ההתפלה שסוגרת את התריס

יוד הוא מינרל חיוני לחיים שתפקידו המרכזי בגוף הוא כמרכיב בהורמוני בלוטת התריס. הבלוטה נמצאת בחלק העליון של החזה וידועה גם בשמות בלוטת המגן ובלוטת התירואיד. הורמוני בלוטת התריס מעורבים בתהליכים רבים בהם חילוף החומרים, הנשימה, התפתחות מערכת העצבים ועוד. הבלוטה אינה יכולה לייצר את ההורמונים הללו בלי יוד, ולכן רמות נמוכות מדי שלו מובילות לתת פעילות שמתבטאת בשיבושים הורמונליים.

אמש התפרסמה בערוץ 10 כתבה על מחקר ישראלי שסקר כ-1000 נשים בהיריון וכ-1000 ילדים בגיל בית הספר וגילה שאצל רבים מהם נמצאו רמות יוד נמוכות מהמלצת רשויות הבריאות. החוקרים תולים את האשמה בתהליך התפלת מי השתיה שלנו, תהליך שבו מפרידים בין מי ים, לבין המלחים והחומרים האחרים המומסים בהם כדי לקבל מים הראויים לשתייה. בתהליך ההתפלה מופרדים מהמים גם מינרלים המועילים לנו, כגון מגנזיום, פלואוריד או יוד.

בדיקות חלקיות

מחקרים קודמים מצביעים על כך שתת פעילות של בלוטת התריס בזמן היריון עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בעובר ולכן חשוב להקפיד על צריכה נאותה של יוד כחלק ממעקב אחר פעילות תקינה. אנשי המקצוע שרואיינו בכתבה היו מומחים רלוונטיים לתחום והציגו תמונה שתואמת את הידע המדעי בנושא, אף שהמחקר שתואר בכתבה טרם פורסם בכתב-עת מדעי.

לפני חודשים מספר פרסם הארגון האמריקאי לרפואת בלוטת התריס דו"ח מקיף אודות תפקוד בלוטת התריס בזמן היריון, הנקה וטיפולי פוריות. הדו"ח מסביר את השינויים בפעילות הורמוני התריס בזמן היריון ודן בדרכים למדוד את רמות ההורמונים. על פי המחקרים שנסקרו, שיטות מדידה סטנדרטיות אינן מתאימות למדידת ההורמונים בזמן ההיריון. השיטות האידאליות הן מורכבות ולא בהכרח זמינות בכל מעבדה אבחונית, כך שיש לנהוג בזהירות בפירוש תוצאות מעבדה. עם זאת, במחקר הישראלי כלל לא נבדקו רמות ההורמונים אלא רק רמות היוד.

הדו"ח האמריקאי מציין במפורש שרמת היוד בשתן משתנה מיום ליום ולכן היא חסרת משמעות עבור אישה ספציפית והיא חשובה רק בהסתכלות על ממוצע באוכלוסייה, כפי שנראה שאכן נבדק במחקר הישראלי. עוד מציין הדו"ח כי יש הבדלים משמעותיים בין נשים ממוצא אתני שונה ויש לתת על כך את הדעת ולגבש החלטה בהתאם. רמה גבוהה מדי של הורמוני בלוטת התריס עלולה להזיק הן לאם והן לעובר ולכן יש להימנע מצריכה עודפת של יוד שעלולה לגרום לעליה ברמת ההורמונים. מחברי הדו"ח מציינים שהוספת יוד למלח הבישול  היא צעד יעיל כדי לוודא רמות תקינות באוכלוסייה הכללית.

להתייחס בזהירות

ההמלצות לצריכת יוד שפרסם משרד הבריאות הישראלי זהות להמלצות של משרד הבריאות האמריקאי: 150 מיקרוגרם יוד ליום לאדם מבוגר, 220 מיקרוגרם ליום לאישה בהיריון ו-290 מיקרוגרם ליום לאישה מניקה. המלצות ארגון הבריאות העולמי שונות מעט: 250 מיקרוגרם יוד ליום לאישה הרה או מניקה.

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמר בכתבה שמשרד הבריאות לומד את ממצאי המחקר ועובד על גיבוש המלצות בהתאם. לדבריו, הוספת יוד למלח הבישול, מוצדקת ככל שתהיה, הוא תהליך שכולל שיקולים נוספים ויש לשקול אותם במסגרת מדיניות ציבורית.

לסיכום, ממצאי המחקר כפי שהוצגו בכתבה, אינם מלאים, ויש להתייחס אליהם בזהירות הראויה. יש לשים לב גם שעל אף האפשרות שרמות היוד נמוכות מההמלצה, לא דווח על עלייה באבחון של מומים המיוחסים לליקויים בתפקוד בלוטת התריס. יש לקוות כי משרד הבריאות אכן ישלים את הבדיקות בהקדם ויפעל לתיקון רמות היוד, דרך תוספת למי הברז או למלח. חשוב לנהוג בשיקול הדעת, ואם יש בעיה ידועה בבלוטת התריס, או חשש לבעיה כזאת, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולשקול ייעוץ תזונתי מקצועי.