שיטה חדשה ויעילה למיחזור פלסטיק, הנגיף שאורב למושתלי האיברים – ואיך לנצח אותו, מה עושות לטאות שנחשים מנסים לטרוף אותן? ועוד מחקרים חדשים

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • שיטה חדשה ויעילה למיחזור פלסטיק
  • הנגיף שאורב למושתלי האיברים – ואיך לנצח אותו
  • מה עושות לטאות שנחשים מנסים לטרוף אותן? 
  • לגדל חיידקים על מאדים
  • כוכב לכת שהוא מעבדה לחקר אטמוספרות

שיטה חדשה ויעילה למיחזור פלסטיק

פלסטיק הוא חומר הוא חזק ועמיד בעל שימושים רבים ומגוונים. מכיוון שהוא אינו מתפרק כמעט באופן טבעי, מדענים ברחבי העולם מנסים לפתח דרכים יעילות למחזר אותו. הבעיה היא שהשיטות הקיימות כיום למיחזור פלסטיק משנות את תכונותיו  ולכן התוצר הממוחזר פחות יעיל מהחומר המקורי ואי אפשר להשתמש בו בדיוק באותה צורה. כעת, חוקרים מגרמניה פיתחו שיטה חדשה לפירוק כימי של פלסטיק, ששומרת על תכונותיו המקוריות ביעילות של 96 אחוז. החוקרים השתמשו בפלסטיק הדומה במבנהו ובתכונותיו לפוליאתילן - אחד מסוגי הפלסטיק הנפוצים ביותר, שהמבנה הכימי שלו מכיל קשרים בצפיפות נמוכה יחסית שמשמשים מעין "נקודות שבירה" המאפשרות לפרק את החומר. לטענת החוקרים אפשר להשתמש  בקשרים הללו כדי לפרק את החומר בקלות וכמעט ללא נזק, וליצור כך "כלכלת פלסטיק מעגלית" שבה נשתמש שוב ושוב באותו פלסטיק לאותן משימות. לקריאה נוספת (באנגלית)

הנגיף שאורב למושתלי האיברים – ואיך לנצח אותו

נגיף ה-CMV הוא אחד הנגיפים הנפוצים ביותר בעולם: בישראל על פי הערכות כ-80% מהאוכלוסייה הם נשאים שלו. במרבית המקרים, הדבקה ב-CMV היא חסרת תסמינים. לאחר מכן הנגיף עובר למצב רדום, ומערכת החיסון אינה מבחינה בו. אך במקרים מסוימים הוא עלול "להתעורר" ולהפוך למסוכן – בעיקר אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת, כמו מושתלי איברים. התפרצות כזו אצלם עלולה לגרור דחייה של השתל ואף מוות. במחקר חדש, חוקרים מקיימברידג' וממכון ויצמן מצביעים על פתרון אפשרי. החוקרים מצאו קבוצת חלבונים שכאשר הווירוס נחשף אליהם, הוא עובר למצבו הפעיל ומתחיל לייצר חלבונים. הפעלה שכזו תגרור תגובה חזקה של מערכת החיסון, שתנקה את הגוף מהנגיף. הודות לכך, החוקרים משערים שניתן יהיה "לרפא" את התורם והמושתל טרם ההשתלה ולהסיר את הנגיף מגופם, וכך למנוע את הסיכון שהנגיף יופעל לאחר ההשתלה, כשהמערכת החיסונית של המושתל מדוכאת. הדרך לטיפול יעיל עוד ארוכה, שכן כלל הניסויים בוצעו בתרביות תאים, אך ניתן לקוות שעם מחקר נוסף נגיע ליעד המיוחל. למאמר (באנגלית)

לגדל חיידקים על מאדים

תנאי המחיה על כוכב הלכת האדום קשים מאוד, וחוקרים רבים מחפשים דרכים לגדל שם מזון ולייצר חומרים שיפחיתו את התלות באספקת חומרים מכדור הארץ. חוקרים מגרמניה מדווחים כי הצליחו לגדל מין של חיידקים כחוליים, מהסוג Anabaena בתנאים שדומים לסביבה המאדימית הרבה יותר מאשר לסביבה הארצית, וכוללים לחץ אטמוספרי נמוך, הרכב גזים דומה לאטמוספרה של מאדים ומים המכילים חול הדומה בהרכבו לאדמת מאדים. החיידקים הצליחו לייצר את החלבונים, הסוכרים וחומרים נוספים הדרושים להם. כמו כן הראו החוקרים שאפשר לגדל חיידקי E. coli על מצע שמורכב מהחיידקים שגדלו בתנאים האלה - ממצא חשוב, שכן קל להנדס גנטית את ה-E.Coli לייצור תרופות וחומרים נחוצים אחרים. החוקרים מציינים כי החיידקים הכחוליים לא יכולים לגדול במאדים באוויר הפתוח, אבל המחקר מראה שאפשר לגדל אותם בכוכב הלכת בלי צורך במכלים של סביבה מבוקרת מאוד, שיהיו יקרים מאוד וקשים לתפעול. לקריאה בהרחבה (אנגלית)

בתמונה: צילומים של מערכת הגידול, C. Verseux / ZARM
צילומים של מערכת הגידול, C. Verseux / ZARM

מה עושות לטאות שנחשים מנסים לטרוף אותן? 

חומטים ביפן פיתחו טמפרטורת גוף גבוהה מהרגיל, שעוזרת להם לברוח.
החומטים, מהמין Plestiodon latiscutatus, חיים באיי אִיזוּ, שהם קבוצת איים געשיים קטנים. בחלק מהאיים האלו חי גם הטורף המרכזי שלהם, נחש כרכן מהמין Elaphe quadrivirgata. החומטים הם יצורים אקטותרמיים, כלומר כאלה ששואבים חום לגופם בעיקר מהסביבה. כשהם מתחממים בשמש חום גופם עולה, וכשבחוץ קר טמפרטורת גופם יורדת, ועימה גם רמת הפעילות שלהם, ולכן הם פגיעים יותר לטורפים.
במחקר חדש הראו חוקרים מיפן שבאיים שבהם חיים נחשים, טמפרטורת הגוף של חומטים שיוצאים לחפש אוכל גבוהה ב-3.2 מעלות צלזיוס בממוצע מזו של החומטים באיים נטולי נחשים: 35.4 מעלות לעומת 32.2. בנוסף, בכל האיים, עם נחשים או בלעדיהם, טמפרטורת הגוף של החומטים עלתה ב-40 השנים האחרונות בכמעלה אחת בממוצע. ייתכן שהסיבה לכך היא שינוי האקלים. המחקר מראה איך בעלי חיים מתאימים את עצמם לסביבתם, ואיך לחץ ברירתי – במקרה הזה, נוכחות של טורף – משנה את התנהגותם ואת הביולוגיה שלהם. לקריאה נוספת
 

חומט מהמין Plestiodon latiscutatus

כוכב לכת שהוא מעבדה לחקר אטמוספרות

מבין אלפי כוכבי הלכת שהתגלו עד כה במערכות שמש אחרות, רק בודדים גם קטנים מספיק וגם קרובים אלינו מספיק כדי לחקור את האטמוספרה שלהם. גילוי חדש של כוכב לכת "סופר-ארץ" סלעי ובמרחק של כ-26 שנות אור בלבד מכאן, עשוי להיות כר פורה להבנת תהליכי ההיווצרות וההישרדות של אטמוספרות בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו. 
כוכב הלכת,  שהרדיוס שלו גדול פי 1.3 מכדור הארץ, מקיף את הננס האדום גליזה 486 במרחק קטן מאוד ממנו, כך שהטמפרטורה על פני כוכב הלכת היא כ-430 מעלות צלזיוס. בתנאים אלה לא ברור אם הקרינה מהכוכב מפזרת את האטמוספרה, או שהכבידה של כוכב הלכת חזקה מספיק כדי לשמר אותה, וזה בדיוק מה שיוכלו  החוקרים לנסות לברר בזכות ההתנאים הייחודיים של המערכת וקרבתה אלינו. "אפשר להתייחס למערכת הזו ממש כאל מעבדה ללימוד על האטמוספרה של הפלנטה", אמר ד"ר אבי שפורר מ-MIT, אחד השותפים במחקר. לכתבה המלאה באתר שלנו
 
הדמיית פניו של כוכב הלכת גליזה 486b | איור: RenderArea
הדמיית פניו של כוכב הלכת גליזה 486b | איור: RenderArea
 

0 תגובות