היום לפני: האסטרונום שנתן את הכבוד לשמש

היום לפני 473 שנה הלך לעולמו ניקולאוס קופרניקוס. הוא היה רופא, משפטן, כומר ואיש ממשל פולני, אך נודע דווקא בשל עיסוקו הצדדי באסטרונומיה, שהוביל אותו למסקנה שהשמש נמצאת במרכז וכדור הארץ סובב אותה. הגילוי הזה היה במידה רבה יריית הפתיחה למהפכה המדעית באירופה.

קופרניקוס נולד ב-19 בפברואר 1473 בעיירה טורון שבפולין, תחת השם מיקולאי קופרניק. בגיל 18 התקבל לאוניברסיטת  ורשה ולמד שם מתמטיקה ופיזיקה. במהלך לימודיו נחשף לכתבי אריסטו ותלמי, שמהם למד את התפיסה האסטרונומית שהייתה מקובלת באירופה באותם ימים, לפיה כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ושאר כוכבי הלכת סובבים אותו. הגישה הזאת מכונה "גיאוצנטרית", מכיוון שהיא קובעת שכדור הארץ ("גיאו" ביוונית) נמצא במרכז היקום.

בגיל 23 עבר לאיטליה, שם למד משפטים ורפואה באוניברסיטאות בולוניה ופדובה. בתקופה הזו כיהן בתפקידים כנסייתיים, אך בזמנו הפנוי המשיך לעסוק באסטרונומיה, ודיתף במסגרות פרטיות אנשים בביקורת שהייתה לו על התפיסה הגיאוצנטרית. שבע שנים לאחר מכן חזר לפולין, שימש כרופא של דודו שהיה נסיך מחוז וארמיה, ובמשך השנים מילא שלל תפקידי מנהלה וממשל.

ניצנים ראשונים של תפיסתו האסטרונומית החדשנית של קופרניקוס החלו לצאת לאור כבר בשנת 1514, אז הפיץ בחוג מכריו הקרוב טיוטה ראשונה של רעיונותיו בשם "ההערות". הוא הציג בה, ללא ביסוס מתמטי מפורט, את טענתו שהשמש נמצאת במרכז היקום, וכדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביבה. התפיסה הזאת מכונה כיום הגישה ההליוצנטרית (הליוס=שמש ביוונית). בנוסף הוא הבין שכדור הארץ נע סביב צירו במחזוריות של 24 שעות.

אולם קופרניקוס חשש מפני ביקורת, מקצועית ודתית גם יחד, ולכן לא פירסם את רעיונותיו ברבים. אלו ראו אור רק כמה חודשים לפני מותו, אז הודפס והופץ ספרו "על תנועת גרמי השמים" לאחר הפצרות חוזרות ונשנות של מכריו. לפי המסורת, כשהיה קופרניקוס על ערש דווי הוא התעורר לרגע מהתרדמת, ראה עותק מודפס של ספרו והלך לעולמו בשלווה, ב-24 במאי 1543.

המודל של קופרניקוס למעלה משמאל, בהשוואה למודלים אחרים בספר מהמאה ה-17 | מקור: Science Photo Library

חששו מפני ביקורת דתית לא היה מופרך. הטענה כי השמש נמצאת במרכז היקום סתרה פסוקים מפורשים בתנ"ך. כמו כן היא נגדה את התפיסה הנוצרית הקשיחה שרווחה באירופה באותם ימים, שלפיה האדם הוא נזר הבריאה ולפיכך ראוי שכדור הארץ שעליו הוא חי יהיה מרכז היקום. אחת התגובות לתגליתו הייתה: "יש אנשים שמאמינים שנכון לומר דבר אבסורדי כמו שאמר האסטרונום הפולני, שמזיז את הארץ ומעמיד את השמש במקומה. אכן, שליטים חכמים היו צריכים לרסן קלות דעת שכזו".

עבודתו החלוצית של קופרניקוס הייתה הפעם הראשונה שבה נשמע ערעור ממשי על אמיתותן של תפיסות מדעיות בנות אלפי שנים. בתגליתו הוא סלל את הדרך בפני אסטרונומים רבים, דוגמת גלילאו גליליי, יוהנס קפלר ואייזק ניוטון. הם איששו את השערותיו של קופרניקוס בעזרת תצפיות רבות, ואף שכללו והרחיבו את התיאוריה כך שהסבירה תופעות רבות נוספות בתנועת הכוכבים.

בנוסף, התיאוריה ההליוצנטרית פתחה פתח לדיון מחודש על כל המוסכמות המדעיות שרווחו באירופה בימי הביניים, וכך הובילה לשינויים מהותיים בתיאוריות המקובלות בפיזיקה, בכימיה וברפואה. טענתו הבסיסית של קופרניקוס, שלפיה כדור הארץ ובני האדם אינם מרכז היקום, ו"ידע אמיתי פירושו לדעת שאנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים, ולדעת שאיננו יודעים את מה שאיננו יודעים", היו לא פחות מאשר תחילתה של מהפכה.