25 שנה למותה של גרייס הופר, מחלוצות מדעי המחשב באקדמיה, בתעשייה ובשימוש הצבאי, ואחת המובילות בפיתוח שפות התכנות הראשונות
"היא הייתה דמות אגדית בקהילת מדעי המחשב ובתעשיית המחשבים", כתב העיתון "ניו יורק טיימס" עם מותה של אדמירל משנה גרייס הופר (Hopper) ב-1 בינואר 1992. העיתון Computerworld ציין שהופר כונתה Amazing Grace (גרייס המופלאה, אבל באנגלית המשמעות הנוספת של הכינוי היא "חסד מופלא"), בזכות הצלחתה המקצועית הן באקדמיה, הן בתעשייה והן בצי האמריקאי – שהיה ביתה במשך שנים רבות.
מתנדבת רזה מדי
גרייס ברוסטר מארי (Murray) נולדה בניו יורק בדצמבר 1906, בת בכורה להורים ממוצא סקוטי והולנדי. כבר מגיל צעיר היא הייתה סקרנית וחקרנית מאוד. בגיל שבע החליטה לברר איך פועל שעון מעורר ופירקה בזה אחר זה שבעה שעונים, לפני שאמה קלטה את המתרחש וצמצמה את שדה המחקר של הבת לשעון יחיד.
בגיל 16 ניסתה להתקבל למכללת וסאר – מכללה יוקרתית לנשים במדינת ניו-יורק, אך בקשתה לקבלה מוקדמת נדחתה משום שלא היה לה ציון גבוה מספיק בלטינית. שנה לאחר מכן עברה בהצלחה את בחינות הקבלה וב-1928 סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה.
מארי המשיכה לתואר שני במתמטיקה באוניברסיטת יל, שם גם נישאה ב-1930 לווינסנט הופר. היא המשיכה ישירות לדוקטורט, שאותו סיימה ב-1934. כבר במהלך לימודיה מונתה למרצה במכללת וסאר, ועם סיום הדוקטורט הפכה למרצה וחוקרת במשרה מלאה והתקדמה תוך כמה שנים לדרגת פרופסור.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ביקשה הופר להתגייס לצי האמריקאי, אך נדחתה משילוב של שיקולים: בגיל 34 היא נחשבה מבוגרת מדי, כפרופסור למתמטיקה היא נחשבה חיונית למאמץ המלחמתי בעורף וגם הייתה רזה מדי. בסופו של דבר, ב-1943 היא יצאה לחופשה ללא תשלום מהמכללה והתנדבה לכוחות המילואים של הצי. היא קיבלה לשם כך אישור רפואי מיוחד – משקלה היה שבעה קילוגרמים מתחת לרף הנדרש – 54 קילוגרמים לאישה.
הבאג הראשון
הופר סיימה בהצטיינות את קורס הקצינים המזורז של ימי המלחמה וב-1944 הוצבה כקצינה צעירה במעבדת המחשבים של הצי באוניברסיטת הרווארד, שם הייתה חברה בצוות התכנות של המחשב Mark 1, בעל כוח החישוב האדיר: הוא היה מסוגל לאחסן בזיכרונו 72 מספרים בני 23 ספרות, ולבצע בהם שלוש פעולות חיבור וחיסור בדקה. בין השאר השתמשו בו לחישובים המורכבים שהיו דרושים לתכנון הפצצות הגרעיניות שפותחו בפרויקט מנהטן.
תכנות המחשב הענקי היה משימה מורכבת והופר הייתה חברה בצוות ששכלל והרחיב כל העת את יכולותיו ועבד גם עם יורשיו, המחשבים Mark 2 ו-Mark 3. לאחר המלחמה היא דחתה הצעה לפרופסורה עם קביעות במכללת וסאר והעדיפה להישאר במינוי מיוחד באוניברסיטת הרווארד, כאשת מילואים של הצי.
במעבדה בהרווארד הייתה הופר שותפה גם להמצאת המונח "באג", המשמש כיום לתיאור תקלות תוכנה. כשאחד מרכיבי המחשב הפסיק לעבוד, התברר שהסיבה הייתה עש שחדר פנימה וגרם לקצר. לא ברור אם הופר וצוותה היו אכן הראשונים להשתמש במילה "באג" (חרק) לתקלות מחשב, אבל אין ספק שהם היו בין המובילים בהחדרתו לשימוש נרחב.
הבאג הראשון. העש שגרם לתקלת המחשב מודבק ביומן ההפעלה | מקור: ויקיפדיה
הסבתא של קובול
ב-1949 הצטרפה הופר כמתמטיקאית בכירה לחברה שבנתה מחשבים מסחריים. שם היא התחילה לגבש את הרעיון של פיתוח מהדר (compiler) – תוכנה שתתרגם פקודות באנגלית לשפת מכונה ותעניק גישה לתכנות לציבור הרבה יותר רחב, בלי שיצטרך להבין לעומק את אופן פעולתם הבסיסי של מעבדי המחשב. הרעיון התקבל תחילה בלעג, אך ב-1952 היא סיימה לפתח גרסה ראשונה של מהדר כזה, שהיה למעשה שפת תכנות פשוטה. "אף אחד לא האמין בזה", סיפרה לימים. "היה לנו מהדר שעבד ואיש לא הסכים לגעת בו. אמור לי שמחשבים יכולים לעשות רק פעולות אריתמטיות".
בסוף שנות ה-50, כשמאחוריה הפיתוח של כמה מהדרים, מונתה הופר ליועצת לוועדה שהתכנסה לאשר שפת תכנות אוניברסלית. הוועדה אישרה בסופו של דבר את שפת התכנות קובול COBOL (ראשי תיבות של COmmon Business Oriented Language – שפת תכנות משותפת המכוונת לעסקים). השפה אמנם נועדה לכאורה לשימושם של גופים עסקיים, אבל אחד הגופים העיקריים שהשתתף בפיתוחה היה משרד ההגנה האמריקאי, שהיה בין הגופים המובילים בארצות הברית בשימוש במחשבים. השפה החדשה כללה פקודות באנגלית והייתה מבוססת במידה רבה על המהדרים שפיתחה הופר, והיא קידמה מאוד את השימוש בה. לימים דבק בה הכינוי "האמא של קובול", שהתחלף בהמשך ל"סבתא של קובול".
פרישה מאוחרת
במשך כל שנות עבודתה המשיכה הופר לשרת במילואים במעבדות המחשבים של הצי האמריקאי, וסייעה לפיתוחן ולקידומן. כשהגיעה לגיל 60 נאלצה לפרוש משירות המילואים, בדרגה המקבילה לסגן אלוף. אך כעבור שנה נקראה שוב לשירות בצו מיוחד לחצי שנה, שהוארך לאחר מכן. היא פרשה שוב והוחזרה שוב לשירות ובסופו של דבר נשארה במדים עד 1986. כשפרשה סופית מהצי כמה חודשים לפני יום ההולדת ה-80 שלה הייתה הופר האדם המבוגר ביותר בכוחות הצבאיים של ארצות הברית, בעלת דרגת אדמירל משנה (מקבילה לתת-אלוף), במינוי נשיאותי מיוחד.
במקביל לשירותה הצבאי המשיכה הופר להיות מעורבת מאוד בתעשיית המחשבים ובאקדמיה, והייתה ממובילות ההגדרה של תקנים אחידים לשפות תכנות כך שיתאימו למחשבים של יצרנים שונים. היא פיתחה במעבדות הצי שורה של תנאים שכל שפת תכנות נדרשה לעמוד בהם, ובסופו של דבר גם מכון התקנים האמריקאי אימץ את הרשימה.
מהדורה ראשונה. הופר וצוותה בוחנים את פעולת המהדר במחשב UNIVAC מוקדם | מקור: ויקיפדיה
אמרתי לכם
הופר זכתה על פועלה להכרה רבה, פרסים ואותות הוקרה. בין השאר הוענק לה עיטור על שירות מצטיין בצי, היא נבחרה לאקדמיה האמריקאית למדעים וקיבלה את המדליה הלאומית לטכנולוגיה. לאחר פרישתה מהצי המשיכה הופר לעבוד כיועצת בחברה פרטית, עד מותה בגיל 85 מסיבות טבעיות.
גרייס הופר מונצחת במקומות רבים בארצות הברית – בתי ספר, מוסדות חינוך אחרים, רחובות וגשרים נושאים את שמה, כמו גם פרסים מדעיים ומלגות הצטיינות במקומות שונים בעולם. ב-1996 הושקה אניית מלחמה הנושאת את שמה, USS Hopper, אחד מכלי השיט המעטים של הצי הקרויים על שם נשים. בנובמבר 2016 העניק לה נשיא ארצות הברית ברק אובמה, את מדליית החירות הנשיאותית. עם מקבלי העיטור הגבוה הזה לאחר מותם נמנים אישים כמו הנשיאים קנדי וג'ונסון, והאפיפיור יוחנן ה-23.
הופר זכורה גם בזכות היותה אישה פורצת דרך שנכנסה לתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב שנחשבו "גבריים" מאוד בראשית דרכה. במבט לאחור היא תפסה מקום של כבוד בשורה הראשונה של הקבוצה המצומצמת של חלוצים שהפכו את המחשב ממכונת חישוב למשימות ייעודיות מאוד, למכשיר שתופס כיום מקום כה מרכזי בכל תחומי החיים.
הופר עצמה אמרה בשעתה שהיא רוצה לחיות עד שנת 2000, גם כדי להשתתף בחגיגות שוודאי יהיו מלהיבות מאוד, אבל גם כדי שתוכל להתבונן לאחור ולומר לכל המפקפקים, "רואים? אמרתי לכם שמחשבים יוכלו לעשות את כל זה".