מה כיווץ את החור באוזון? מה גורם להתמכרות? איזה זן של נגיף הצלחנו להכחיד? ועוד

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

החור באוזון מתכווץ בעקבות שינויי האקלים העולמיים

לפני כ-40 שנה התגלה מעל אנטארקטיקה חור גדול בשכבת האוזון האטמוספרית, שנוצר בעקבות פליטת כימיקלים תעשייתיים. צמצום הפליטה שלהם הביא להתכווצות החור בהדרגה, אבל השנה נרשמה ירידה של ממש בגודלו. בכל שנה החור מתכווץ ומתרחב במחזוריות, מגיע לשיא גודלו בספטמבר ומתכווץ בקיץ האנטארקטי שבא אחריו. מדידות של סוכנות החלל האמריקאית, NASA, ומִנהל האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקאי NOAA, העלו כי בתחילת ספטמבר היה שטח החור 16.4 מיליון ק"מ רבועים, ועד אמצע אוקטובר הוא התכווץ ל-10 מיליון קמ"ר בלבד, השטח הקטן ביותר מאז החל המעקב אחרי שכבת האוזון. חודש ספטמבר השנה היה החם ביותר שנמדד אי פעם, והטמפרטורה הגבוהה גורמת לכך שייוצרו מעל הקוטב הדרומי פחות עננים סטרטוספריים, הגורמים לפירוק של מולקולות אוזון. "אלו חדשות טובות עבור האוזון בחצי הכדור הדרומי", אמר פאול ניומן - אחד המדענים הראשיים בנאס"א המתמחה במדעי כדור הארץ, "אבל זה חשוב שנבין שמה שאנחנו רואים באוזון השנה הוא בגלל שהטמפרטורות בסטרטוספרה של כדור הארץ הן חמות יותר." לדיווח המלא באתר נאס"א (באנגלית) לחצו כאן.


חלק מהמדידות של האוזון נעשות באמצעות חיישני בלון מיוחדים | NASA

עור מלאכותי רגיש במיוחד, אפילו לדגדוגים

חוקרים מאוניברסיטת בריסטול, בשיתוף פעולה עם טלקום פאריס-טק ואוניברסיטת הסורבון פיתחו מכשיר דמוי עור, המגיב למגוון מחוות מהמשתמש, החל מדגדוג וליטוף ועד צביטה וסיבוב. "הרעיון אולי מעט מוזר, אבל עור הוא ממשק מוכר לנו מאוד, אז מדוע לא להשתמש בו ובעושר שהוא מציע עם המכשירים בהם אנו משתמשים ביום-יום"? אמרה ד"ר אן רואודט (Anne Roudaut), פרופסור מאוניברסיטת בריסטול שהנחתה את המחקר. החוקרים יצרו אף קשר בין מגע בעור ובחירת אמוג'ים על גבי המסך. אחיזה חזקה מציגה כעס, בעוד דגדוג מציג אמוג'י צוחק. החוקרים טוענים שהשלב הבא הוא להפוך את העור המלאכותי אפילו ליותר מציאותי. הם כבר התחילו לבדוק כיצד להוסיף שיער ומאפייני טמפרטורה שיוכלו לתת למכשיר, ואולי גם לכל מי שמסביבו, עור ברווז. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

מה גורם להתמכרות?

בארצות הברית יותר מ-130 אנשים מתים מדי יום ממנת יתר של תרופות וסמים אופואידים, ולמרות כל המאמצים המדע עוד לא הצליח למצוא פתרון לבעיית ההתמכרות הקשה. במחקר חדש שנערך במימון המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH), החוקרים השתמשו בשיטת הדמיה מתקדמת כדי לעקוב אחר השינויים המתרחשים בתאי עצב במוח בזמן חשיפה לאופיואידים - החומרים הממכרים שיש במשככי כאבים נרקוטיים. הם הצליחו לזהות שינויים ביוכימיים שמתרחשים בתאי העצב באזורים במוח המקושרים להתמכרות. החוקרים משערים שהשינויים שהם ראו הם אלו שמובילים להתמכרות וגורמים להתנהגות המאופיינת לה, אך לשם כך עליהם עוד להוכיח קשר של סיבה ותוצאה. "הממצאים שלנו מציעים את האפשרות שהתערבות חיצונית שתעכב את השינויים האלו תוכל להפחית את תסמיני ההתמכרות והגמילה הקשים", אמר פרופ' מרטמיאנוב (Martemyanov) מוביל המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

זן 3 של נגיף הפוליו מוגר באופן רשמי מהעולם

בהודעה מיוחדת לכבוד יום הפוליו הבינלאומי הודיע ארגון הבריאות העולמי ש זן 3 של נגיף הפוליו מוגר באופן רשמי מהעולם , לאחר שמשנת 2012 לא דווח על הידבקויות בו. לנגיף שלושה זנים עיקריים האחראים למחלת הפוליומיטיס (שיתוק ילדים): זן 1, שמצוי כיום רק בשתי מדינות – אפגניסטן ופקיסטן;  זן 2, האלים ביותר, הודבר לפני כמה שנים וכיום לא נמצא בתרכיבי החיסון המוחלש; וזן 3, שכעת הודבר גם כן. "אנו מחויבים להבטיח שכל המשאבים הדרושים יוקצו למיגור כל זני הפוליו. אנו מבקשים ממקבלי ההחלטות והשותפים שלנו להשאר איתנו עד שנצליח במשימה" אמר ד"ר טדרוס אדהנום גבריסוס (Ghenreyesus), מנהל ארגון הבריאות העולמי, ויו"ר היוזמה העולמית למיגור הפוליו. לכתבה המלאה באתר לחצו כאן

צוותי חיסון הפוליו, חוצים את נהר האינדוס בפקיסטן במאמץ להגיע לאוכלוסיות לא מחוסנות |WHO

שיטה חדשה לעריכת גנים

מערכת הקריספר הפכה את עריכת הגנים לזולה, מהירה ויעילה הרבה יותר משהייתה בעבר. אך היא לא חפה מבעיות: לעתים קרובות המערכת משנה את ה-DNA לא רק באזור שאותו אנחנו רוצים לערוך, ומכניסה כך מוטציות במקומות אקראיים בגנום. כעת, חוקרים מאוניברסיטת הרוורד חושפים שיטה חדשה לעריכת גנים, עריכת פריים (prime editing), שמבוססת על קריספר אך מבטיחה להיות מדויקת ובטוחה הרבה יותר. 
מערכת קריספר פועלת על ידי חיתוך הסליל הכפול של ה-DNA במקום מסוים. יחד איתה מחדירים החוקרים לתא מולקולות DNA שנושאות את הרצף שהם מבקשים להכניס לגנום, ומערכת התיקון של התא משלבת את המולקולות האלו במקום שנחתך. בעריכת פריים כל המרכיבים, כולל הרצף הערוך, כבר נמצאים שם כחלק מהמערכת. חשוב מכך, החלבון אינו חותך את שני גדילי ה-DNA אלא רק אחד מהם, ולא מפעיל את מערכת תיקון ה-DNA של התא, שנוטה להכניס מוטציות. החוקרים הראו שהמערכת אכן מבצעת מעט מאוד שינויים "מחוץ למטרה" – כמעט פי חמישה פחות מקריספר. "אנחנו לא מכירים טכנולוגית עריכה אחרת שמציעה רמה כזו של דיוק וגמישות, עם כל כך מעט תוצרי לוואי", אמר  דיויד ליו, מוביל המחקר. לכתבה המלאה באתר שלנו לחצו כאן.

 

0 תגובות