האובססיה קצרת המועד של מדידת הגולגולת היא דוגמה לדרך שבה השיטה המדעית מפריכה הנחות קודמות ומשנה תפיסות שגויות. זה נושא לוח השנה החדש של מכון דוידסון לחינוך מדעי
אחרי שנים רבות שבהן עולם הרפואה הסתמך בעיקר על אינטואיציה, דת וניסוי וטעייה, רוחות השינוי שהביא איתו הרנסנס הולידו בהדרגה את הרפואה המודרנית, המבוססת על ידע אנטומי והבנה של התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופנו. אין פלא שרופאים וחוקרים החלו לחפש הסברים פיזיולוגיים גם לתכונות האישיות.
בשנת 1796 פיתח הרופא הגרמני פרנץ יוזף גאל (Gall) שיטה לאבחון האישיות וההתפתחות המנטלית והמוסרית של אנשים על פי מבנה הגולגולת שלהם, שנקראה בהמשך פרנולוגיה (Phernology). רעיונותיו התקבלו על דעתם של רבים בקהילה המדעית, במיוחד בצרפת, בריטניה וארצות הברית.היא גם השתלבה היטב בתחום המחקר הרחב יותר שנקרר פיזיונומיה (Physiognomy) – גישה ששאפה לאפיין את אופיו של אדם על סמך מראהו החיצוני, ובמיוחד תווי פניו.
כדרכן של תיאוריות שגויות, סימני השאלה סביב הפרנולוגיה התרבו והלכו ככל שהתרבו המחקרים שסתרו את הנחותיה ותחזיותיה. חקר הפרנולוגיה סייע להבנת מבנה המוח והיה נדבך חשוב בהתפתחות מדעי המוח, אולם בהדרגה התברר שאומנם יש במוח מבנים בעלי התמחויות ספציפיות, אך אין כל קשר בין מבנה הגולגולת וגודלה לתכונות האישיות. בשנות ה-40 של המאה ה-19 כבר הצטברו די והותר ראיות נגדה, והתיאוריה נזנחה ונדחקה לשולי העיסוק המדעי.
כיום אנחנו יודעים את תפקידיהם של מבנים רבים במוח שקשורים למאפיינים של האישיות ושל הזהות ולתהליכים רגשיים, ובהם קליפת המוח הקדמית, המערכת הלימבית ועוד. למרות ההתקדמות הרבה במדעי המוח, הבסיס העצבי של האישיות אינו ברור לנו עדיין במלואו. הפרנולוגיה נותרה אפיזודה שולית בהיסטוריה של המדע, אך בראשית המאה העשרים עוד היו מי שניסו להיתלות בה להצדקה תפיסות אנטישמיות וגזעניות נגד יהודים ושחורים.
הרופא הגרמני פרנץ יוזף גאל פיתח שיטה לאבחון האישיות על פי מבנה הגולגולת. גולגולת שעליה מסומנים אזורים שונים שאחראים על תכונות שונות | יוסי לגזיאל
השיטה המדעית היא מנגנון יעיל להפליא של בחינה ותיקון. מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים היום עשוי להשתנות מחר, כשראיות חדשות והסברים טובים יותר ישנו את מה שאנחנו יודעים על המציאות.
לוח השנה של מכון דוידסון עומד הפעם בסימן בחינה מחדש של מוסכמות. אנו מזמינים אתכם להתקדם איתנו, חודש אחרי חודש, מההשערות שנחשבו פעם אמת, לתיאוריות המוצקות יותר שבאמצעותן אנו מסבירים את המציאות כיום. אך מי יודע? אולי גם בהן נגלה בעתיד חורים ושגיאות, ומלאכת התיקון תעזור לנו להבין טוב יותר את המציאות שאנו חיים בה.
