אין חדש
תחת השמש

קרינה על סגולה (UV) היא קרינת שמש מייננת שגורמת לשברים ב-DNA. שברים שאינם מתוקנים כראוי עלולים להוביל למוטציות ולסרטן. הבנת הקשר בין חשיפה לקרינת UV והתחלואה בסרטן העור הובילה לעלייה במודעות לסכנות שבחשיפה ממושכת לקרינת השמש ולפיתוח של תכשירי הגנה. התכשירים, לרוב בצורת תרסיס, קרם או תחליב למריחה, מכילים חומרים ההמונעים נזקי קרינה על ידי החזרה, ספיגה או פיזור של קרינה על סגולה מסוכנת מהעור שלנו. מוצרים אלו לרוב מכילים חומרים פעילים כגון אבובנזון (avobenzone), אשר סופג קרינת UVA ואוקטוקרילן (octocrylene) אשר סופג קרינת UVB. חומרים אלו מונעים מהקרינה לחדור לשכבת העור ובכך מגנים עלינו מנזקי DNA.

רוב החומרים הפעילים בתכשירי הגנה אושרו לשימוש בשנות ה-70 וה-80. מאז חלה עליה בתדירות ובכמות השימוש בתכשירי ההגנה, וכן בריכוז החומרים הפעילים במוצרים האלה. במקביל, השיטות לבדיקת הספיגה של החומרים הללו בגוף השתפרו והתקדמו. לאור מספר מחקרים שהראו כי לאחר השימוש בתכשירי הגנה ניתן לזהות חלק מהחומרים הפעילים בשתן ובדם, חוקרים מה-FDA החליטו לבצע בדיקה מחודשת של ספיגת החומרים הפעילים בגופנו כדי לוודא שהתכשירים המשווקים כיום אכן בטוחים ויעילים בשימוש יומיומי וארוך טווח.

ניסוי מצומצם

לשם כך, חוקרים ממינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA, ביצעו ניסוי קליני מצומצם על 24 נבדקים בריאים. מדובר במחקר מסוג MUST - ראשי תיבות באנגלית של 'ניסוי לגילוי שימוש מרבי', שנועד להעריך את שיעור הספיגה של חומרים פעילים מתכשיר שנמרח על העור בתנאי שימוש מקסימליים כפי שהגדיר אותם היצרן. על פי ההנחיות של ה-FDA, ספיחה של עד 0.5 ננוגרם חומר למילילטר של דם נחשבת בטוחה ועל כן אינה מצריכה הערכה נוספת של בטיחות.

במסגרת המחקר, 24 המשתפים חולקו לארבע קבוצות של ששה נבדקים. כל קבוצה השתמשה בתכשיר אחר (שני תרסיסים, תחליב וקרם) על 75 אחוז משטח הגוף ארבע פעמים ביום למשך ארבעה ימים רצופים.

החוקרים מדדו את הרמה של ארבעה חומרים פעילים שנמצאים בתכשירים בדמם של המשתתפים במשך שבוע. הם גילו שכל ארבעת החומרים נמצאים בדמם של המשתתפים ברמה גבוהה מהסף שנקבע כבר מהיום הראשון של הניסוי. שניים מארבעת החומרים זוהו בדם גם כעבור שבוע.

בלי הזעה

ממצאי המחקר מראים כי חומרים פעילים בתכשירי הגנה אכן נספגים בעור ברמה שמצריכה הערכה נוספת של בטיחותם. עם זאת, עדיין אין בכך כדי להעיד על השפעה רפואית או על סכנה כלשהי מהשימוש בהם. החוקרים מציינים כי יש צורך במחקר נוסף כדי לקבל הערכה טובה יותר על השפעת החומרים הללו בשימוש ובספיגה חוזרת.

בנוסף, יש לזכור כי המחקר בוצע בתנאי מעבדה. משתתפי המחקר אמנם התמרחו בתכשירי הגנה אך לא נחשפו איתם לשמש, לים או לתנאי לחות והזעה שונים כפי שקורה לרוב. לפיכך, יש לקחת בחשבון שתוצאות הניסוי לא בהכרח משקפות את המציאות. בנוסף, החוקרים לא בדקו את רמת הספיגה לאחר חשיפה בודדת.

נראה כי ה-FDA שואף להחיל סטנדרטים מדעיים מודרניים על תכשירים מסחריים להגנה מהשמש, וכי המחקר הנוכחי הוא צעד ראשון בדרך להסדרת הפיקוח. בעקבות ממצאי המחקר, ה-FDA דורש מיצרנים של תכשירי הגנה להציג מחקרים קליניים בנוגע לספיגה של 12 מרכיבים פעילים בתכשירים כאלה. אם יימצא כי הם נספגים בגוף ברמה שחורגת מהסף המוגדר, יהיה צורך בהערכת הבטיחות של החומרים הללו או בשינוי הנחיות השימוש.

החוקרים מדגישים כי אין בממצאי המחקר בכדי לערער על הקונצנזוס המדעי בדבר היעילות של תכשירי ההגנה מהשמש בהגנה מנזקי קרינה ומסרטן העור. שימוש בתכשירים אלו והימנעות מחשיפה ישירה וממושכת לשמש בעזרת ביגוד מתאים – אלה עדיין דרכי הפעולה המומלצות למניעת סרטן עור.