למרות ההתעלמות בישראל, תופעת מחאות התלמידים למען בלימת ההתחממות הגלובלית מתרחבת. השבוע היא התפשטה כבר ל-150 מדינות ברחבי העולם
ההתחממות הגלובלית – או בשמה הנוכחי "משבר האקלים" – היא כבר מזמן עובדה מוסכמת. עשור שלם של בצורת בישראל ובמקומות רבים נוספים, גלי חום קטלניים באירופה ובאוסטרליה, שריפות ענק ברחבי העולם ושקיעה הדרגתית של מדינות איים, אלה רק חלק קטן מהתופעות רחבות ההיקף של המשבר.
פחות מורגשת בישראל היא המחאה האזרחית שהחלה לאחרונה, בדרישה ממשלות העולם להתעשת ולנקוט בצעדים להפחתת פליטת גזי החממה ולבלימת ההתחממות. אולי הביטוי הבולט ביותר שלה הוא תנועת שביתות התלמידים למען האקלים, תחת הכותרת School Strike for Climate.
התנועה החלה לצבור תאוצה באוגוסט 2018, על רקע מחאה דומה ב-2015. בתחילתה הייתה זו תנועה של אדם אחד: גרטה תונברי (Thunberg), תלמידת תיכון שהפגינה מדי יום מול הפרלמנט השבדי לקראת הבחירות. דרישתה העיקרית הייתה להפחית את פליטות הפחמן בהתאם להסכם פריז. הקמפיין שלה נולד בעקבות הקיץ החם ביותר ששבדיה ידעה מזה יותר ממאתיים שנה, שכלל שריפות יער וגלי חום חסרי תקדים.
הכל התחיל מתנועה של אדם אחד. גרטה תונברי נואמת בהפגנת אקלים ברומא, אפריל 2019 | Shutterstock
לאורך סתיו 2018 מחאת היחיד של תונברי עוררה הדים ברשתות החברתיות והעניקה השראה לבני נוער אחרים בכל רחבי העולם, שארגנו שביתות תלמידים המוניות. השביתות ומחאות האקלים החלו באירופה ובצפון אמריקה, אך בחצי השנה האחרונה הן התפשטו גם למדינות רבות נוספות ובהן תאילנד, דרום אפריקה, צ'ילה ואפילו פקיסטן.
השביתות זכו לתגובות מעורבות מצד הפוליטיקאים, אך לתמיכה גורפת בעולם המדע. במהלך השנה האחרונה חתמו עשרות אלפי מדענים מרחבי אירופה על עצומות התומכות בשביתות האקלים. באפריל אף התפרסם בכתב העת היוקרתי Science מכתב תחת הכותרת חששותיהם של המפגינים הצעירים מוצדקים, בחתימת יותר מ-3,000 מדעניות ומדענים.
לקראת סוף השבוע שעבר, ב-20 בספטמבר, החלה שביתת האקלים העולמית השלישית, תחת הסיסמה Global Week for Future - שבוע גלובלי עבור העתיד. משתתפים בה עד כה יותר מארבעה מיליון אנשים ב-150 מדינות, אך הנוכחות הישראלית בה היא מזערית. אירוע השיא מתוכנן ליום האחרון של שבוע המחאה, ב-27 בספטמבר, אז תיערך שביתת כדור הארץ בהשתתפות מאות ארגונים סביבתיים, עולמיים ומקומיים.
המוחים דורשים מכל הממשלות לפתוח מיד בשיתוף פעולה חובק עולם בשלושה תחומים: עצירת הנזק שכבר נגרם לאקלים העולמי ותיקונו; בלימת הרס יערות הגשם ובתי גידול חיוניים אחרים; ויצירת הסכמים מחייבים שיאלצו תאגידים לקחת אחריות על גזי החממה שהם מייצרים, למשל במפעלים מזהמים ובחקלאות.
התחזיות לשינוי האקלים והשפעותיו קיימות כבר כמה עשורים, אך רק לאחרונה אנחנו מתחילים לראות אותן מתגשמות. לפי אותן תחזיות, האסונות שפקדו את העולם בעשור הזה אינם אלא טעימה קטנה מהקטסטרופה העולמית שמצפה לנו בעשורים הקרובים, עם הידרדרות עקבית ומתמשכת ביציבות האקלים. גם אם עכשיו עוד נדמה לנו שיש לנו בעיות גדולות יותר, זאת אשליה זמנית. כל עוד אנחנו יכולים, יש להעלות את סוגיית המלחמה במשבר האקלים לראש סדר היום של כל מדינות העולם, גם כאן בישראל.
דורשים לפתוח מיד בשיתוף פעולה חובק עולם. הפגנות המחאה השבוע בברלין | photo: 350.org