ג'ירפות, חרקים, ברקים, קשישים וכמהין. מחקרים חדשים בקצרה
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם
מה חדש?
ג'ירפות וברקים
בזמן סערת ברקים יש להימנע מלעמוד במקום גבוה או לצד מבנה גבוה. ועדיף, מתברר ממחקר חדש, גם לא להיות חיה גבוהה. המחקר התמקד במותן של שתי ג'ירפות שנפגעו ממכת ברק בפברואר השנה. אמנם זה נשמע הגיוני שהג'ירפות הגבוהות יהיו מטרה לברקים, אך זו הפעם הראשונה שמקרה כזה מתואר בספרות המדעית. הנקבה המבוגרת ביותר והגבוהה ביותר בקבוצה נפגעה ישירות מהברק, שפגע באחת הקרניים שלה ושבר אותה. ג'ירפה צעירה יותר נפגעה ככל הנראה ממתח חשמלי שעבר דרך האדמה, ולא ישירות. החוקרת, סיסקה שייז'ן (Scheijen), שיערה שג'ירפות נוהגות להתחבא בצמחייה גבוהה בזמן סערות כדי להיות חשופות פחות לברקים, אבל לפחות במקרה הזה אין ראיות לכך. "ייתכן שמקרים כאלו נפוצים יותר אצל ג'ירפות מאשר אצל בעלי חיים אחרים, בשל הגובה שלהן", אמרה שייז'ן. "אבל אני חושבת שדרושים עוד מחקרים כדי לדעת אם יש לכך השפעה על הברירה הטבעית של הג'ירפות". קריאה בהרחבה (באנגלית)
מה קובע את גודל המוח של חרקים?
דבורים מהמין Panurgus banksianus, החי באירופה, חיות אורח חיים יחידני וניזונות בעיקר מפרחים צהובים ממשפחת המורכבים. בנוסף יש להן מוח גדול במיוחד לעומת דבורים ממינים אחרים. כדי לזהות את הגורמים שקובעים את גודל המוח של חרקים, בחנו חוקרים מאות דבורים והסתכלו על המוח שלהן. הם גילו שלדבורים שמתאפיינות בתזונה לא מגוונת היה בדרך כלל מוח גדול יותר מדבורים פחות בררניות. החוקרים משערים שתזונה כזאת, המורכבת מסוג אחד של פרח בדומה לדבורי Panurgus banksianus, מציבה בפניהן אתגר גדול יותר בהשוואה לדבורים עם תזונה מגוונת, וכדי להתמודד איתו בהצלחה הן זקוקות למוח גדול. לעומת זאת, החוקרים גילו שהתנהגות חברתית לא השפיעה על גודל המוח, כפי שקורה אצל בעלי חיים מורכבים יותר כגון קופים. לדברי הביולוג האבולוציוני פרן סאיול, מוביל המחקר, הממצא הזה אינו מפתיע: "ההתנהגות החברתית של הדבורים שונה מאוד מזו שאנחנו מזהים אצל בעלי חוליות". מחקרים נוספים יעזרו להבין טוב יותר את הגורמים לגודל המגוון מאוד של מוחות הדבורים ולגלות את משמעות ההבדלים.
קריאה בהרחבה (באנגלית)חיי החברה של הבבונים
קופי בבון שנמצאים בקשרים חברתיים טובים עם נקבות בקבוצתן, חיים יותר. ממחקרים בבני אדם ידוע שאנשים שיש להם חברים חיים זמן רב יותר מאנשים בודדים. מחקרים על נקבות בבון הראו שזה המצב גם אצלן – אלו שנמצאו בקשר עם קופות רבות התברכו בחיים ארוכים. את הקופים הזכרים היה קשה יותר לחקור, שכן הם עוזבים את הקבוצה שבה גדלו כשהם מתבגרים ועוברים לקבוצה אחרת. אבל כעת הצליחו חוקרים לעשות זאת, לאחר שבחנו נתונים מ-35 שנות מעקב אחר 452 קופי בבון בקניה. הקשר בין הבבונים הזכרים לנקבות בא לידי ביטוי בעיקר בגרומינג הדדי – ניקוי וסירוק זה את פרוותו של זה. החוקרים מצאו שזכרים שעשו גרומינג לעתים קרובות וליותר נקבות, כלומר היו להם קשרים חברתיים רבים וחזקים יותר, חיו זמן רב יותר. "איך החברויות של הקופים נכנסות 'מתחת לעור' ומאריכות את החיים?" תהתה סוזן אלברטס, שהובילה את המחקר. "את זה אנחנו עדיין לא יודעים, זו אחת הקופסאות השחורות הנהדרות ביותר של חיי".
קריאה בהרחבה (באנגלית)
גרומינג, Susan Alberts, Duke University
CT ושריפות
חוקרים השתמשו בסריקת CT כדי להבין איך מתפתחות שריפות. בעירה של אש רוחשת (חנוקה למחצה) היא תהליך כימי שמתרחש בטבע, מלבה שריפות ואחראי להשמדתה של יותר ממחצית הצמחייה שנהרסת בשריפות יער. גזעים שרוחשת בתוכם אש עשויים להמשיך להיראות שלמים לחלוטין במשך ימים שלמים ואז להתלקח מחדש. כדי לחקור את התהליך הזה פיתחו חוקרים מסטנפורד סריקה המבוססת על CT, שחודרת לתוך העצים וחומרי הבעירה הטבעיים וחושפת את תהליך הבעירה המתרחש בתוכם ברמת הפרדה גבוהה. באמצעות המידע שאספו ונתונים נוספים, כמו דפוסי הרוחות ומצב הלחות באוויר באזור מסוים, הם יצרו מודל חישובי לחיזוי שריפות יער. החוקרים החלו כבר לאסוף דגימות עץ ממקומות שונים בעולם כדי ליצור קטלוג המסווג סוגי עצים וחומרי בעירה לפי יכולתם לחולל שריפות. בעתיד הם מקווים שהמודל שלהם יעזור לכבאים להתמקם בשטחי שריפות בצורה יעילה יותר, שתאפשר כיבוי יעיל ובטוח יותר של השריפה.
קריאה נוספת על המחקר (באנגלית)
הקשישים של פעם
חוקרים מפינלנד: אנשים זקנים בריאים ומאושרים יותר היום, בהשוואה לזקנים של הדור הקודם. תוחלת החיים בפינלנד עלתה משמעותית בעשרות השנים האחרונות: מ-52 בשנות ה-60 של המאה הקודמת ל-80 בימינו. חוקרים מפינלנד רצו לבחון אם השנים שנוספו לתוחלת החיים הן שנים "טובות": עד כמה האנשים בגילאים אלו הם בריאים, ואם הם סובלים מקשיים פיזיים או נפשיים. הם השתמשו בתוצאות ממבדקים מנטליים וגופניים שנעשו לפני 28 שנים, עם נבדקים קשישים בני הדור הקודם. בנוסף הם ביצעו את אותם מבדקים בדיוק עם קשישים שהם כיום בגילאי 75-80. הקשישים במחקר החדש קיבלו תוצאות טובות יותר במרבית המבדקים הגופניים ובכל המבדקים הנפשיים, מה שמעיד על חיים באיכות טובה יותר. הסיבות לכך אינן ידועות, אך החוקרים משערים שמדובר בשינויים סוציו-אקונומיים שעברה החברה הפינית: חינוך טוב יותר, כלכלה חזקה יותר, העדר מלחמות ועוד. כל אלו הובילו להערכת החוקרים לאורח חיים בריא יותר, עם תזונה והרגלי היגיינה טובים ופעילות גופנית. כמובן שמדובר השערה בלבד ואנחנו לא יודעים עדיין לאן אורח החיים היושבני המודרני יוביל את הקשישים של הדור הבא.
קריאה בהרחבה (באנגלית)חוקרים שעקבו אחר קבוצה של בונובו חובבי כמהין בחנו מקרוב את הפטריות שהם אוכלים, וגילו שלא מדובר בכמהין שמוגש, במחיר מופקע, במסעדות יוקרה ברחבי העולם, אלא במין אחר, שלא היה ידוע למדע קודם לכן. במאמר חדש הם פירטו את תכונות המין ונתנו לו את שמו – היסטראנגיום בונובו (Hysterangium bonobo), על שם קופי האדם הזללנים. כמו הכמהין המוכרות לנו יותר, גם היסטראנגיום בונובו היא בעלת ריח חזק, וגדלה בתוך האדמה. עוד לא ידוע בדיוק איך הבונובו מאתרים אותן, שכן בניגוד לציידי כמהין אנושיים אין להם חזירים מאולפים המזהים את הריח מרחוק. יכול להיות שהאף של קופי האדם מספיק טוב כדי שיוכלו להריח את הכמהין בעצמם, וייתכן שהם חופרים באדמה באזורים שבהם הפטריות גדלות, ומרחרחים את ידיהם כדי לדעת אם הם מתקרבים אל האוצר הקבור.
בעוד שמין הפטריה הזה חדש למדע, הוא מוכר היטב לתושבי המקום, שנוהגים להשתמש בפטריות כפיתיון במלכודות ללכידה של אנטילופות קטנות ומכרסמים.
קריאה בהרחבה (באנגלית)
היסטראנגיום בונובו- המין החדש של פטריות הכמהין שנקרא על שמם של המגלים שלו | צילום: Alexander Georgiev
אסטרואיד קרוב מאד לכדור הארץ
אסטרואיד זעיר חלף היום קרוב מאד לכדור הארץ. האסטרואיד, המכונה 2020SW, זוהה ב-18 בספטמבר על ידי המרכז לכוכבי לכת ננסיים. הוא חלף במרחק של קצת יותר מ-28 אלף קילומטר מפני כדור הארץ, כלומר קרוב פי 14 בערך מהמרחק הממוצע בין כדור הארץ לירח. האסטרואיד חלף קרוב יותר לכדור הארץ מרוב לווייני התקשורת וה-GPS, המקיפים את כוכב הלכת שלנו במרחק של כמעט 36 אלף קילומטר. למרות הקירבה הזאת, מרגע גילויו היה ברור שהוא לא היה צפוי לפגוע בכדור הארץ. מדובר באסטרואיד קטן מאד, שקוטרו נאמד ב-9.8-4.4 מטרים – בערך כמו משאית לא גדולה. לכן גם אם היה חודר לאטמוספרה הוא היה נשרף כנראה ולא מגיע לפני הקרקע. הכתבה המקורית באנגלית
מסלל האסטרואיד ליד כדור הארץ, קרדיט: Minor Planet Center, Eddie Irizarry
ד"ר יונת אשחר.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטין