אתגר האוויר הנקי

דוח חדש של ארגון הבריאות העולמי קובע כי יותר מ-92 אחוז מאוכלוסיית כדור הארץ חיה באזורים שבהם איכות האוויר אינה טובה מספיק. בהתחשב בכך שלפי נתוני הארגון, אחד מכל תשעה מקרי מוות בשנת 2012 היה קשור לזיהום אוויר, כך שנראה שאכן יש כאן מקום לדאגה. במקביל, הולכים ומצטברים נתונים על עלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, שמעיד על חוסר הצלחתנו עד כה לעצור את תהליך התחממות כדור הארץ.

הודות להרחבה משמעותית בהיקף מדידות איכות האוויר ברחבי העולם, הדוח האחרון הוא המקיף ביותר שנעשה עד כה – והמדאיג ביותר. הוא מבוסס על נתונים שנאספו מלוויינים ומיותר מ-3,000 תחנות מדידה ברחבי העולם. על סמך הנתונים הללו הורכבה מפה עולמית שמציגה את איכות האוויר ברחבי הגלובוס.

זיהום מעשה ידי אדם, וכן מגורמים כמו סופות חול והתפרצויות הרי געש. המפה של ארגון הבריאות העולמי

לפי הדוח, זיהום האוויר נובע מאמצעי תחבורה לא יעילים, שריפת פחם ונפט ופעילות תעשיית, אך גם מגורמים טבעיים כמו סופות חול והתפרצויות געשיות. זיהום חריג יכול לגרום למחלות לב, אירועים מוחיים, בעיות בדרכי הנשימה ואף סרטן ריאות. הסכנה הגדולה ביותר היא לאוכלוסיות בעלות מערכת חיסונית חלשה, וכן לילדים ולקשישים.

עם זאת, הסכנה מתמקדת באזורים מסוימים. כ-90 אחוז ממקרי המוות הקשורים לאיכות האוויר בשנת 2012 התרחשו במדינות שבהן רמת הכנסה לנפש בינונית ומטה, בעיקר בדרום מזרח אסיה. גם זיהום אוויר חריג נרשם בעיקר במדינות כאלה. הבעיה היא שדווקא בשתיים מהמדינות הפגיעות ביותר, הודו וסין, מרוכזים כ-40 אחוז מאוכלוסיית העולם.

נתון מעודד יותר הוא שבמדינות רבות באירופה ובצפון אמריקה חלה בשנים 2013-2008 ירידה בכמות החלקיקים המסוכנים באוויר, בין השאר בזכות הגברת המודעות להשלכות של זיהום האוויר. לפיכך יש תקווה לשינוי, אם נדע להקצות לנושא את המשאבים הדרושים.

יש לזכור ביחס לדו"ח גם את מגבלותיו: איכות הנתונים בחלק מתחנות המדידה אינה גבוהה ורק בכ-300 תחנות יש נתונים מדויקים על חלקיקים בגודל של פחות מ-2.5 מיקרון. שאר הנתונים מבוססים במידה רבה על מודלים וחישובים, ולאו דווקא על מדידות אמת. כמו כן הנתונים אינם מפרידים בין מזהמים שמקורם בבני האדם, כמו תעשייה ותחבורה, לבין גורמים טבעיים שאינם תלויים בנו, כמו סופות חול – שנפוצות מאוד גם באזורנו.

ומה המצב אצלנו? בישראל נרשמים בממוצע 19 מ"ג חלקיקים למטר מעוקב של אוויר – "רק" פי שניים מהרף של ארגון הבריאות. נראה שחלק משמעותי מהזיהום נובע מהאקלים המדברי ואינו תלוי בהכרח בפעילות האנושית. בנוסף, רק 0.016 אחוז מהתמותה בארץ מקורה בזיהום אוויר – נתון בהחלט מעודד בהשוואה לממוצע העולמי של עשרה אחוזים.

עלייה בפחמן הדו-חמצני

נתון מטריד לא פחות הוא שיעור גז החממה פחמן דו-חמצני באוויר. בחודש שעבר נרשמה בתחנת המדידה של אוניברסיטת קליפורניה במאונה לואה כמות של יותר מ-400 חלקיקי פחמן דו-חמצני ם למיליון (ppm). הנתון הזה מטריד במיוחד, שכן בדרך כלל המדדים בספטמבר נמוכים במיוחד, מכיוון שהצמחים מאיצים את הפוטוסינתזה בקיץ ואילו בסתיו העלים שלהם כבר נובלים וצריכת הפחמן הדו-חמצני שלהם פוחתת.

למעשה, מאז החלה מדידה מסודרת במאונה לואה בשנת 1958 לא נמדד שיעור כזה של פחמן דו-חמצני בספטמבר. זאת ועוד, המינהל הלאומי לאוקיינוגרפיה ואטמוספרה בארצות הברית קובע שהפעם האחרונה שהיה שיעור כל כך גבוה של פחמן דו-חמצני במקום כלשהו בכדור הארץ הייתה לפני ארבעה מיליון שנים, והתנאים בכדור הארץ לא היו ראויים אז לחיים של בני אדם.

למה כל זה אמור להדאיג אותנו? פחמן דו חמצני הוא אחד מגזי החממה הנפוצים ביותר, כלומר הוא חוסם את פליטת הקרינה התת-אדומה מכדור הארץ וגורם להתחממות האקלים. נכון להיום יש הסכמה כמעט גורפת בקהילה המדעית כי פליטת יתר של פחמן דו-חמצני, בעיקר עקב שריפת דלקי מאובנים כמו פחם ונפט, גורמת להתחממות כדור הארץ, ואיתה לשינויי אקלים דרמטיים.

האם אנו אכן דוהרים לקראת אסון אקלימי? הפסימיים יאמרו שכן והמאמצים הניכרים שנעשים בכל רחבי העולם להפחית את פליטת גזי החממה אינם מספיקים. עם זאת, בדצמבר 2015 התאספו בפריז נציגים של 195 מדינות לחתום על הסכם אקלימי משותף. בלב ההסכם מצויה ההחלטה למנוע בכל מחיר עלייה של שתי מעלות בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ, להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה וליצור מנגנונים לפיקוח על כך. הנתונים שהזכרנו על הירידה שנרשמה בזיהום האוויר במדינות אירופה וצפון אמריקה מעידים שייתכן שהחלטות כאלה אכן יכולות להשפיע על איכות האוויר והאקלים בעולמנו.

מעבר למאמץ העולמי שנעשה להפחתת פליטת גזי החממה, יש מקום לשאול שאלה יסודית יותר: האם לבני האדם אכן יש השפעה כה גדולה על שינויי האקלים? אחד המדענים שמובילים מאבק להכרה במורכבות הנושא הוא פרופ' ניר שביב ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. לדבריו, המודלים שמסבירים איך פליטת פחמן דו-חמצני גורמת להתחממות גלובלית כושלים בניבוי האזורים בכדור הארץ שבהם תחול עליה בטמפרטורה.

במקום זאת שביב טוען שהגורם המרכזי להתחממות הוא שינויים בקרינה הקוסמית, הנובעים מתנועת השמש בשביל החלב. מכיוון שכך, לפי תפיסה זו מדובר בתופעה נורמלית שמתרחשת אחת לכמה מיליוני שנים, ואילו לכמות הפחמן הדו-חמצני שאנחנו פולטים יש השפעה זניחה בלבד על התחממות כדור הארץ.

אולם שביב הוא עדיין קול בודד למדי. רוב הקהילה המדעית סבורה כי לפעילות האדם יש קשר ישיר להתחממות כדור הארץ, כפי שקובע בדו"חותיו הפאנל הבין-ממשלתי לדיון בשינויי האקלים, גוף בינ"ל הפועל בחסות האו"ם לניתוח נתונים מחקריים בתחום.