תרופה לסרטן או הבטחות שווא?

"אנחנו מאמינים שבתוך שנה נציע ריפוי מלא של סרטן". כך אמר דן ארידור, מהחברה הישראלית Accelerated Evolution Biotechnologies - AEBi בראיון לג'רוזלם פוסט. "הטיפול יהיה אפקטיבי מהיום הראשון, יהיו לו מעט מאוד תופעות לוואי או בכלל לא, והוא יהיה זול בהרבה מהטיפולים הנמצאים עכשיו בשוק".

אם זה נשמע לכם טוב מכדי להיות אמיתי, אתם כנראה צודקים. תגובות של מדענים מהעולם להצהרה נעו בין ספקנות לכעס של ממש. "עוד אחת בשורה של הבטחות שווא מזויפות, חסרות אחריות ובסופו של דבר אכזריות, שניתנות לחולי סרטן", קרא לכך בן ניל (Neel), מנהל מכון הסרטן באוניברסיטת ניו-יורק.

על מה בעצם מדובר?

הטיפול שחברת AEBi מציעה מבוסס על טכנולוגיה שנקראת תצוגת פאג'ים. בקטריופאג'ים, או בקיצור פאג'ים, הם נגיפים  התוקפים באופן טבעי חיידקים, ואפשר להנדס אותם כך שיציגו על פניהם חלבונים קצרים. הרעיון של ארידור ועמיתיו הוא לצייד את הפאג'ים בכמה חלבונים כאלו, שייקשרו לחלבונים שנמצאים רק או בעיקר על תאי סרטן. כך הם יאפשרו לשלוח תרופה שתהרוג את הסרטן, ולא תגיע לתאים אחרים.

בסיס למחקר

הרעיון נשמע הגיוני, ובסיס ראוי למחקר. ספק גדול, עם זאת, אם AEBi באמת יכולים לעמוד מאחורי ההבטחות שפיזר ארידור.

קודם כל, צריך לזכור שאין באמת דבר כזה, "מחלת הסרטן". מדובר במחלות רבות ושונות, שנגרמות ממוטציות שונות, גורמות לתסמינים שונים וגם הטיפול בהן שונה - והמכנה המשותף היחיד שלהן הוא חלוקה בלתי מבוקרת של תאים. יש תרופות המשמשות ביותר מסוג אחד של סרטן, אך אין תרופה שמועילה נגד כולם, ודאי לא כזו שמובילה ל"ריפוי מלא" של כל סרטן. לכן, הצהרות בדבר ריפוי של "סרטן" הן דגל אדום: כאן צריך להתייחס בספקנות יתרה.

הרעיון של שימוש בפאג'ים כנגד סרטן אינו חדש: מאמרים בנושא, של מעבדות מרחבי העולם, מתפרסמים כבר מ-2001. ניצול החלבונים שמבטאים תאי הסרטן כדי לשלוח את התרופה אליהם ולא לפגוע בתאים בריאים הוא רעיון ישן עוד יותר, ותרופות רבות שמשמשות כיום מבוססות עליו. האם ל-AEBi יש מחקרים קליניים מבטיחים שמראים שדווקא הם הצליחו לייצר תרופה יעילה במיוחד?

לא. באתר החברה מוצגים רק ממצאים ממחקרים בצלחת פטרי ובעכברים, ואפילו הם לא פורסמו בכתבי עת מדעיים. בראיון ל-Times of Israel אמר אילן מורד, מנכ"ל החברה, שהם העדיפו להשקיע את כספם במחקר ולא בפרסום. "אם יש לי עשרת אלפים דולר, במה אני אשקיע אותם?" שאל מורד. "בלקדם את המחקר ולמצוא עוד חלבונים, או לעשות ניסויים בשביל לפרסם מאמר?"

זו שאלה מוזרה מאוד. ללא עריכת ניסויים והעמדתם לביקורת עמיתים במאמרים מחקריים, אין אפשרות לדעת אם הטיפול אכן עובד. חוסר במאמרים הוא עוד דגל אדום שמתנוסס מעל החברה הזו.

בלי ביקורת על עבודתה וללא מחקרים בבני אדם, השיטה של AEBi היא כרגע בגדר נושא למחקר, כמו עשרות ומאות גישות אחרות לטיפול בסרטן. צפויה לה עוד דרך ארוכה, שתיקח ודאי הרבה יותר משנה אחת. בין השאר השיטה צריכה לעבור מבחנים קליניים, שבהם תיבדק קודם כל בטיחותה, ואחר כך יעילותה בבני אדם. ייתכן בהחלט שהיא תוכיח את עצמה ותהפוך לעוד גישה טיפולית לסוגי סרטן מסוימים, אולי אפילו לטיפול יעיל במיוחד – וזה יהיה נהדר. בצורה זו, של עוד טיפול, עוד תרופה, ועוד מחקר הצליחו מדענים בעשרות השנים האחרונות להוריד באופן עקבי את שיעורי התמותה מסרטן. למטרה הזו אנחנו צריכים לשאוף, ולא לנס של "ריפוי מלא", שלא נראה כיום כאפשרי.

ומה יקרה אם טעינו, ההצהרות האופטימיות של ארידור יתגשמו, ובתוך שנה אכן תהיה בידם תרופה יעילה, זולה וללא תופעות לוואי לכל סוגי הסרטן? נהיה שמחים ומאושרים לאכול את הכובע, כמובן. עד אז, היינו נזהרים מפיתוח ציפיות גבוהות מדי, בעיקר כאשר הבסיס שלהן אינו יציב במיוחד.