ומעוררי השראה".

"פרויקט בראשית 2 יהפוך את ישראל ממדינת חלל למעצמת חלל", הדגיש מנכל SpaceIL שמעון שריד. "זו משימה בסדר גודל של מעצמות, עם שתי נחיתות בשני צדי הירח, דבר שלא נעשה עד היום. היא נוצרה בזכות הרבה השראה, ואסור לוותר על זה".


משימה בסדר גודל של מעצמה. דגם נחתת הירח של בראשית 2 בגודל מלא במשרדי עמותת SpaceIL | צילום: איתי נבו

מותחים את התקציב

השיחות בין סוכנויות החלל של איטליה וישראל לא עסקו רק ב-SpaceIL, אלא בהידוק הקשרים בין המדינות, שהתבטא גם בביקור שר החוץ של איטליה, אנטוניו טיאני (Tajani), בישראל בשבוע שעבר. "דיברנו על שיתופי פעולה בתחומים נוספים בחלל", אמר ולנטה. "תצפיות על כדור הארץ, מחקרים מדעיים, וגם שימוש בחלל לצורכי ביטחון".

אורח נוסף בכינוס החלל השנתי, שלא היה משופע השנה באורחים מחו"ל, היה מנהל פדרציית האסטרונאוטיקה הבינלאומית, IAF, כריסטיאן פייכטינגר (Feichtinger). הפדרציה מארגנת פעילות בינלאומית רבה בתחום החלל, ובראשה – כינוס האסטרונאוטיקה העולמי. "אנחנו בקשר הדוק עם סוכנות החלל הישראלית, ומקדמים שיתופי פעולה נוספים עמה", הוא אמר לאתר מכון דוידסון. "אחד הדברים שעל השולחן הוא כינוס בינלאומי בישראל בנושא חלל וביטחון".  

על העובדה שתקציב החלל בישראל זעום ביחס לשאיפותיה של המדינה להיות מובילה עולמית בתחום החלל, אמר פייכטינגר כי "לא צריך להסתכל על התקציב, אלא לראות למה הוא מוביל. ישראל מראה שעם תקציב נמוך אפשר להגיע להתקדמות מרשימה, ואחד המפתחות לכך הוא שיתוף פעולה בינלאומי. אנחנו ב-IAF משמשים פלטפורמה לפיתוח שיתופי פעולה כאלה".


שיתופי פעולה בינלאומיים הם אחד המפתחות להצלחה בתקציב נמוך, אבל גם אותו צריך לגייס. מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון (משמאל) חותם על ההסכם עם עמיתו מאיטליה, תיאודורו ולנטה | צילום: איתי נבו

 

0 תגובות