היום לפני: הרוזנת שהקדימה את מדעי המחשב

ממציאים גדולים מזהים צורך ומפתחים את הטכנולוגיה שתפתור אותו. ממציאים גדולים באמת מפתחים רעיון מבריק שרק כעבור שנים רבות יימצא לו שימוש רחב באמת. כזאת הייתה הרוזנת אוגוסטה עדה קינג לאבלייס (Lovelace), מתמטיקאית וסופרת בריטית שכתבה את תוכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה כבר באמצע המאה ה-19, כמאה שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני.

לאבלייס נולדה ב-10 בדצמבר 1815 בלונדון, לאן איזבלה מילבנק וללורד ג'ורג' גורדון נואל ביירון. אביה, שנודע בשם הלורד ביירון, היה משורר רומנטיקן הולל. אמה גידלה את לאבלייס לאחר שהלורד גילה שנולדה לו בת, והחליט לעזוב אותן.

אף שזה לא היה מקובל בימים ההם, אמה עודדה אותה לפתח את כישוריה בתחומי המתמטיקה והמדעים, כנראה מתוך חשש שתגדל להיות משוררת כאביה. לאבלייס רכשה את הידע שלה ממורים פרטיים, ביניהם ויליאם קינג שהפך לימים לבעלה. אחת ממורותיה, מרי סומרוויל (Somerville) מדענית סקוטית שלימדה אותה מתמטיקה, הפגישה אותה ב-1834 עם צ'רלס באבג' (Babbage), מפגש שהוליד שיתוף פעולה פורה.

באבג', מתמטיקאי וממציא, תכנן בשנים ההן את "המכונה האנליטית", במטרה לבנות מכשיר מכני שיבצע את העבודה החדגונית והמייגעת של ביצוע חישובים מתמטיים. המכונה תוכננה עם אמצעי קלט לקריאה של כרטיסים מנוקבים, לצד יחידות עיבוד מידע, פלט וזיכרון. על המבנה הזה מבוססים גם המחשבים האלקטרוניים של ימינו.

באבג', שהתרשם מיכולותיה האנליטיות של לאבלייס וכינה אותה "קוסמת המספרים", הציג בפניה את המכונה. המפגש הזה היה תחילתה של עבודתם המשותפת. הגברת דה-מורגן, רעייתו של הלוגיקן הבריטי אוגוסט דה-מורגן (Augustus de Morgan) שהייתה נוכחת בערב ההיסטורי הזה, כתבה בזיכרונותיה: "בשעה שכל המסיבה התעסקה בהתקן המיוחד של באבג’, בדומה לאותו סוג התרגשות ראשונית שאחזה באנשים שגילו לראשונה את הזכוכית או שמעו לראשונה יריית אקדח, גברת ביירון, למרות גילה הצעיר, הבינה את המשמעות העמוקה של עבודתו וראתה את היופי שבהמצאה".

עבודתו של באבג' על המכונה האנליטית התקדמה בעצלתיים, בין השאר, משום שלא הצליח לקבל מימון מהממשלה. בעקבות הרצאה שנתן על המכונה פירסם המתמטיקאי האיטלקי לואיג'י מנבראה (Menabrea) בשנת 1842 מפרט טכני בצרפתית של המכונה, ובאבג' ביקש מלאבלייס לתרגם אותו לאנגלית, בתקווה שיעזור לו להשיג תמיכה כספית.

המחשב שלא היה, אבל בישר את עידן התכנות. דגם של מכונת בבאג' במוזיאון המדע בלונדון | מקור: ויקיפדיה

תכנית בלי מחשב

לאבלייס שקדה על התרגום והוסיפה לו הסברים והערות משלה על המכונה של באבג'. הערותיה הפכו למסמך מרתק בפני עצמו, וכללו בין השאר אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי (שמשמשים לניתוח של פונקציות מרוכבות). האלגוריתם הזה נחשב לתוכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה, שנכתבה אף על פי שבאבג’ לא הצליח להשלים את המכונה מעולם. העבודה הזו הפכה אותה למתכנתת הראשונה.

גדולתה של לאבלייס הייתה ההבנה שהמכונה של באבג' היא מחשב לכל דבר, עוד לפני שהיה ידוע מהו מחשב. היא צפתה, בצדק רב, שמחשב יהיה מסוגל לעשות לא רק חישובים מתמטיים, אלא גם להפיק יצירות גרפיות ולכתוב מוזיקה. את המכונה של באבג' היא השוותה לנול האריגה שהמציא ג'וזף מארי ז'קרד (Jacquard) וכתבה, "המנוע האנליטי אורג דגמים מתמטיים כשם שהנול של ז'קרד אורג פרחים ועלים".

המכונה של באבג' נבנתה לבסוף רק בשנת 2002, על פי התכנון של באבג'. היא מורכבת מ-8,000 חלקים, שוקלת חמש טונות ואורכה 11 מטר.

לאבלייס עצמה לא זכתה לתהילה רבה בחייה והלכה לעולמה בגיל 36 בלבד ממחלת הסרטן, ב-27 בנובמבר 1852. יותר ממאה שנה לאחר מכן, בשנת 1979, החליט הפנטגון לקרוא על שמה את שפת התכנות ADA, שנמצאת כיום בשימוש בעיקר במערכות צבאיות. משנת 2009 חוגגים בבריטניה ובמקומות נוספים בעולם את "יום עדה לאבלייס" בכל שנה ביום ג' השני בחודש אוקטובר. היום הזה מציין את הישגיה ומרכז פעילויות לקידום נשים בתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה.