רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • קצב הלב של הלווייתן הכחול

  • הכרישים חוזרים

  • פריצת דרך ביכולת ניצול אנרגיית השמש

  • סיבים תעשייתיים בשירות הרפואה

  • נגיף שגורם לצננת עובר דרך השליה

  • חודשי הקיץ הגשומים במזרח התיכון 

  •  כוכב לכת המקיף כוכב מסוג ננס לבן 

  • הכחדת הניאנדרטלים

  • הלוחשים לחתולים

 

קצב הלב של הלווייתן הכחול

הלווייתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר בעולם. בגוף ששוקל כ-220 טון שוכן לב שגודלו בערך  ככורסה, וכל פעימה שלו נמשכת כמעט שתי שניות. כעת הצליחו חוקרים בפעם הראשונה למדוד את קצב הלב של חיות אלו, ומצאו כי בשעת הצלילה לבו של הלווייתן פועם רק פעמיים בדקה. ככל שבעל החיים גדול יותר, כך קצב לבו נמוך יותר, וניתן לחשב שליבו של הלוויתן הענק אמור לפעום כ-11 פעמים בדקה במנוחה. אלא שמהמחקר התברר שללווייתנים אין קצב לב קבוע: הוא משתנה בקיצוניות כאשר הם עולים אל פני המים לנשום וצוללים בחזרה. כדי לחסוך בחמצן, קצב הלב של היונקים הימיים מואט מאוד כאשר הם נמצאים מתחת לפני המים. כשהם עולים לאוויר, לעומת זאת, ליבם פועם כ-37 פעמים בדקה. בהתחשב בגודל הלב, מדובר בקצב כמעט מטורף. "הלב שלהם פועם הכי מהר שהוא יכול, והלווייתן אפילו לא שוחה מהר", אמר ג'רמי גולדבוגן, שהוביל את המחקר. "הם עושים את זה במשך כל היום".
לקריאה נוספת (באנגלית) לחצו כאן.

הכרישים חוזרים

לכרישים יש נטייה להתקבץ במים החמים בתקופת החורף בחופי ישראל. כעת צוות חוקרים מתחנת מוריס קאהן לחקר הים מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה זיהו את חזרתם של הכרישים למוצא המים החמים של תחנת הכוח אורות רבין בחופי חדרה. חזרת הכרישים תאפשר לחוקרים להמשיך במחקר שלהם על טורפי העל הייחודיים, שעד כה ידוע מעט מאוד על התנהגותם באזור ישראל ובים התיכון בכלל. "מספרם של הכרישים בים התיכון פוחת בקצב מסחרר עקב דיג יתר של מזונם, דיג כרישים עצמם למטרות מזון או הילכדותם בצורה בלתי מכוונת בדיג אחר. במסגרת המחקר בתחנת מוריס קאהן לחקר הים אנו בודקים את התנהגות הכרישים במטרה להפחית את כמות הלכידות הבלתי מכוונות של כרישים. במטרה לשמור על בעל חיים מיוחד והחשוב הזה", אמר ד"ר אביעד ד"ר שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה.


צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בית הספר למדעי הים, אוניברסיטת חיפה

פריצת דרך ביכולת ניצול אנרגיית השמש

חברת הזנק אמריקאית בשם Heliogen טוענת שהגיעה לפריצת דרך ביכולת ניצול אנרגיית השמש. החוקרים השתמשו באלגוריתמים חישוביים כדי לכוון מערכת של מראות בצורה כזו, שתאפשר לרכז את אנרגיית השמש ביעילות. הם הצליחו להגיע לטמפרטורה של  °C 1000 - הישג מרשים מכיוון שמעבר להגדלת היעילות בייצור חשמל, טמפרטורה כזו של תנור סולארי היא גבוהה מספיק עבור תהליכים תעשייתיים אחרים הדורשים חום ושריפה של דלקי מאובנים כמו הפקת זכוכית, פלדה ובטון. המערכת מאפשרת גם חסכון אנרגטי מכיוון שאין צורך בתהליך הבזבזני של המרות אנרגיה, בניגוד למערכות האחרות שממירות אנרגיית חום לאנרגיית חשמל ואז בחזרה לחום. הפיתוח הנוכחי מקרב אותנו צעד נוסף לכיוון היום שבו נוכל להחליף את הנפט במקורות אנרגיה מתחדשים, נקיים ומוצלחים יותר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

סיבים תעשייתיים בשירות הרפואה

חוקרים מארצות הברית יישמו שיטה תעשייתית לפיתוח סיבים יעודיים לטיפול בסרטן מוח אלים באמצעות שחרור מבוקר של כימותרפיה. התהליך המכונה "טווייה אלקטרונית" (electrospinning), מאפשר לייצר סיב זעיר, בעל ליבה מחומר מסוים ומעטפת מחומרים אחרים. צוות המחקר כולל מהנדסים, ביולוגים ורופאים מאוניברסיטת סינסינטי ומאוניברסיטת ג'ון הופקינס, והם שיבצו תרופות בליבת הסיב, כאשר העובי וההרכב של הליבה והמעטפת מאפשרים לשלוט על בקצב השחרור של התרופה. במחקר הנוכחי החוקרים הראו כי השתלת פקעות של הסיבים בעובי של מילימטר אחד במוח של חולדות מעבדה עם סרטן מוח אלים האריכה את חיי החולדות. כעת, כדי להתקדם לניסויים קליניים בבני אדם, יהיה עליהם להראות שהשיטה החדשה יעילה גם בהשוואה לטיפולי הכימותרפיה הנהוגים היום. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.


רשת הסיבים שיצרו החוקרים, Joseph Fuqua II/UC Creative Services

נגיף שגורם לצננת עובר דרך השליה

לראשונה חוקרים מארצות הברית גילו שנגיף שגורם לצננת יכול לעבור לעובר דרך השליה. החוקרים השתמשו בשיליות שנשים תרמו לאחר הלידה. כאשר הם חשפו את תאי השיליה לנגיף RSV (respiratory syncytial virus) אשר גורם לצננת, הם גילו שהנגיף מצליח להדביק תאי שליה מסוימים, להשתכפל בהם ולעבור לתאים עובריים סמוכים. לטענת החוקרים משמעות הממצא היא שהנגיף יוכל להגיע מהשליה אל העובר ולהדביק את הריאות המתפתחות, מה שעלול לגרום לתינוק שיוולד לפתח בעיות נשימתיות כגון אסתמה. יחד עם זאת חשוב לשים לב שהמחקר נערך בתאים בתרבית, כך שיתכן מאוד שישנם מנגנוני הגנה שמונעים זאת. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

חודשי הקיץ הגשומים במזרח התיכון 

לפני 125 אלף שנה חודשי הקיץ במזרח התיכון היו גשומים, ומשערים שכמות המשקעים הגבוהה עזרה לאדם הקדמון לצאת מאפריקה. חוקרים מישראל ומארצות הברית פיתחו מודל חישובי של כמות המשקעים בהתחשב בנקיפת כדור הארץ, השינויים בציר הסיבוב שלו סביב עצמו. לפי המודל, לפני 125 אלף שנה חגורת גשמי המוֹנסוּן הטרופיים היורדים בקיץ בדרום אסיה ובאפריקה הגיעה צפונה עד לישראל. החוקרים אימתו את מסקנותיהם באמצעות בחינת הרכב האיזוטופים של חמצן בנטיפי הגיר במערת שורק, המתעדים את הכמות וההרכב של המשקעים באזור ב-200 אלף השנים האחרונות. בדיקת הנטיפים העלתה שחודשי הקיץ בתקופה שלפני כ-125 אלף שנה אכן היו גשומים יחסית. המחקר תורם לביסוס הקשר שבין השינויים המחזוריים בציר הסיבוב של כדור הארץ לשינויים בדפוסי האקלים האזוריים. בנוסף החוקרים משערים כי אפשר שגשמי הקיץ הם שאיפשרו לאבות אבותינו שהתפתחו באפריקה לצלוח את רצועת המדבר ממזרח לנילוס, בדרכם לכבוש את העולם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.


נטיפים במערת שורק, shutterstock

 כוכב לכת המקיף כוכב מסוג ננס לבן

מדענים גילו בפעם הראשונה כוכב לכת המקיף כוכב מסוג ננס לבן. כאשר שמש כמו שלנו מסיימת את חייה היא מתנפחת לענק אדום, ולאחר אובדן השכבות החיצוניות נשארת רק הליבה הדחוסה המכונה "ננס לבן". חוקרים מבריטניה, צ'ילה וגרמניה גילו התנהגות מוזרה של ננס לבן כזה המרוחק 1,500 שנות אור מאתנו. תצפיות העלו כי הוא מוקף בדיסקה המכילה מימן, חמצן וגופרית, שאינם נפוצים בננסים לבנים. החוקרים הסיקו כי מקיף אותו כוכב לכת ענקי שהיה עשוי מקרח, דומה לנפטון. הוא קרוב מאוד לננס הלבן והלוהט, לכן מתאדה במהירות ויוצר את דיסקת הגזים, הנשאבים לננס הלבן. להערכתם, כוכב הלכת שרד את שלב הענק האדום, ורק אחר כך התקרב אל הננס הלבן. לדברי החוקרים, הגילוי שופך אור חדש על גורלן של מערכות פלנטריות עם מותה של השמש שלהן. לקריאה בהרחבה באתר שלנו לחצו כאן.

האם כך תיראה מערכת השמש שלנו בעתיד? ננס לבן מושך אליו את כוכבי הלכת שנותרו | איור: University of Warwick/Mark Garlick

הכחדת הניאנדרטלים

האדם הניאנדרטלי הופיע לפני כ-400 אלף שנה וחי באסיה ובאירופה, עד שנכחד לפני כ-40 אלף שנה – זמן קצר יחסית לאחר שאבותינו הגיעו ליבשות אלו. בשל כך, ההשערה הרווחת היא שבני האדם המודרניים גרמו להכחדתם, אם בכך שהתחרו בניאנדרטלים על משאבים או בכך שנלחמו ופגעו בהם ישירות. אך מחקר חדש, המבוסס על הדמיות מחשב, הראה שהניאנדרטלים היו בסיכון גבוה להכחדה גם אם לא היו פוגשים באבותינו מחקרים גנטיים מצביעים על כך שהם חיו בקבוצות קטנות, דבר שהעלה את הסיכון לרבייה בתוך המשפחה ולכן למחלות ופגמים גנטיים. בנוסף, אוכלוסייה קטנה פגיעה יותר לאירועים אקראיים, כמו בצורת או מחלה, שאוכלוסייה גדולה יותר מסוגלת להתאושש מהם. "המסקנה העיקרית מהמחקר שלנו היא שהניאנדרטלים לא היו זקוקים לבני האדם בשביל להיכחד", אמר קריסט ואזן, שהוביל את המחקר. "בהחלט ייתכן שזה פשוט היה מזל רע". לקריאה בהרחבה אצלנו באתר לחצו כאן

 

הלוחשים לחתולים

מחקר חדש מראה שחתולים מביעים רגשות באמצעות פניהם, אבל לרובנו קשה מאוד לזהות אותם. כדי לבדוק עד כמה בני אדם טובים בקריאת הרגשות שלהם, חוקרים מקנדה הם אספו 40 סרטונים קצרים של חתולים, וסיווגו אותם על פי הרגש שמוצג בהם. הם ערכו מתוכם כמה שניות נטולות הקשר, והשחירו את התמונה מלבד פני החתול. כאשר הציגו את הסרטונים ליותר מ-6,000 אנשים,  החוקרים גילו שרק כ-13 אחוזים מהם ניחשו באופן נכון את הרגש החתולי ב-15 סרטונים או יותר מתוך 20, ושלא מעט מאותה קבוצה היו ווטרינרים. "יכול להיות שיש להם יכולת טבעית לכך, ולכן הם נהיו ווטרינרים", אמרה ג'ורג'יה מאסון (Mason), שהובילה את המחקר, בראיון לוושינגטון פוסט. "אבל גם יש להם הרבה הזדמנויות ללמוד". קריאת הפנים של חתולים היא כנראה אפשרית – שכן יש אנשים שמצליחים בכך - אבל עדיין לא ברור כיצד הם עושים זאת. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן

0 תגובות