אוריון בדרך הביתה:
השבוע בחלל

שם עברי לעולמות רחוקים

עד כה גילתה האנושות יותר מ-5,000 כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, והמדענים מעריכים שיש מיליארדי כוכבי לכת בגלקסיה שלנו לבדה. לא הגיע הזמן שיהיה לפחות לאחד מהם שם עברי? הארגון הבינלאומי לאסטרונומיה, IAU, הוא הגוף האחראי – בין השאר – על קביעת שמות מוסכמים לגרמי השמיים. אלא שמספר הכוכבים, הפלנטות, הירחים והגופים הנוספים במרחבי הגלקסיה גדול בהרבה מכדי לתת שמות משמעותיים לכולם, וכך עולמות רבים נותרים עם שמות קטלוגיים חסרי משמעות או רגש, כמו הכוכב BD-06 1339 שהתגלה ב-2013 במרחק 69 שנות אור מאיתנו, ושני כוכבי הלכת המקיפים אותו הנושאים בגאווה את השמות המקוריים BD-06 1339 b ו- BD-06 1339 c.

כדי להתמודד עם האתגר, מדי פעם מציע ה-IAU לגופים העוסקים באסטרונומיה וחלל לבחור שמות לכוכבים ולכוכבי לכת, ובסבב האחרון מי שהרים את הכפפה היה ניר דוברובסקי, מנכ"ל חברת הסטרט-אפ Exom, המפתחת מערכות למבני מגורים על הירח ועל מאדים. דוברובסקי הוא גם מוותיקי קהילת Horizon, המאגדת את העוסקים בחינוך לחלל בישראל.

"הם הציעו לנו לבחור אחת מבין כ-20 מערכות שמש ולמצוא לה שם עברי", אמר דוברובסקי לאתר מכון דוידסון. "אני בחרתי במערכת גליזה 367 (GJ 367). זהו ננס אדום המרוחק כ-31 שנות אור מאיתנו, שכוכב הלכת שלו, GJ 367 b, קרוב אליו מאוד ומשלים הקפה שלו ב-7.7 שעות בלבד. זהו כוכב לכת לוהט ומעניין מאוד". כוכב הלכת התגלה רק בשנת 2021, והחוקרים מעריכים כי זהו כוכב לכת סלעי ועשיר בברזל.

מסע לשם בטכנולוגיות הקיימות ייקח מאות אלפי שנים, אבל שם עברי אפשר לתת כבר עכשיו. כוכב הלכת GJ 367 b בעיני אמן | הדמיה: NASA

דוברובסקי פתח לציבור הרחב את האפשרות להציע שמות לעולמות האלה, והופתע מההיענות. "קיבלנו יותר ממאתיים הצעות לשמות, בהם כמה שזכו לאהדה רבה של הגולשים, כמו 'תופת', 'דינור', 'רשף' – שאני הצעתי, 'גלובוס הצבעים' שהציעה ילדה בת שבע, וגם 'עֵינָן' – הצעה המסמלת את העובדה שכוכב הלכת נמצא בנעילת גאות עם הכוכב שלו, ומפנה אליו תמיד את אותו צד, כמו עין הפונה אליו".

בהצבעה שהתקיימה ביום חמישי בערב, בחרו משתתפי הדיון המקוון חמישה שמות שיעלו להצבעה סופית במתכונת ארצית, בעזרת הפלטפורמות של סוכנות החלל הישראלית: 'חופש', 'רשף', 'דינור', 'עינן' ו'כוכב להט'. עד אמצע ינואר ייבחר השם העברי לכוכב הלכת, ויוגש ל-IAU. "פעילות כזו, שבה לוקחים משהו מאוד טכני ונותנים לו שם עברי, מסייעת לקרב לנושא הרבה אנשים, גם כאלה שלא קשורים ישירות לתחום החלל", סיכם דוברובסקי. "הגיבו לנו אנשים מכל מיני קהילות, ואנו רוצים להמשיך ולהשתמש בפרויקטים כאלה, אפילו גדולים יותר, כדי לחבר עוד אנשים לנושא החלל".

שמות הם דרך מצוינת לחבר אנשים זה לזה ולחלל. ניר דוברובסקי | צילום עצמי באדיבותו

אוריון בדרך הביתה

משימת ארטמיס 1 מתקרבת לסיומה והחללית אוריון ביצעה השבוע מעבר נוסף קרוב לפני הירח, בטרם נכנסה למסלול שיביא אותה ביום ראשון, 11 בדצמבר, לנחיתה באוקיינוס השקט מול חופי קליפורניה. החללית חלפה כמאה קילומטרים בלבד מעל פני הירח, ולאחר מכן הפעילה שוב את המנועים כדי לעלות על המסלול הביתה. לקראת סוף השבוע יצאה החללית משדה הכבידה של הירח וכעת שוב כבידת הארץ היא הכוח העיקרי הפועל עליה. הכבידה הזו גם תאיץ אותה בהדרגה ממהירות של כ-800 קמ"ש שבה טסה סביב הירח, לכ-40 אלף קמ"ש בזמן החזרה לאטמוספרה.

לקראת הכניסה לאסטמוספרה אוריון תשאיר מאחור את תא השירות שלה, האחראי על ההנעה, האנרגיה, אספקת החמצן, המים ושירותים נוספים. החלק היחיד שיחזור לכדור הארץ הוא תא הפיקוד, החלק החרוטי של החללית שבו ישהו אנשי הצוות. אחד השלבים המכריעים בניסוי הוא בחינה של מגן החום: תהליכים הקשורים לחיכוך עם האוויר במהירות העצומה של החללית יגרמו לה להתחמם לכ-2,800 מעלות צלזיוס. מגן החום, העשוי משרף סינתטי בשם אבוקט (Avocat), בנוי כך שפיסות ממנו יישרפו באופן מבוקר ויתנתקו מהחללית, כשהן מסלקות עמן חלק ניכר מהחום. שיטה דומה שימשה בחלליות אפולו, אלא שאוריון רחבה יותר, והמגן שלה גדול יותר בהתאמה. מגן בגודל כזה לא נבחן עד כה במהירויות כאלה.

בהנחה שמגן החום יבצע את תפקידו, אוריון תהיה תלויה גם בתפקוד תקין של מערך המצנחים שלה כדי לנחות ברכות ובשלום על פני האוקיינוס. אם הכל יעבור בהצלחה, יתחילו הצוותים של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, ושותפיה בבחינה מעמיקה של כל נתוני הניסוי, מתוך כוונה לשגר בעוד כשנתיים חללית אוריון מאוישת לטיסה סביב הירח, ובהמשך גם לשוב ולהנחית בני אדם על פניו.

בביקור הבא נגיע עם אנשים. הצד הרחוק של הירח בצילום מהיעף של חללית אוריון | מקור: NASA

לעולם בעקבות השמש

שני אסטרונאוטים מצוות תחנת החלל הבינלאומית התקינו השבוע מערך חדש של קולטי שמש לייצור חשמל. הלוחות הסולריים נשלחו לתחנה בסוף נובמבר בחללית אספקה של חברת ספייס-אקס. הם נשלחו ארוזים בצורה מגולגלת, כמו מזרוני יוגה. הזרוע הרובוטית של התחנה העבירה אותם מהחללית למקום המיועד, שם האסטרונאוטים ג'וש קסדה (Cassada) ופרנק רוביו (Rubio),הבריגו אותם למקום, ופרשו את הגלילים בעזרת הזרוע הרובוטית. התהליך הסתיים בחיבור של המערך, המכונה iROSA, לרשת החשמל של התחנה. הליכת החלל של התקנת הלוחות החדשים נמשכה כשבע שעות.

בחודשים הקרובים אמור צוות התחנה להתקין עוד חמישה מערכים כאלה, שיכסו חלקית את קולטי השמש הישנים של התחנה. יעילותם של הקולטים נפגעת עם הזמן בשל בלאי טבעי בתנאי חלל ופגיעה של מיקרומטאוריטים, ובנאס"א מעריכים כי עם השלמת התקנתם של הלוחות הסולריים החדשים, תהיה לתחנת אספקת חשמל יציבה לעשור הקרוב.

להבטיח אספקת חשמל יציבה. האסטרונאוט ג'וש קסדה ניצב בקצה הזרוע הרובוטית של התחנה במהלך הצבתם של הלוחות הסולריים החדשים | צילום: NASA TV

הלו, זה רדיו?

אחרי 30 שנות תכנות, הכנות ובירוקרטיה, טלסקופ הרדיו הגדול בעולם יוצא לדרך, והשבוע נפתחו בטקסים רשמיים העבודות להקמתו, או ליתר דיוק – להקמתם. מדובר בשני אתרים, אחד במערב אוסטרליה ואחד בדרום אפריקה, ושיתוף הפעולה ביניהם אמור לסייע למדענים למצוא תשובות לכמה משאלות היסוד של הקוסמולוגיה, כמו טבעו של החומר האפל.

הטלסקופ מכונה SKA, קיצור של Square Kilometer Array, והוא יורכב משני מערכים עצומים של אנטנות. מערך SKA-Low, באוסטרליה, יקלוט גלי רדיו בתדרים שבין 50 ל-350 מגה-הרץ. הוא יורכב מ-131 אלף אנטנות, כל אחד במבנה המזכיר עץ חג מולד בגובה שני מטרים, מחוטי מתכת. האנטנות יוכלו להתקרב אלה לאלה או להתרחק, וכך יהיה אפשר לכוון או למקד את הטלסקופ ליעדים המבוקשים. המערך בדרום אפריקה ייקרא SKA-Mid, ויקלוט גלי רדיו בתדרים שבין 350 מגה-הרץ ל-15.4 ג'יגה-הרץ. הוא יורכב מ-197 אנטנות בצורת צלחת לוויין גדולה, כולל 64 של טלסקופ הרדיו הגדול MeetKAT, שיהפוך לחלק מהפרויקט.

הקמתו של טלסקופ SKA אמורה להסתיים עד 2028, ולעלות כ-13 מיליארד דולר. את הסכומים העצומים משקיעות שמונה המדינות החברות כיום בארגון המפעיל את הטלסקופ: אוסטרליה, סין, איטליה, הולנד, פורטוגל, דרום אפריקה, שווייץ ובריטניה. בנוסף מתנהלים כעת מגעים עם צרפת על הצטרפותה.

"אנחנו מניחים כעת את היסודות למכשיר שיעבוד ב-50 השנים הבאות", אמר לינדזי מגנוס (Magnus), מנהל מערך SKA-Mid בדרום אפריקה. "זה החלק המרגש – מורשת ארוכת טווח".

יותר מ-130 אלף אנטנות בניסיון לפענח את סודות היקום. הדמיה של חלק מהמערך שיוקם במערב אוסטרליה | הדמיה: DISR