כשלון הסטארשיפ, קוריאה הצפונית משגרת לוויין ריגול, נאס"א משגרת בלון מחקר, וחברה ישראלית-אמריקאית משדרגת את תחזית מזג האוויר. סיכום השבוע במרחבי היקום

הסטארשיפ לא הגיעה לחלל

חברת ספייס אקס נכשלה בניסיון הראשון של שיגור החללית Starship - החללית החדשה והענקית שלה. השיגור עצמו הושלם בהצלחה, בניסוי המלא הראשון של טיל Super Heavy. כשלוש דקות לאחר השיגור, בגובה של קצת יותר מ-30 קילומטר, לא בוצעה כמתוכנן ההפרדה של הסטארשיפ עצמה מטיל השיגור, ושניהם התרסקו יחד והתפוצצו באוויר כארבע דקות לאחר השיגור. 

בציוץ שפרסמה החברה כמה דקות לאחר ההתרסקות נכתב כי עוד לפני ההפרדה המתוכננת החלה התפרקות של החללית, וכי הצוותים שלהם בוחנים את הנתונים כדי להתכונן לניסוי השיגור הבא. "בניסוי כזה, ההצלחה מגיעה ממה שאנו לומדים, והניסוי של היום יעזור לנו לשפר את אמינות הסטארשיפ, בדרך של ספייס אקס להפוך את החיים למולטי-פלנטריים", נאמר בציוץ. 

אולי בפעמים הבאות יצליחו יותר - הצלחת השיגור, כשלון ההפרדה וההתרסקות: 

הפנטגון: (שוב) לא מצאנו חייזרים

ראש הלשכה לבחינת אנומליות במשרד ההגנה האמריקאי (AARO), שהופקדה על בחינת דיווחים הנוגעים לעצמים מעופפים בלתי מזוהים ולתיעוד התופעות, אמר כי באף אחד ממאות הדיווחים שבדקה לשכתו עד כה לא נמצאה שום ראיה לפעילות חייזרית בכדור הארץ, לטכנולוגיות חוצניות או לעצמים שמפירים את חוקי הפיזיקה הידועים. שון קירקפטריק (Kirkpatrick) שמונה לעמוד בראש הלשכה עם הקמתה בסוף השנה שעברה, אמר את הדברים בחלק הפתוח לציבור של דיון שערכה בנושא ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט. הוא הוסיף כי הוא מבין שהממצאים הללו יאכזבו את מי שמשוכנעים כי הם ראו עצמים המפירים את חוקי הטבע, אך לרוב הדיווחים יש הסבר מדעי פשוט.

קירקפטריק הדגיש כי רק אחוז קטן מאוד של התצפיות אפשר לסווג כאנומליות. רובן הגדול מתאים למאפיינים של כדורים פורחים, כלי טיס לא מאוישים, תופעות טבע ואירועים נוספים שקל להסבירם. הוא גם קרא למי שיש בידיהם ראיות לביקור חייזרים, להגיש אותן לבחינה בכתבי עת מדעיים הנתונים לביקורת עמיתים. "כך המדע עובד, לא בבלוגים וברשתות חברתיות", הוסיף.

סוגיית החייזרים משכה כותרות בתקשורת הפופולרית כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. בין השאר זה קרה לפני כשנתיים, בעקבות דו"ח שפרסם משרד ההגנה האמריקאי על תצפיות בתופעות אוויריות לא מוסברות. מחבריו לא שללו את האפשרות שמדובר בחייזרים, אף שלא נמצאו שום ראיות תקפות לקיומם. בתחילת 2023 פרסמה גם לשכתה של ראשת המודיעין הלאומי של ארצות הברית, אווריל היינס (Haines), דו"ח על מאות תצפיות נוספות בתופעות כאלה, אך גם שם לא נמצאה שום ראיה לביקור של חייזרים בכוכב הלכת ארץ.


בדרך כלל מדובר בבלונים או בכדורים פורחים, לא בביקורי חייזרים. בלון של נאס"א לחקר הסטרטוספרה | הדמיה: NASA's Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab/Michael Lentz

מצפון (קוריאה) תיפתח התצפית

קוריאה הצפונית צפויה לשגר בקרוב לוויין תצפית צבאי ראשון. ביום שלישי ביקר שליט המדינה, קים ז'ונג און, במרכז תעשיית התעופה והחלל של המדינה, ולאחר מכן דיווחה רשת התקשורת הממלכתית כי הוא הודיע בביקור שפיתוח לווייני הריגול הצבאיים הסתיים, והורה לשגר כמה לוויינים כאלה.

"קוריאה הצפונית כנראה לא הצליחה לשגר עד כה לוויין תצפית פעיל. היו לה כמה שיגורים לחלל מאז 2012, עם טילים פשוטים להדגמת טכנולוגיה, ולא ידוע לנו שיש להם לוויין פעיל", אומר חוקר החלל טל ענבר, עמית בכיר בארגון האמריקאי MDAA לחקר טילים והגנה אווירית, שחוקר את תוכנית החלל והטילים של קוריאה הצפונית. "לאחרונה הם השלימו את פיתוחה של מצלמת לוויין, והראו שהיא פועלת בטיסות תת-מסלוליות, ונראה שהם צפויים לנסות לשגר אותה על גבי לוויין. מבחינת רזולוציה – אם הם יצליחו להגיע בתמונות להפרדה של פחות ממטר, זו תהיה הצלחה מדהימה מבחינתם".

לקוריאה הצפונית יש אתר שיגור טילים, אך צילומי לוויין של מדינות המערב לא זיהו בו הכנות לשיגור בימים האחרונים. "סביב להניח שהם ישתמשו במשגר חדש, על בסיס אחד הטילים הבין-יבשתיים שלהם. הם הצליחו כמה פעמים לשגר טילים כאלה, גם עם הנעה בדלק מוצק וגם בדלק נוזלי. הכי סביר להניח שנראה את השיגור נעשה ממשאית, עם טיל בליסטי שהוסב לשיגור הלוויין, בלי התרעה ארוכה. ניסיון העבר עם קוריאה הצפונית מלמד כי הביקור של קים וההודעה בתקשורת מעידים שהשיגור קרוב. מדובר כנראה בטווח של ימים, או אפילו שעות".

ענבר מעריך כי מציאותו של לוויין תצפית פעיל בידי קוריאה הצפונית יסייע לה מבחינה צבאית, אבל לא ישנה מהותית את המצב באזור. "קוריאה הצפונית מקבלת כנראה עזרה מבחוץ בפיתוח תוכנית הטילים שלה, וסביר להניח שזה מסין. צילומי לוויין כאלה יוכלו לסייע לה לשפר את דיוק הטילים שהיא מכוונת לעבר מטרות בקוריאה הדרומית, או אל בסיסי צבא של ארצות הברית באזור, למשל בגואם. מבחינה פסיכולוגית יש לזה השפעה על דעת הקהל – כשהאמריקאים יראו שהלוויין הזה יכול לצלם את ניו יורק. בסופו של דבר, עצמאות בחלל היא חלק מהעצמאות של מדינה מתקדמת. קוריאה הצפונית, שרואה בעצמה מדינה משמעותית באזור, רוצה גם את העצמאות הזו", הוא מסכם.


סביר להניח שהלוויין ישוגר על גבי טיל בליסטי שהוסב למטרה זו, ממשגר נייד. שיגור הטיל הבליסטי הצפון קוריאני Hwasong-17 במרץ 2022 | צילום מסך משידורי Korean Central News Agency

מגרש כדורגל מעופף

אם כבר הזכרנו בלונים, סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, שיגרה בתחילת השבוע מניו זילנד בלון מחקר ענקי, שמיועד לשהות בשמיים מאה ימים לפחות. זהו בלון בלחץ גבוה (Super Pressure Balloon), שבשיא הניפוח מכיל יותר מ-500 אלף מטרים מעוקבים של הליום, וגודלו דומה לשטחו של מגרש כדורגל. נועד לרחף בגובה של כ-34 קילומטר במרומי האטמוספרה, שם בזכות הפרשי הלחצים הוא מרחף בגובה פחות או יותר קבוע, ונע עם הרוחות סביב אותו קו רוחב בחצי הכדור הדרומי.

המטרה העיקרית של הבלון היא לבחון את הטכנולוגיה, אך הוא נושא גם טלסקופ של אוניברסיטת פרינסטון, שנועד לצפייה בצבירי גלקסיות בתנאים קרובים לאלה שיש בחלל, הרחק מעל העננים וגם מעל רוב האטמוספרה של כדור הארץ. בהמשך מתכננת נאס"א שיגור של בלון דומה נוסף, שיישא מכשיר למדידת קרינה קוסמית באנרגיה גבוהה ויעקוב אחר חדירת חלקיקי הקרינה לאטמוספרה, בתקווה לפענח חלק מהתעלומות הקשורות במקורותיה.


לפחות 100 ימים בגובה 34 קילומטרים. שיגור הבלון עם הטלסקופ מוונאקה שבניו זילנד | צילום: NASA/Bill Rodman

התחזית: עוד לוויינים

חברת חיזוי מזג האוויר Tomorrow.io שיגרה בסוף השבוע שעבר לוויין ראשון מתוך מה שאמור להיות מערך שלם של לווייני מכ"ם, שנועדו לשפר את הדיוק והאיכות של תחזיות מזג האוויר, ולהגדיל את אזורי הכיסוי של החיזוי המדויק. את החברה, שנקראה בעבר ClimaCell, הקימו ב-2016 שלושה ישראלים שהיו אז סטודנטים בארצות הברית. החברה רשומה בארצות הברית, עם מרכז פיתוח בישראל. היא מספקת שירותי חיזוי פרטיים המתחרים באלה שמספקות המדינות, וכעת צפויה להרחיב אותם, עם תחילת הקמתו של מערך הלוויינים.

הלוויין Tomorrow-R1 שוגר מקליפורניה במשימת Transporter-7 של חברת ספייס אקס, עם עוד 50 לוויינים בטיל פלקון 9. זהו לוויין במסה של 85 קילוגרם, קטן בהרבה מלווייני מזג האוויר שנמצאים בשימוש כיום. הוא מצויד במכ"ם למיפוי העננים ומדדים אטמוספריים נוספים, וכן בחיישן מיקרוגל למדידת טמפרטורת האוויר וריכוז אדי המים. מערך הלוויינים של החברה מתוכנן לכלול עשרות לוויינים כאלה. הם יוכלו כך לכסות אזורים נרחבים יותר, כולל כאלה שהחיזוי בהם כיום מוגבל למדי. כמו כן הם יגדילו מאוד את תדירות המדידות בכל אזור, וזה אמור לשפר מאוד את דיוק התחזיות.


צעד ראשון בדרך לחיזוי מזג אוויר מדויק יותר. שיגור טרנספורטר 7 עם הלוויין Tomorrow-R1 מקליפורניה | צילום: SpaceX

תגובה אחת

  • קובי אלדר

    כמה השגות על הפסקה שכותרתה "הפנטגון - (שוב) לא מצאנו חייזרים"

    שלום איתי,
    ראשית תודה על הנגשת החומרים המעניינים באמצעות חדשות המדע בכלל, ואילו הנוגעים לענייני החלל בפרט.
    לאחר שכתבתי זאת, אני ממליץ שתקרא את ההשגות הבאות בנחת מכיוון שכל כוונתן היא לשקף נקודות מבט של קוראים רציונליים שיש להם דעה אחרת על הנושא הלוהט הזה.
    ועכשיו להשגות:
    א. בכותרת המאמר באנגלית כתוב: no credible evidence"", ולא "שום ראיה לפעילות חייזרית". על שאלת המהימנות של ראיות, והסובייקטיביות הכרוכה בעמדות היסוד של המעריך נכתבו כבר מגילות הרבה.....
    ב. הפסקה המובאת בעברית מהווה תרגום לא שלם של הפסקה באנגלית במקושרת למשפט "שום ראיה לפעילות חייזרית". למשל יש כאן אי ציון של מה שנכתב שם במפורש, שחלק מהדיון היה סגור לציבור. מדוע לסגור? גם דו"ח הפנטגון הידוע שפורסם ב 25.6.21 (ובו נאמר במפורש שמתוך 144 מקרים שנחקרו נמצא הסבר ארצי רק לאחד) הכיל כ 9 עמודים שפורסמו לציבור ועוד רבים אחרים שנמסרו רק לוועדה פנימית.
    ג. בסרטון הבא ניתן לשמוע את אובאמה מתבטא בנושא כשבקולו הוא מציין את העובדה שבשמי ארה"ב נעים כלי טיס שמאפייני הטיסה שלהם לא ניתנים כרגע להסבר. https://www.youtube.com/watch?v=u1hNYs55sqs
    אבל נניח לזוטות האלו. מצורף קישור לסרטון הוידאו של הישיבה כולה ( שאורכו כ 60 דקות). https://www.youtube.com/watch?v=E2qvyxhdPQA . צפייה סבלנית בסרטון ממחישה תמונה אחרת לחלוטין מכפי הפסקה הזאת (באנגלית) מציעה.
    ד. ראשית, מצורף שם סרטון על חפץ לא מזוהה, מעין "כדור לבן" שמצולם מלמעלה על רקע אזור של שטח בנוי כולל אנשים כאשר קירפטריק מודה בקולו שחברי הועדה לא מצאו לו הסבר ועדיין שוקדים על מציאתו. הסרטון שהועלה ידי מגזין Forbes שבחר מסיבותיו עימו את הכותרת:
    Unidentified Aerial Phenomena Task Force Chief Reveals Shocking Video Findings To Senate.
    סובייקטיביות כבר אמרנו?
    (את צילום העצם אפשר לראות בדקה 18:30 ואילך)
    את החפץ הזה אפשר לראות ברזולוציה קצת יותר טובה בסרטון הקצר הזה:
    https://www.youtube.com/watch?v=M6Wmap12xm0 (החל מהדקה ה 2:20 ) החפץ הראשון בסרטון הזה זוהה על ידי חברי הוועדה כמטוס. ניחא.
    ו. לאורך כל התחקור קירפטריק עונה של השאלות בארכנות אקדמית, לעיתים ללא התייחסות קונקרטית לשאלה שנשאל.
    ז. קירפטריק אומר שמספר המקרים (מתוך כ 650 העדויות) שטרם טופלו באופן ממצה מגיע לכ 50%. צריך לזכור שמספיק מקרה חד משמעי אחד כדי לאשר את המקור החוצני של הUAP.
    ח. אגב, החלק הכמותי בדו"ח הזה של קירפטריק מרתק!
    לסיכום, הניסוחים המפותלים של קירפטריק מזכירים במשהו את הדרך שבה דיווחו אנשי פרויקט "הספר הכחול" (1952 -1969, ארה"ב) על ממצאיהם בסוף שנות השישים כשהטקסט המדובר היה שונה בעליל מהממצאים שסוכמו בטבלאות הועדה. הנחמה שאפשר לשאוב מהתופעה הזאת היא שהיועץ המדעי של הוועדה הזאת (דר' אלן היינק) הבין כבר במהלך עבודתו שמדובר בתופעה אמיתית שזקוקה לחקירה יסודית וחשיפה ראויה לציבור. אולי זה יקרה גם לקירפטריק....
    נזכיר רק שבשנים ההן הטכנולוגיה הסינית הייתה בחיתוליה, והרמזים של קירפטריק שלא מן הנמנע שהעצמים הלא מזוהים הנצפים היום, פותחו על ידי הסינים, רחוקים מלהסביר עשרות אלפי דיווחים זהים על התופעה שנאספו מאז שנות ה 40 של המאה הקודמת. ככלל, אני מציע לכל מי שכותב על נושא ה UAP, להקדים ולקרוא "קצת" חומר רקע על התופעה שמעסיקה רבים, טובים וראציונליים כבר עשרות רבות של שנים. הוכחת ידיעה בסיסית בנושא תסייע להגביר את האמינות של הכותב, גם אם הוא שולל לחלוטין את אמיתות התופעה.
    מקור טוב למידע הזה אפשר למצוא באתר: www.uapil.co.il
    יום עצמאות שמח לכולנו.
    קובי אלדר - תמרת.