400 שנה להחלטת הכנסיה להחרים את הספר "על הסיבובים" של קופרניקוס, בעקבות קביעתו כי השמש היא מרכז העולם, ולא הארץ

"על התנועה הסיבובית של גרמי השמים", ספרו של ניקולאוס קופרניקוס, נחשב כיום לאבן דרך במהפכה המדעית ובשחרורה של אירופה מכבלי המחשבה של הכנסייה הקתולית. אך בשבעים השנים הראשונות לאחר הדפסת המהדורה הראשונה שלו ב-1543, רק מעטים נחשפו אליו וחשיבותו היתה זעירה. באופן אירוני, דווקא החרמתו, היום לפני 400 שנה (5.3.1616), היא שסימנה אותו כספר משמעותי.

קופרניקוס נולד בפולין ב-1473 והתייתם מהוריו בגיל צעיר. דודו הבישוף גידל אותו ואת אחיו וייעד גם אותם לעבודת האל.אחיו אכן היה לכומר ואחת מאחיותיו לנזירה. גם ניקולאוס הוסמך לכמורה, אך לבו נמשך למדעים, ובמיוחד לאסטרונומיה. בסופו של דבר הוא השלים דוקטורט במשפט כנסייתי, אבל למד כל שיכול על אסטרונומיה ועשה תצפיות רבות. הוא גם קרא כתבים אסטרונומיים עתיקים והבין בהדרגה שתצפיותיו אינן מתיישבות עם המודל הגיאוצנטרי ("הארץ במרכז") שתואר בהם. כדור הארץ, הבין, אינו מרכז היקום, אלא מקיף את השמש כמו כוכבי הלכת האחרים.

לאור זאת התחיל קופרניקוס לנסח מודל חלופי, המודל ההליוצנטרי ("השמש במרכז"), שסתר לגמרי את תפיסת המלומדים של המאה ה-16. את המודל שלו הוא ביסס בעיקר על טיעונים גיאומטריים והראה שהוא אלגנטי יותר מהמודל הגיאוצנטרי. את התופעה שנראית כמו תנועה לאחור של כוכבי הלכת, למשל, הסביר קופרניקוס בכך שכדור הארץ עוקף אותם כשהוא מקיף את השמש, כך שלצופה רק נדמה שהם נעים לאחור. עם זאת, טיעוניו התצפיתיים לא היו חזקים דיים כדי לשכנע את המלומדים לדחות את המודל הישן ולהחליפו בחדש.

קופרניקוס ארגן ועיבד את התיאוריה שלו במשך שנים, ואף הציג אותה בפני עמיתיו, אך נרתע מלהעניק לה פרסום נרחב בשל חששו מתגובת מוסדות הדת. בסופו של דבר פרסם אותה בספר De Revolutionibus Orbium Coelestium ("על התנועה הסיבובית של גרמי השמיים"). הספר ראה אור סמוך למותו ב-1543, ולפי האגדה כשקיבל את הספר לידיו הוא הקיץ מתרדמת, עיין בו ואז מת בשלווה.

בראשית המאה ה-17 בא הטלסקופ לעולם, ואחד הראשונים שעשו בו שימוש אסטרונומי היה המדען האיטלקי גלילאו גליליי. תצפיותיו מצאו הוכחות הסותרות את המודל הגיאוצנטרי. בין השאר הוא גילה שלכוכב הלכת נוגה יש סדרת מופעים, דוגמת מופעי הירח, שמחייבים תנועה שלו סביב השמש. כמו כן הוא גילה ארבעה ירחים שמקיפים את כוכב הלכת צדק, בסתירה להנחה שכל גרמי השמיים מקיפים את כדור הארץ. כשצפה בכתמים על פני השמש הבין גלילאו שאפילו היא עצמה מסתובבת סביב צירה. על סמך ממצאיו הכריז גלילאו שהמודל ההליוצנטרי של קופרניקוס הוא האמת ולעג לשמרנים שהחזיקו בתפיסת העולם המיושנת.

מי שלא התלהבו מהמודל החדש היו מלומדי הכנסייה הקתולית, שסברו שהמודל הגיאוצנטרי הוא ייצוג נכון של היקום, התואם את המתואר בכתבי הקודש, ולכן הוא קדוש בעצמו. ספרו של קופרניקוס והוכחותיו של גלילאו כי המודל הגיאוצנטרי שגוי הראו שתפיסת העולם הדתית ביחס למבנה היקום יסודה בטעות וחשפו את בורותם של מלומדי הכנסייה.


המודל המהפכני אומת בתצפיות אחרי מותו. קופרניקוס | מקור: ויקיפדיה

במהלך המאות ה-16 וה-17 התמודדה הכנסייה הקתולית עם מתקפה רחבת היקף: הכנסייה הפרוטסטנטית החדשה נגסה בקהל המאמינים שלה, אנשי השלטון החילוני לא סרו יותר למרותה והמלומדים החלו לזנוח את כתבי הקודש. תגובת הכנסייה היתה "קונטרה-רפורמציה", שהתבטאה בין השאר בהחמרה דתית שכללה גם את האינקוויזיציה ואיסור על הפצת ספרי כפירה. "על התנועה הסיבובית" נכלל ב"אינדקס", רשימת הספרים הגנוזים המותרים לפרסום רק לאחר תיקון. גלילאו עצמו, שתמך במודל ההליוצנטרי, הוזהר לא לקדם אותו ובהמשך (1633) הועמד למשפט ונשלח למאסר בית משום שלא שעה לאזהרות הכנסייה.

אבל צעדי הכנסייה לא הצליחו להשיב את הגלגל לאחור. יוהנס קפלר שיפר את המודל והראה שכוכבי הלכת נעים במסלולים אליפטיים ולא מעגליים, ואייזק ניוטון הראה כי גרמי השמיים מצייתים לחוקי הכבידה והתנועה שניסח. תצפיות אסטרונומיות נוספות, כמו מופעי כוכב חמה וטבעות שבתאי, חיזקו גם הן את המודל ההליוצנטרי, ועד סוף המאה ה-17 הבינו רוב המלומדים, ובכלל זה אנשי הכנסייה, שקופרניקוס צדק. ב-1758 הוציא האפיפיור את הספר מהאינדקס והתיר את פרסומו. בהיסטוריה נכתב כי אפילו כבלי האמונה הדתית לא יוכלו לעצור את המחשבה החופשית ואת הרצון להבין את הטבע.

0 תגובות