בחודשים האחרונים הוזכר לא פעם ויטמין D כאמצעי שעשוי לסייע בהתמודדות עם מחלת COVID-19, שמחולל נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2. כמה מחקרים נעשו עד כה בנושא, ביניהם מחקר ישראלי בשיתוף קופת החולים לאומית, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת תל אביב. הממצא העיקרי שעולה מהם הוא שהרמה של ויטמין D בדמם של חולי קורונה נוטה להיות נמוכה יחסית. עם זאת, רבים מהמחקרים בנושא סובלים מבעיות משמעותיות, ובכל מקרה הם לא מראים שהמחסור בוויטמין משפיע על סיכוי ההדבקה או על חומרת המחלה.
ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות שחיוניות לגופנו בכמויות קטנות. את רובם גופנו אינו יודע להפיק בעצמו, ועלינו לצרוך אותם במזון שאנחנו אוכלים. יוצא הדופן הוא ויטמין D שאומנם קיים בדגים, ביצים ומזונות נוספים, אך מיוצר גם בעורנו כשאנחנו נחשפים לקרינה על-סגולה. ויטמין D חשוב לשמירה על בריאות העצמות, ויש מחקרים שמעידים שהוא מסייע לפעילות מערכת החיסון.
רבים מהמחקרים בנושא סובלים מבעיות משמעותיות, ובכל מקרה הם לא מראים שהמחסור בוויטמין משפיע על סיכוי ההדבקה או על חומרת המחלה. איור Shutterstock
ביקורת נוקבת
בחודש יוני האחרון, לפני מועד פרסום המחקר הישראלי, פרסם המכון הלאומי הבריטי לבריאות ומצוינות (NICE) דו"ח שמתח ביקורת נוקבת על המחקרים שנעשו בנושא. בין השאר צוין בו כי יש סבירות גבוהה שממצאי המחקרים שנבדקו היו מוטים ולא שיקפו היטב את המציאות. על כן קשה להפיק מהם מודל שמאפשר להגיע למסקנה ברורה על תרומתו האפשרית של ויטמין D נגד COVID-19.
לפי מחברי הדו"ח, אופן איסוף הנתונים וניתוחם מקשה לבסס קשר של סיבה ותוצאה בין כמות הוויטמין בדם המטופלים לבין התחלואה במגפת הקורונה. בלי שביססו קשר כזה, אי אפשר לקבוע שהירידה בוויטמין D היא זאת שגורמת לעלייה בתחלואה, או שמא הירידה הזאת נובעת מתופעה אחרת שנפוצה אצל חולי קורונה, כגון גיל מבוגר, השמנת יתר או יתר לחץ דם.
המחקרים שנעשו עד כה על הקשר בין ויטמין די למחלת COVID-19 לא השוו בין קבוצות שקיבלו באופן יזום מנות מוגדרות של ויטמין D לבין קבוצות שלא צרכו אותן. כמו כן, פרט למחקר אחד, המחקרים שנבדקו לא לקחו בחשבון משתנים כמו רקע סוציואקונומי או מדד ה-BMI, המשמש להערכת השמנה על סמך היחס בין המשקל לגובה.
בנוסף, חלק מהמחקרים כללו רק חולים קשים, ולכן לא השוו כלל בין רמות הוויטמין בדמם של חולים קשים, קלים ונדבקים נטולי תסמינים (אסימפטומטים), וחלקם התבססו על מאגר נתונים מיושן לצורך ניתוח ממצאיהם. היבט נוסף שנעדר מהמחקרים בנושא הוא ההשפעות השליליות האפשריות של צריכת תוספי תזונה המכילים ויטמין D, שכן למרות חשיבותם הרבה לבריאות, צריכה מוגזמת של ויטמינים עשויה להזיק.
אחד הקשיים האפשריים בביסוס הקשר בין ויטמין D לתחלואה ב-COVID19 נובע מהאופן שבו נוהגים כיום למדוד את רמת הוויטמין בדם. כמו חומרים אחרים שאנו צורכים, ויטמין D עובר שינויים כימיים במהלך פעילותו בגוף. השיטה המקובלת לבדוק את הימצאות הוויטמין בגופנו הוא באמצעות מדידת מולקולה בשם קלצידיול, שהיא אחד התוצרים של הוויטמין שמגיע למחזור הדם, בעוד שהצורה הפעילה של ויטמין D פועלת בתוך התאים ומתפרקת שם בתוך זמן קצר. אף שרמת הקלצידיול אכן עשויה להעיד על כמות הוויטמין ועל תפקודו, דרוש מחקר נוסף כדי לאמת את זה.
לאור כל זאת, מסקנתם של חברי הדו"ח, וגם זאת של החוקרים הישראלים, היא שנכון להיום אין די ראיות כדי להמליץ על ויטמין D כאמצעי למניעת הדבקה בנגיף הקורונה או להתגוננות מפני המחלה שהוא מחולל.
עדכון 12 באוקטובר 2020:
כדי להמנע מהטיות שעשויות להשפיע על תוצאות המחקר בשימוש בויטמין D, ערכה קבוצת מחקר ספרדית ניסוי מבוקר שבמסגרתו חולקו 76 חולים באופן אקראי לקבוצה המטופלת בתוספי ויטמין D וקבוצת ביקורת. החוקרים נתנו לקבוצת הטיפול כמות יומית של 0.532 מ"ג של קלציפדיול (Calcifediol), הנגזרת הפעילה של ויטמין D. הם עקבו אחר מצבם של החולים ואחוז החולים מכל קבוצה שהועברו למחלקת טיפול נמרץ. רק שני אחוזים מהחולים שטופלו בקאלציפדיול נזקקו לטיפול נמרץ לעומת מחצית החולים בקבוצת הביקורת. יש לציין שהקבוצות היו דומות סטטיסטית במאפייני הגיל, הבעיות הרפואיות והמדדים הפיוזיולגים. במקומות שהיו הבדלים נערך תיקון סטטיסטי כדי לפצות על כך. למרות שתוצאות המחקר הן משמעותיות, ויכולות להצביע על אפשרות לטפול בחולי בקורנה בקלציפידול יש לציין כמה נקודות חשובות: ראשית, קלציפידיול הוא נגזרת אחת מיני רבות של ויטמין D בגוף ולא כל תוסף מזון המכיל ויטמין D בהכרח מכיל קלציפידיול. תוספי תזונה רבים מכילים נגזרת של ויטמין D בשם קולקלציפרול (Cholecalciferol), שהוא חומר אחר, למרות שהמקור של שניהם הוא ויטמין D. נוסף על הבדל הכימי בין שני החומרים חשוב להדגיש כי הכמות שניתנת בבתי המרקחת של קולקלציפרול נרשמת ביחידות יחב"ל (יחידות בין לאומיות), שעשויה להטעות שכן לדוגמה 250 יחב"ל, שהיא הכמות בחלק מתוספי המזון, הן רק 1.2 אחוז מכמות הקלציפידיול שקיבלו המטופלים בניסוי. בכל מקרה לא מדובר באותם חומרים ומאוד לא מומלץ לצרוך כמות גדולה של ויטמינים בלי התייעצות עם רופא.