בניגוד למה שמופץ ברשתות החברתיות, מאוד לא מומלץ לזרוק גלעיני פירות לטבע: אם בכלל יצליחו לגדול, הם יפגעו באקולוגיה המקומית וכנראה אפילו לא יהיו טעימים

בשבוע שעבר שותף ברשתות החברתיות פוסט בעברית שהציע לשמור את גלעיני הפירות שאנחנו אוכלים ולפזר אותם מחלון המכונית בזמן הנסיעה. כותבי הפוסט ציינו כי המנהג נפוץ בסלובניה וגם במדינות אסיה, אם כי לא טרחו להבהיר באילו מדינות בדיוק מדובר. לטענתם, בזכות זה שולי הדרכים בארצות הללו שופעים עצי פרי כגון תפוחים, משמשים, שזיפים ואגסים.

על פניו, הרעיון נשמע מקסים, אך יש שלוש סיבות לפחות לא לנהוג כך.

עצי שזיף באיטליה | איגור ארמיאץ' שטיינפרס
נשמע כמו רעיון טוב, אבל כדאי לחשוב שוב. עצי שזיף באיטליה | איגור ארמיאץ' שטיינפרס

סיבה ראשונה: זה כנראה לא יצליח

רוב עצי הפרי בישראל מגיעים במקור מאזורי אקלים יבשתיים או סובטרופיים לחים. אקלימים יבשתיים, כמו אלה השוררים במרכז אסיה (למשל ארמניה, אפגניסטן וצפון סין) ובמזרח אירופה (למשל סלובניה) מתאפיינים בחורף קר, קיץ חם ושתי עונות גשמים עיקריות: בסתיו ובאביב. אקלימים סובטרופיים לחים מתאפיינים בטמפרטורות מתונות יחסית ובעונת גשמים עיקרית אחת – הקיץ. אזורי האקלים בישראל, שכוללים אקלים ים-תיכוני, ערבתי ומדברי, מסווגים גם הם כסובטרופיים, אך כולם מתאפיינים בגשמי חורף.

כשהחקלאים בישראל מגדלים עצי פרי הם מקפידים לספק להם מים בעונה המתאימה עבורם ולהרחיק מהם צמחים מקומיים, שעקב התאמתם העדיפה לאקלים המקומי עלולים להתחרות בעצי הפרי ולמנוע מהם את המשאבים הדרושים להם. יש עצי פרי מסוימים שיוכלו לשרוד בטבע הישראלי בבגרותם, אך גם הם זקוקים לטיפוח בשנותיהם הראשונות. זרע של תפוח או של תפוז שיושלך בצד הכביש בישראל לא יעשה כנראה דבר חוץ מללכלך את הסביבה, שכן התנאים הדרושים לו כדי לנבוט לא ייווצרו לעולם.

עצי תפוח באיטליה | איגור ארמיאץ' שטיינפרס
זקוקים להשקייה נאותה ולא יכולים להתחרות בצמחים מקומיים. עצי תפוח באיטליה | איגור ארמיאץ' שטיינפרס

סיבה שנייה: גם אם זה יצליח, זה כנראה יזיק לסביבה

יש בישראל מעט מאוד מקומות שהתנאים הטבעיים הקיימים בהם מתאימים לצמיחה ספונטנית של עצי הפרי הנפוצים. ברכס החרמון, מעל גובה של 1,200 מטר, שורר אקלים הדומה לאקלים היבשתי, ואכן בין צמחי הבר הגדלים שם נמצאים מינים מקומיים של עצי תפוח, שזיף ואף דובדבן.

בתי גידול ישראליים אחרים המתאימים לעצי פרי הם גדות נחלים ומעיינות. בשולי נופי המים המקומיים שלנו מוצאים לעיתים קרובות עצי פרי מקומיים, דוגמת תמרים, תאנים וגפנים. חלקם הופצו לשם באופן טבעי, בידי ציפורים ועטלפים. אחרים הפיץ האדם עצמו במשך השנים, בכוונה תחילה או בהיסח הדעת. היום כבר לא נוכל להבדיל בין תמר או תאנה הגדלים "באופן טבעי" ליד מעיין לאלה שנזרעו שם בעבר. לצידם גדלים על גדות נחלים ומעיינות גם מינים לא מקומיים, שנזרעו שם בכוונה בעבר או שהגיעו כפולשים. אחד הנפוצים שבהם הוא התות הלבן (שלפעמים פירותיו דווקא שחורים), שאפשר לפגוש בשפע לאורך גדות נחלי הצפון.

תות לבן בראשון לציון | איגור ארמיאץ' שטיינפרס
התות הלבן, שלעתים פירותיו דווקא שחורים, הוא מין לא מקומי שצומח כיום בשפע בגדות נחלי הצפון, ולא רק שם. תות לבן בראשון לציון | איגור ארמיאץ' שטיינפרס

אז האם כדאי לפזר זרעים ליד נחלים ומעיינות?

לא ולא. לכאורה נשמע מפתה למצוא עצי אפרסק או מנגו עמוסי פירות על שפת נחל מפכפך. אך עלינו לזכור שלא מדובר כאן בשולי כביש, אלא במערכת אקולוגית פעילה – ואחת מאלה שמתמודדות כיום עם איומים כבדים במיוחד. את בתי הגידול הלחים בארץ מאכלס מגוון רב של צמחים, ובעלי חיים רבים מתקיימים גם מאלה מביניהם שאינם מתאימים למאכל אדם. הכנסת גורם זר, שיתחרה בצומח המקומי ואולי יהפוך למין פולש, תוסיף לחץ מיותר למערכת אקולוגית הנמצאת בין כה וכה במצוקה, עקב בצורות וזיהום מים.

כמה מעצי התרבות שלנו כבר הפכו לפולשים בנופי המים של ישראל, למשל דקל וושינגטוניה והפיקוס הקדוש, כך שהאיום אינו תיאורטי בלבד. בנוסף, שטחי טבע רבים בארץ, למשל הר החרמון, הם שמורות טבע מוכרזות, והחוק אוסר להתערב במערכת האקולוגית שלהם.

עצי תמר סביב עין פלוטית, בדרום ים המלח | איגור ארמיאץ' שטיינפרס
נחלים ומעיינות הם מערכות אקולוגיות פעילות, והכנסת גורם זר עלולה להזיק להם. עצי תמר סביב עין פלוטית, בדרום ים המלח | איגור ארמיאץ' שטיינפרס

סיבה שלישית: זרעים הם לא צורת הריבוי הרצויה לעצי פרי

אף שבטבע רוב הצמחים מתרבים בעזרת זרעים, בחקלאות נהוג להרבות עצי פרי בעזרת ייחורים: השרשות של פיסות מהצמח שיוצרות שיבוט שלו. כך אפשר לשמור את המטען הגנטי המדויק של העץ, עם כל התכונות הרצויות מבחינת גודל, צבע וטעם הפרי. אם יש לנו עץ תפוז או תפוח אחד עם פירות טעימים במיוחד, אפשר ליצור ממנו כך זן שלם, שיניב מאות מיליוני פירות טעימים באותה מידה במשך מאות שנים בעתיד. לעומת זאת, עץ שגדל מזרעים יכיל מטען גנטי מעורב, ולכן סביר להניח שהפירות שיצמיח יהיו נחותים בהרבה בתכונותיהם הקולינריות לעומת צמח האם, שתכונותיו נבררו בקפידה.

לבסוף, כמה מקוראינו הביאו לתשומת לבנו סיבה חשובה נוספת: פירות בשולי הכביש מושכים בעלי-חיים, וחושפים אותם לסכנת דריסה. רצוי להשאיר את צדי הדרך ללא מוקדי משיכה לבעלי-חיים.

שזיף הדוב (צמח בר) בחרמון | איגור ארמיאץ' שטיינפרס
בחרמון הגבוה קיימים תנאי אקלים הדומים לאקלים היבשתי של מרכז אסיה ומזרח אירופה, וניתן למצוא בו כמה מינים של צמחי בר הקרובים לעצי הפרי שלנו. שזיף הדוב (צמח בר) בחרמון | איגור ארמיאץ' שטיינפרס

מה כן לעשות?

גידול עצי פרי בשטחים ריקים בערים וביישובים כפריים הוא רעיון לא רע בכלל. עם זאת, אנחנו ממליצים שבמקום לפזר זרעים בחוסר אחריות, תשתלו עצים ותטפחו אותם. תצטרכו למצוא אתר שהנטיעה בו איננה עבירה על החוק ולא פוגעת במערכת אקולוגית קיימת, ואז לקנות או לייחר את זן עץ הפרי החביב עליכם, לשתול אותו ולדאוג לו למים, דשן וניכוש עשבים. כן, זאת עבודה קשה הרבה יותר מסתם לפזר זרעים בצידי הכביש, אבל זה ישתלם כשהמאמצים יישאו פרי.

 

51 תגובות

  • רחל

    שטויות במיץ

    אנו מצווים לשתול כל עץ מאכל ברור שיקומו מתנגדים כל עץ מאכל אם היכה שורש ישא פרי והפרי בהתאם לעונה יהיה הטעם תפסיקו תנסות להשמיד כל דבר טוב

  • שירה

    אחת הכתבות ההזויות וחסרות

    אחת הכתבות ההזויות וחסרות ההגיון שקראתי!!
    תחשבו לרגע איך דברים בטבע עבדו לפני מאות שנים...אדם אוכל, הולך, זורק וכו'...
    מה שדפק את הכל זאת העובדה שהתחילו לעשות דברים בצורה "מסודרת" במקום מוגדר שנוכל "לשלוט עליו" במקום שהטבע יעשה את עבודתו לטובת כולנו.
    ובכלל, לא ברור לי למה בכל עיר ומקום לא שותלים מלא עצי פרי.

  • אדם חושב

    אל תקשיבו למילה של הארגונים

    אל תקשיבו למילה של הארגונים הירוקים!
    אלו ארגונים חולי שליטה, שכל מה שהם אומרים צריך לעשות את ההיפך. אלה אויבי האדם. יש להם התנגדות אוטומטית לכל שינוי. תרבו כמה שיותר בעצי פרי, אם העץ יקלט מה טוב, ואם לא-לא נורא. כמה טוב ללכת לטיול בטבע ולהנות מפירות הארץ. בירדן יש שיחים קוצניים ביותר. כל האבע הירוק שהם מדברים עליו נטעו אנשי קק"ל (250 מיליון!!!). בקיצור תשמרו את העיצות שלכםלעצמכם.

  • יוסי דעדוש

    תותים ודקל ושינגטוניה הם

    תותים ודקל ושינגטוניה הם אסון אקולוגי
    אבל עצי פרי? מאיפה המידע החלקי
    עצי פרי ברובם מורכבים על כנה שהיא עמידה ואילו הגלעין הוא הרוכב שבדכ יהיה קשה לו לגדול לחא הכנה אבל ולמרות זאת יש סיכוי שינבא ויניב פרי בכמות קטנה פרי קטן יותר אבל עדין פרי
    בסריקה מהירה של עצי הפרי בישראל לא רואה כל סכנה בפגיעה במרקם האקולגי ממילא רובם יהיה עצים קטנים אז אינני יודע מאיפה מגיע הטיעון
    נהפוכו זה יכול קצת לגוון הרי מדובר על הסתברות של נביטה אחת ל100 והצלחה של 1 ל100 להגיע לעץ בוגר ללא סיוע
    אז ממליץ על רעיון הזרעים של כל דבק ולא רק עצי פרי המדינה המדברית זקוקה לעוד מליוני עצים ושיחים כמעט מכל סוג

  • הנוטע בשממה

    טמנו אצלכם בחצר או ליד הבית. תוצאות מובטחות.

    האמינו אצלכם בחצר או בגינה. חפרו בור ליד הבית. מלאו אותו בגלעיהים שצרכתם. הוסיפו פסולת אורגנית כגון קליפות. הוסיפו אדמה - חמרה או טרהרוסה. מים. תוך שנתיים יצא שתיל. לא הרכבתם - יהיה עץ נוי עם מעט פירות. תרכובות - הרוכבתם - עץ פרי לדורית דורות. הדרים יגדלו בכל קרקע ובכל אזור מזג אויר.

  • נורית

    לא נשמע הגיוני

    לא נשמע לי הגיוני, עץ המשמש שלי גדל כי זרקתי בגינה של הבניין לפני הרבה שנים גלינים של משמשים ועכשיו כולם נהנים ממנו.

  • אנונימי

    חארטה בלבן

    כל הארץ יערות לא אנדמיים של קק"ל. אתם חיים בסרט...
    אולי יש הצדקה לגישה הטהרנית הזו בשמורות טבע. אבל בכל מקום בונים מחלפים ובניינים, נמלת האש והמיינה כבר כאן, אל תקשקשו בשכל על שטויות. לכו ותקראו קצת על יער מאכל וחקלאות גרילה ואל תפנו אותנו ללמוד על מערכות אקולוגיות שמזמן כבר הופרו.

  • אזרח

    הבוֹרוּת וגישת ה"אני יודע הכל אל תלמדו אותי" של המגיבים מפחידה

    ומה שהכי מפחיד זה שבעוד שלושה חודשים האנשים האלה יחליטו מי הולך להנהיג את המדינה שלנו לתקופה הקרובה.

  • בת אנוש

    אימא אדמה לבני אנוש ללא גלובליסטים

    כתבה הזויה
    אין לזרוע זרעים שיהיה נגיש לכולם

  • בן אנוש

    רואים שקראת רק את הכותרת ואת הפסקה הראשונה

    ואז נבהלת ומיד כתבת את התגובה שלך.

  • מיקי

    כל ה"מכונים" הממומנים ע"י

    כל ה"מכונים" הממומנים ע"י משפחות רוטשילד,רוקפלר וכו- שקועים בניגודי אינטרסים מטורפים...- שכן האג'נדה של האליטה- היא להרוג או לדלל כצה שיותר מאיתנו(חיסוני קורונה)...

  • פסיכיאטר

    פרנויה קשה

    אני מקווה שאתה מקבל טיפול צמוד.

  • רן

    אתם רק נותנים לנו כוח להבין שזה מה שכן צריך לעשות

    רעיון טוב לשתול. יהיה פרי בריא ונגיש לכולם.

  • אנונימי

    נראה שלא קראת או קראת ולא

    נראה שלא קראת או קראת ולא הבנת כלום. חבל

  • נקי

    אתם רוצים לחנך את עם ישראל אם

    אתם רוצים לחנך את עם ישראל אם לא מצליחים את המינימום למחזר אז שיטעו עצים במקומות מותרים.הצחקתני לפי הגשש.

  • שרה

    "החוק אוסר להתערב במערכת האקולוגית שלהם"

    "החוק אוסר להתערב במערכת האקולוגית שלהם" אתם אומרים.
    ולעקור יערות זה לא פגיעה אקולוגית??? למה אתם עוקרים יערות ועצים כמו מטורפים? ולמה אתם עוקרים עצי פרי קיימים?
    נראה שאתם עוסקים במידבור האזורים המיושבים!
    די!!!

  • אפ

    עוקרים דברים ספציפיים, לא מה

    עוקרים דברים ספציפיים, לא מה שרוצים, אולי אם היית טורחת לחקור קצת היית מבינה גם למה אבל את אישה קטנה ומגעילה שלא מסוגלת לחשוב בעצמה.

  • אנונימי

    נכון ,עוקרים עצים ולא שותלים

    נכון ,עוקרים עצים ולא שותלים חזרה כפול ,צריך שתהיה הצללה בכל מקום ,אקולוגיה מתחילה מריבוי עתים,וכדי שיווצרו יערות צריך גם פטריות

  • תומר - מנכ"ל עמ...

    אנחנו בעמותת נקי טוענים שאין

    אנחנו בעמותת נקי טוענים שאין להשליך שום סוג של פסולת בשום מקום וכך גם לגבי פסולת אורגנית. ככלל, בבואנו למרחב הציבורי אנו אורחים ואין שום סיבה להתערב בנעשה שם, לא לעצב מחדש, לא להוסיף ולא לגרוע, לא להשאיר ולא לקחת, פשוט להנות ממה שיש ולקחת הביתה רק חוויות. מזה 15 שנה שאני עוסק בהשפעה על הקהל הישראלי בדרכי חינוך, הסברה ועוד. שוחחתי עם אלפים בעניין הניקיון ולמדתי כמה דברים מעניינים - החשוב שבהם: לכל אחד מאתנו יש הבנה אחרת בכל הקשור למתי אפשר לזרוק פסולת אורגנית ומתי לא. יש כאלה שחושבים שרק בשטחים פתוחים שיש בהם גשם רב, אחרים חושבים שעדיף במדבר כי שם החיות שסובלות ממחסור במזון ויש כאלה שחושבים שבכל מקום שיש בו צמח אפשר פשוט לחפור בור ולהתמין בו פסולת אורגנית ואני אומר חאלס עם כל זה! הפסולת האורגנית שלנו לא נחוצה במרחב הציבורי היא מייצרת שלל מפגעים הרבה לפני שהיא תהפוך/לא תהפוך לעץ (ולמיטב הבנתי וניסיוני היא לא תהפוך לעץ..). ולכן אנו מעדיפים (כגוף ששואף לחנך את חבריו ואת כלל הציבור) לצאת בקריאה אחידה, ברורה ומזוקקת: לא זורקים פסולת אורנגית בטבע, לא ליד ספסל, לא בחוף, לא על אדמה, לא במדבר ולא בגליל. לוקחים בכיס או בתיק את השאריות וזורקים אותם לקומפסוטר או (בלית ברירה ) בפח רגיל.
    מקווה שלא הארכתי בדברי..

  • אנונימי

    לא קומפוסט, זבל אורני כן

    לא קומפוסט, זבל אורני כן ,הזרעים או הגלעינים כן צריכים לשמש חזרה לטבע ,צריך לעשות יותר נדידות בכל מקום ועיר ובין ערים של יערות נאכל טחינות קהילתיות בהם אנשים יוכלו לשתול יחדיו ולטפח.

  • אנונימי

    עמותת "נקי" - הגישה שלכם לא

    עמותת "נקי" - הגישה שלכם לא נשמעת בריאה בכלל.
    איןדבר כזה להשאיר טבע כמו שהוא, לא לקחת ולא להוסיף.
    טבע צריך מעורבות כדי להישאר טבע בריא, אחרת ייקרו בו כל מיני דברים, שחלקם יהיו הרסניים עבורו )כמו מינים פולשים, כמו עשבים שמפריעים, וכו'(.
    תמיד צריך להתערב בטבע כדי לשמור עליו.

  • אנונימי

    העניין הוא שהחלופה - לזרוק

    העניין הוא שהחלופה - לזרוק לפח, מה שבעצם אומר לשלוח פסולת אורגנית לבורות הטמנה - היא חלופה לא פחות גרועה.
    איןשם אדמה, אין חמצן, אין עלים, אין פירוק תקין וטבעי ע"י חיידקים, אלא רק יצירת גזים רעילים.

  • גליה

    כמה עלובים אתם

    חזרתי עכשיו מצ'כיה. ניתן למצוא בפארקים וביערות עצי דובדבן, תפוח, שזיף, אגס, עמוסים בפרי ונגישים לכולם.
    בגינה שלי פיטנגו זורע את עצמו ונובט בכל מקום. המון פרי נהדר.
    למה בכל מקום שיש יוזמה כל כך יפה מוכרח לקום איזה חבלן תורן ולהתנגד? עצים צומחים באופן טבעי איפה שטוב להם ויש תנאים לצמיחתם.
    על אפכם ועל חמתכם.

  • אפ

    כי ה"יוזמה כל כך יפה" בכלל לא

    כי ה"יוזמה כל כך יפה" בכלל לא יפה, אם בכלל היית טורחת לקרוא את הכתבה או לחקור את המדע היית מבינה את זה שזה עושה יותר רע מאשר טוב.

  • אנונימי

    המטרה בישראל שנצטרך לממן את

    המטרה בישראל שנצטרך לממן את העשירים בעלי הסופרים ולא לקטוף בחינם בעצמנו מהטבע

  • אנונימי

    מייפל

    נכון שככל הנראה הם לא יצמחו. אבל הטענה שזה יפריע לסביבה הטבעית פשוט לא מבוססת ולא הגיונית. אפשר באותה מידה לטעון שלא להפיץ זרעים ולפזר חומר אורגני בצורה ספורדית פוגע בסביבה הטבעית ווזה יהיה מדויק יותר. והכי הרס אותי שהוא כתב שזה מלכלך את הסביבה 🤦🏻‍♀️ באיזה חוסר מודעות סביבתית צריך להיות כדי לחשוב שחומר אורגני בכמויות מזעריות מלכלך את הסביבה? זה פשוט מראה את התפיסה האנושית המבולבלת שמרוב השפעה מזיקה שלנו על הסביבה שוכחת שיש גם השפעה מיטיבה כחלק מלהיות חי באינטראקציה עם עולם הצומח. רוב ההתנהגויות הפגעניות שלנו נובעות מהניתוק קשר שלנו - להיות חיה שאוכלת ועושה את צרכיה זו התנהגות חייתית טבעית ומועילה. פירות היו כאן מאז ומתמיד והרבה לפנינו, והטבע משתנה ומתפתח מאז ומתמיד. כמובן שיש מינים שהם חזקים יותר, שבקלות משתלטים ומשנים את המאזן, אבל לחשןב שאנחנו יודעים למפות מה נכון ולא נכון למאזן ולהחליט מה מועיל ומה מזיק זה יומרני בעיני. וגם להיפך - מני עצי פרי בדיוק כמו שנטען בכתבה הם רגישים יותר ממיני צמחי בר טבעיים או צמחים שהתפתחו בסביבות תחרותיות יותר. שווה לתת להם צ׳אנס גדול יותר בידיעה שפירותיהם יזינו את המערכת אך יותר מעצים שלא מניבים פרי. להיפך! עדיף לזרוע עצי פרי באופן רנדומלי יווצרו יותר זנים חזקים שמותאמים לסביבה וייצרו מגוון גנטי חזר וטוב - במיוחד כאשר לא מדובר במרחב מוגבל כמו חצר בית של 20 מטר, שם בא לנו לשלוט במאה אחוז על הטעם של הפרי יש מקום לאפשר לטבע לעשות את קסמי האבולוציה. נשמע שמתוך הכתוב נובעת איזו תפיסה שאומרת שבני אדם צריכים להתרחק מהטבע ובכך לשמור עליו, להמנע מכל אינטראקציה ובכך להגן עליו מהסכנה הגדולה שהיא אנחנו. לא נכון! אנחנו צריכים לעודד שתילה של עצים - מה הטעם לשמןר ולשמר בכל הכוח מאזן אם הוא בעצמו לוקה ולא בריא, אם אנחנו יודעים שהוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו? כאשר ניתן לתמוך בהפרייתו? בהמשך ההתפתחות והסוקסציה?

  • נורית

    מאה אחוז מסכימה

    כמה שאתה כמה שאתה צודק!

  • נורית

    מאה אחוז נכון

    מסכימה במאה אחוז

  • אפ

    חחחחחחח, אחי, אם אתה חושב שזה

    חחחחחחח, אחי, אם אתה חושב שזה לא מבוסס ולא הגיוני אולי כדאי לך ללכת לבדוק את הבסיס וההגיון שלך, כי זה ממש מבוסס וממש הגיוני.

  • יערן

    יש מקום לספק

    יש מקום לספק מה האינטרס של כותב הפוסט הלא מדעי בעליל והלא נכון. מה האינטרס לקצוץ את הכנפיים ליוזמה מבורכת כשכל הטיעונים פשוט מגוחכים!
    1. אם זה לא יצליח אז למה להתנגד? הרי זה זבל אורגני, לא פלסטיק וחומרים מזהמים
    2. אם זה יצליח זה לא יזיק לאף אחד (חוץ מלכיס של החקלאים התעשייתיים) הזרעים שינבטו, ישתרשו ויצליחו לעבור את מחסום גובה הצמחייה שסביבם יהיו אלו שמתאימים מאוד לסביבה, עצי פרי שמתאימים לסביבה, בלי הנדסה גנטית ובלי התערבות יד אדם והכי חשוב לנו - בלי לשלם מיליונים, (רגע, אז אולי לא צריך אתם שם במכון הוולקני???)
    3. זרעים היא צורת הריבוי הרצויה לעצי פרי, לא ייחורים!!! ייחורים זה טוב לחקלאי, לא לפרי, לא לבעלי חיים בסביבה של העץ, לא לצרכן ולא לטבע!!!

  • אפ

    יש מקום לספק מדוע יערן שמבין

    יש מקום לספק מדוע יערן שמבין קצת בעצים יתנהג בצורה מטומטמת כל כך כדי לקרוא לזה לא מדעי ולא נכון. מה האינטרס של מישהו שעובד עם עצים לשקר לציבור?
    מה שמגוחך זה התגובה שלך שפשוט משקרת לציבור!
    1. כי זה שזה לא יצליח לא אומר שהתהליך לא יגרום לנזק.
    2. בבירור לא קראת את הכתבה והבנת מה היא אומרת, לא אכפת לו פה מהחקלאים, אכפת לו מהסביבה, הזרעים שינטו אולי יהיו ממינים פולשים שיחלישו מינים מקומיים ויפגעו בהם, פשוט מאוד.
    3. ספציפית לגבי זה אני לא יודע.
    בקיצור, אתה זה שחשוד.

  • אפי בפי

    לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר

    לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר
    כל הכבוד!

  • אנונימי

    דברי טעם בניסוח מעולה!

  • יעל פ

    רימונים או תפוחים?

    קצת קשה לקחת ברצינות כתבה של מי שאינו מבחין בין רימונים לתפוחים

  • אנה

    כנראה שאת זו שלא מבחינה

    כנראה שאת זו שלא מבחינה. זה זן של תפוחים. רואים את זה גם לפי העלים.

  • יוסף

    דרושה גישה גם מדעית וגם אנושית

    1. עצים מקבעים co2.
    2. עצי פרי מזינים גם האדם וגם החי.
    3. עצים משפרים את האקלים ע"י יצירת מיקרו אקלים ויצירת לחות.
    4. ע"י נטיעת יחורים בלבד, מצמצמים השיפור הגנטי שהטבע יצר בשיטתו הנהדרת של זרעים אצל החי ואצל הצומח.
    5. יש לעשות הכל על מנת להרבות הנגשת פירות בדורינו בארץ, רואים בבירור השתלטות על תוצר הארץ - ראו הענבים שכולם נשדדים ע"י היקבים. פעם קנינו בזול בשוק והיום המחיר פי עשר מאז.

  • אנונימי

    נכון כל מילה

  • אנונימי

    למה עץ שיגדל מגלעין הפרי יכיל

    למה עץ שיגדל מגלעין הפרי יכיל מטען גנטי שונה?

  • אודי

    הסבר

    כי יש לו גם אמא וגם אבא, וכל אחד מהם נתן לו מטען גנטי שונה, כמו אצלנו בני האדם. כשמייחרים עץ (מגדלים אותו מענף של עץ אחר) המידע הגנטי שלו זהה לזה של צמח האם, לעומת גידול מזרע, שיש לו מטען גנטי מעורב מצמח האם והצמח המפרה. יש צמחים שאפשר לגדל מזרע ולקבל פרי דומה לצמח המקור, אך ברבים מעצי הפרי זה לא כך. למשל זרע של פרי הדר ייתן כנראה עץ קוצני עם פרי בלתי צפוי; זרע של תפוח אדום יכול להתפתח לעץ עם פירות ירוקים או צהובים; וכך עם עוד זני עצי פרי רבים.

  • אנונימי

    בדיוק כמו ילד - שהמטען הגנטי

    בדיוק כמו ילד - שהמטען הגנטי שלו בהכרח שונה מהוריו. הילד בהכרח מכיל מידע גנטי משני הורים

  • שיר

    תשובה

    כמו שילדים לא מכילים בדיוק את אותו המטען הגנטי כמו של ההורים שלהם

  • זיגמונד פרויד

    במקום לשתול צמחי נוי תשתלו

    במקום לשתול צמחי נוי תשתלו עצי פרי, כאלה שנותנים מזון גם לאלה שאין להם.
    הטיעון הכי חזק כאן זה תחרות עם מינים מקומיים בשמורות טבע, עד לכאן טיעון נכון.
    אבל מה הבעיה לשתול זרע של פרי מקומי שגפ ככה כבר חלק מבתי הגידול בארץ? הכתבה מרגישה פופוליסטית ומלאת אינטרסים זרים, עבודת גמרה דלוחה לגמרי שמגיע לה ציון נכשל

  • אפ

    למי שמגיע ציון נכשל זה לך:

    למי שמגיע ציון נכשל זה לך:
    1. תגיד את זה לרשויות המקומיות שלך, לא לעמוד אקראי באינטרנט, הם מי שאחראי על זה.
    2. גם לצמחים מקומיים יש איזון בכמויות, לשתול איך שאתה רוצה יפגע בצמחים אחרים, בין אם זה מים שנלקחים על ידי הצמחים האלה ולא אחרים או כל דבר אחר שהם צריכים.
    3. ואם אתה חושב לשתול עצים כאלה בכיכרות ובצדי כביש, אתה מוזמן להסתכל על איך נראית המדרכה בערים שעשו את זה היום: שורשי העץ פשוט גורמים לעיוותים במדרכה ולגבעות שממש הייתי צריך לעזור לזקנה לעבור לפני שבוע.
    עאלק זיגמונד פרויד

  • אנונימי

    נכון מאוד !!! מדוייק ונבון

  • ע נ נ ת

    כתבה יפה

    כתוב מצוין, מסכימה עם כל מלה!

  • יורם

    לא שכנעת בכלל. אפרסק יצליח

    לא שכנעת בכלל. אפרסק יצליח כמעט בכל מקום והפרי אמנם יהיה קטן יותר, אך טעים (מניסיון). שסק יצליח בכל מקום בכל מצב.
    לא הבנתי במה נפגעת המערכת האקולוגית על ידי זריעת עצי פרי, לחיות יהיה יותר מזון.
    סיבותיך אינן "סיבות" בעיני.

  • אפ

    היי יורם, אתה ממש מוזמן ללכת

    היי יורם, אתה ממש מוזמן ללכת לחקור בעצמך, אבל הסיבות בפוסט לא תלויות בעיניך, הן עובדות, בין אם תרצה או לא.
    אולי גם כדאי שתעבור כל מה זה מערכת אקולוגית אם אתה לא מבין איך להכניס משהו חדש פנימה לא יפגע במערכת, כי זה ממש לא משנה מה אתה תכניס למערכת, משהו במערכת יפגע.
    אז כן, "סיבותיך" לא רלוונטיות למציאות.

  • חיים

    כל כתבה שלכם היא אזהרה מפני

    כל כתבה שלכם היא אזהרה מפני איומים וחינוך לציות. הטבע שם קצוץ על האיומים שלכם

  • אפ

    וכל פעם שאתה מגיב זה אזהרה

    וכל פעם שאתה מגיב זה אזהרה מפניאידיוטיזם ובורות.
    ו"אחת העם", לא מוכרים לך כלום, נותנים לך מידע, את מוזמנת לשים כובע אלומיניום על הראש אבל את זו שמוזרה.

  • אחת העם

    בדיוק מה שחשבתי לי. ובינתיים

    בדיוק מה שחשבתי לי. ובינתיים כורתים עצים ותיקים בארץ בשם עיקרון השמירה על המגוון הביולוגי המקורי. בדיחה גרועה! תארו לכם, שעכשו בירוחם המועצה קיבלה הנחייה לכרות מלא עצי תמר... בטענה שאינם מקוריים לבחבת רוחם. ברוכ, שאיל מקוריים. החלוצים רצו צל במדבר. איך מוכרים לנו חוק זבל מגוכך בעטיפת עקרון מדעי אקולוגי.מטורללים!לכרות עצים בירוחם

  • עמודים