177 שנה למותו של פרידריך מוס, ממציא סולם הקשיות של המינרלים הסלעיים

חובבי גיאולוגיה המטיילים ברחבי ישראל נתקלים הרבה בשלושה מינרלים בוני סלעים שעין לא מקצועית מתקשה להבחין ביניהם: גבס, קלציט וקוורץ. הקושי להבחין ביניהם, ובכלל לזהות סלעים, היה בעיה רבת שנים שהראשון שפתר אותה היה הגיאולוג הגרמני פרידריך מוס (Mohs). הסולם שהמציא השווה בין הקושי של סלעים שונים ואפשר לראשונה לאנשי מקצוע וחובבים להבחין בין סלעים ומינרלים על ידי השוואה פשוטה ביניהם.

מוס נולד בגרמניה ב-29 בינואר 1773. הוא למד מתמטיקה, כימיה ופיזיקה באוניברסיטת האלה ובאקדמיה למכרות בפרייבורג. אחרי כמה שנים כמנהל עבודה במכרה הוא עבר לאוסטריה ועבד שם כמזהה מינרלים באוסף הפרטי של הבנקאי ון-דר-נול. בימים ההם נהגו לזהות מינרלים בעיקר על פי תכונותיהם הכימיות ומוס בחר להוסיף לבדיקותיו גם תכונות פיזיקליות כמו צורה חיצונית, פצילות, צבע, משקל סגולי וקושי. גם כיום מקובל לזהות מינרלים בשיטות כימיות, אך השימוש בכלים פיזיקלים נוח מאוד לגיאולוג בתנאי שדה.

ב-1812 התמנה מוס לפרופסור באוניברסיטת גראץ באוסטריה ובהמשך עבד כיועץ למכרות וכפרופסור באוניברסיטת וינה. הוא הלך לעולמו במהלך טיול באיטליה ב-29 בספטמבר 1839.

סולם מוס

תרומתו הגדולה של מוס הייתה כאמור בהגדרת הסולם הקרוי על שמו, סולם מוס, בשנת 1812. לצורך זה הוא בחר עשרה מינרלים בעלי דרגות קושי שונות. ההגדרה "קשה יותר" נקבעת על ידי כך שהמינרל הקשה חורץ את המינרל הקשה פחות ואיננו נחרץ על ידו. קלציט (3 בטבלה) למשל, חורץ גבס, שבעצמו חורץ טלק, ואילו קוורץ (7 בטבלת הקושי) חורץ את כל ששת הסלעים שמתחתיו בסולם ונחרץ על ידי טופז (8) קורונדום (9) ויהלום (10).

עם השנים מצאו כל המינרלים וחומרים אחרים את מקומם היחסי בטבלת מוס. טיטניום, למשל, נמצא בין 9 ל-10, פלדה מוקשית 8.5, זכוכית 5.5, זכוכית וולקנית 5, פלדה 4.5, ברזל 4 וזהב רק 2.5.

ראוי לציין שסולם מוס הוא סולם יחסי ואינו אומר דבר על היחס בין הדירוג לקושי האמיתי. למשל יהלום קשה פי ארבעה מקורנדום שנמצא מיד אחריו בסולם. קורנדום קשה בעצמו פי שניים מטופז, הקשה כפליים מקוורץ (7). לכן מתקבל שיהלום קשה פי 16 מקוורץ.

בספרות הגיאולוגית מוגדר לכל מינרל הקושי שלו, וכך יכול גיאולוג היוצא לשדה לקחת עמו את עשרת המינרלים של סולם מוס ולהשתמש בהם ככלי נוסף בזיהוי מינרלים.

הגיאולוג, ואפילו החובב המטייל והמתעניין, יכול גם להיעזר בכלים הרבה יותר פשוטים שיאפשרו לו לזהות סלעים רבים. הכלים האלה הם הציפורן של כל אחד מאיתנו, שדרגת קשיותה 2.5, מסמר ברזל שדרגת קשיותו 4, להב אולר מפלדה שדרגת קשיותו 4.5, או חתיכת זכוכית שדרגת קשיותה 5.5. בעזרתם אפשר להבחין בשדה בין הגבס, שנחרץ על ידי כל אלה, הקלציט הקשה מהציפורן אך לא מברזל, אולר וזכוכית, ואילו הקוורץ קשה מכולם ומשאיר בהם חריצים.

וכך, גיאולוג שחי לפני מאתיים שנה קבע כלי שמשמש אותנו עד עצם היום הזה – סולם פשוט, חכם ושימושי.

תגובה אחת

  • adam kelchman

    היי מיכאל ועדו