רבות מאמינות כי נשים החיות ומבלות זמן יחד מקבלות את המחזור החודשי באותו זמן, אבל עשרות שנים של מחקר לא מצאו ראיה מדעית לכך
הראשונה שחקרה את הנושא באופן מדעי הייתה מרתה מק'קלינטוק (McClintock). גם היא ודאי שמעה מאמה ומחברותיה שנשים שחיות יחדיו ומבלות זמן יחדיו, נוטות לקבל את הווסת שלהן באותו זמן. זה היה משהו ש"כולם יודעים", והיא נוכחה בכך בעצמה, כך סברה לפחות, כשגרה במעונות בהיותה סטודנטית. בסוף שנות ה-60, כשכבר הייתה חוקרת במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת הרווארד, היא החליטה לבדוק את ה"עובדה" הזו.
מק'קלינטוק אספה מידע מ-135 נשים, בגילאי 17-22, שגרו במעונות של מכללה לנשים. שלוש פעמים בשנה הן דיווחו לה מתי החלה הווסת האחרונה שלהן, מתי החלה הווסת הלפני-אחרונה, וגם מי היו השותפות לחדר שלהן ומי החברות הכי טובות שלה. במאמר שהתפרסם ב-1971 טענה מק'קלינטוק שהמחזור של הנשים אכן הראה נטייה לסינכרון עם זה של השותפה או החברה: ההבדל החציוני בין תחילת הווסת של אחת לתחילת הווסת של האחרת היה קטן יותר בסוף תקופת המחקר מאשר בתחילתה.
בשלב זה, נראה היה שאותה חוכמה עתיקה הוכחה כנכונה בעזרת המדע: עם הזמן, המחזור החודשי של נשים מסתנכרן עם זה של חברותיהן הקרובות. עכשיו נשאר לשאול איך זה קורה ומדוע. התפרסמו מספר מחקרים שטענו שבני האדם, כמו בעלי חיים רבים אחרים, מדיפים פֶרוֹמוֹנים – הורמונים מיוחדים המשפיעים לא על מי שמייצר אותם אלא על פרטים אחרים מאותו מין שמריחים אותם. אצל בעלי חיים שונים, פרומונים משחקים תפקיד חשוב בחיזור וגם בהעברת מסרים מסוגים אחרים. ייתכן, הציעו החוקרים, שפרומונים של נשים מעורבים בסינכרון המחזור החודשי.
לא מסתדרות בזוגות
אלא שבשנות ה-90 החלו להתפרסם מאמרים שמחבריהם ניסו לשחזר את המחקר של מק'קלינטוק, ונכשלו. סינכרון לא נראה אצל קבוצות אחרות של סטודנטיות שחיות יחד, בארצות הברית או בפולין, לא אצל מטופלות במוסד לפגועי נפש, ואפילו לא אצל בנות זוג לסביות. לעומתם היו גם מחקרים שדווקא מצאו סינכרון. אחד מהם, שבחן נשים בדואיות בישראל, הציע שסינכרון המחזור עשוי להיראות רק במקרים מסוימים, כאשר נשים גרות זו עם זו בסמיכות רבה ובמשך זמן רב.
ב-2006 פורסם מחקר שעקב אחר 186 נשים הגרות במעונות בסין, ושוב לא מצא כל עדות לסינכרון. בנוסף, החוקרים בחנו את המחקר המקורי של מק'קלינטוק מ-1971, ומצאו בו מספר פגמים שהיו עלולים לדעתם להשפיע על התוצאות. חוקרים אחרים העלו טענות דומות, וגם על המחקרים שהצביעו על מעורבות של פרומונים אנושיים נמתחה ביקורת.
המחקר האחרון בנושא סינכרון המחזור, שהוא גם ככל הנראה המחקר הגדול ביותר, נערך בשנה שעברה על ידי אנשי Clue, אפליקציה למעקב אחר המחזור החודשי, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד. 1,500 נשים נענו לקריאה של Clue, ובסופו של דבר נבחרו מהן 360 זוגות של נשים הקרובות זו לזו. החוקרים בחרו רק נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה הורמונליים כמו גלולות, שמשפיעים על המחזור.
לאחר שעקבו אחר דיווחי הזוגות במשך כמה חודשים, הגיעו החוקרים למסקנות הפוכות בדיוק מאלו של מק'קלינטוק: אצל 276 זוגות ההבדל בין יום תחילת הווסת של שתי הנשים גדל במשך המחקר, כלומר הן התרחקו מסינכרון. רק 79 זוגות הראו שינוי בכיוון ההפוך, והפכו למסונכרנים יותר. "מאוד לא סביר שסינכרון המחזור הוא תופעה אמיתית" סיכמה זאת מריה ולאיץ', מדענית נתונים ב-Clue, בראיון לעיתון גרדיאן.
צפו בסרטון של תאגיד השידור "כאן" על המיתוס של סינכרון המחזור החודשי:
אמונה חסרת בסיס
זהו אמנם הקונצנזוס היום: אין ראיות מספיקות לכך שהמחזור החודשי של נשים קרובות זו לזו אכן מסתנכרן. מדוע, אם כך, האמונה הזו עדיין מחזיקה מעמד? סקר שהתפרסם ב-1999 הראה שיותר משמונים אחוזים מהנשים הנשאלות האמינו שסינכרון כזה אכן קיים. באופן מעניין, שבעים אחוזים דיווחו שהן חוו זאת אישית, ונראה שהתמונה לא השתנתה הרבה מאז.
הסיבה העיקרית לכך היא ככל הנראה הנטייה האנושית לחפש תבניות, יחד עם טבעו של המחזור החודשי. משכו של מחזור הווסת והביוץ הוא כ-28 ימים, אך זה משתנה מאישה לאישה. אצל אחת הוא יכול להיות 24 יום בלבד, ואצל אחרת 30 או יותר. היות שמשך המחזור שונה, אם נעקוב אחר כמעט כל שתי נשים נראה כי הימים שבהם הווסת שלהן מתחילה מתקרבים זה לזה ואז מתרחקים שוב, או מתרחקים ואז מתקרבים שוב – תלוי מתי התחלנו לעקוב.
תופעה דומה אפשר לראות אם מסתכלים על פנסי האיתות של כמה מכוניות העומדות ברמזור לפני פנייה. מחזור האיתות, כלומר הזמן בין הדלקת אור אחת לשנייה, שונה בין מכוניות שונות. לכן כאשר מסתכלים על שתי מכוניות או יותר במשך כמה דקות אפשר לראות כיצד האיתות שלהן מסתנכרן, יוצא מסינכרון ומסתנכרן שוב.
נתון נוסף שיש להביא בחשבון הוא ההסתברות ששתי נשים או יותר יהיו בתקופת הווסת שלהן ביום נתון. ההסתברות הזו גבוהה יותר משנוטים לחשוב, כפי שאפשר לראות מפרדוקס יום ההולדת, המסביר מדוע גם בקבוצה קטנה יחסית של אנשים יש הסתברות גבוהה למצוא שניים שנולדו באותו תאריך.
כמו כן, כדאי לשים לב להטייה קוגניטיבית נפוצה הנקראת הטיית האישוש: אנשים נוטים לחפש ולזכור ראיות שתומכות בתפיסה שהם כבר מחזיקים בה. כך כאשר שתי נשים שעובדות או חיות יחד מגלות שהווסת שלהן התחילה באותו יום או בימים סמוכים, הן רואות בכך אישור לכך שהמחזורים שלהן הסתנכרנו. את כל הפעמים שבהן לא קיבלו מחזור יחד, קל יותר לשכוח.
לבסוף, נראה שיש משהו מושך ברעיון של סינכרון המחזור. בסקר מ-1999 רוב הנשים אמרו שהן רואות בכך תופעה חיובית. ולאיץ' מסכימה איתן: "אני אוהבת את הרעיון של רחם-על דומיננטי אצל קבוצת נשים, שגורם לכולן להתאים את המחזור שלהן" אמרה. "אני יכולה לראות איך זה נותן לך קשר מיוחד עם אישה אחרת, כששתיכן עוברות את זה באותו זמן. זה מתקשר לרגשות של חיבור, תמיכה, ואחווה נשית. זו הסיבה שאנחנו ממשיכות לחפש תבניות, גם כאשר הן אינן קיימות".
סרטון של Sci Show על המיתוס (באנגלית):
