על הבדלי מעמדות של האדם הקדמון, כרישים חברותיים, חומר שמרפא את עצמו ומה אומרת הגנטיקה על מחלת האלצהיימר? מחקרים חדשים

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • קרני לייזר בחלל

  • הבדלי מעמדות בקהילה הקדומה
  • כרישים חברותיים
  • ​איך דבורי הדבש אוכלות?
  • ​מולקולה צמחית ששומרת על ההולכה העצבית
  • החומר שמרפא את עצמו
  • ​גנטיקה של אלצהיימר

קרני לייזר בחלל

אחרי עשור של ניסויים כושלים, בפעם הראשונה מדענים מדדו בעזרת קרני לייזר את המרחק מכדור הארץ ללוויין החג סביב הירח. החוקרים מצרפת כיוונו לייזר תת-אדום למחזיר האור של הלוויין האמריקאי LRO, שגודלו 15x18 ס"מ בלבד, והצליחו לקלוט פוטונים (חלקיקי אור) אחדים שהוחזרו ממנו. זה אמנם נשמע מעט, אך קרן לייזר שנשלחת לירח מתפזרת עד הגעתה לשם לקוטר של כשני קילומטרים, והסיכוי לפגוע בעזרתה במטרה כה קטנה הנעה המהירות גבוהה, ואף לקבל החזר, הוא קלוש. הניסוי הוא שיחזור של ניסויים דומים עם מחזירי אור גדולים בהרבה שהשאירו כמה חלליות על הירח. הקולטים האלה הניבו כמה פריצות דרך מדעיות, כמו הגילוי שהירח מתרחק אט-אט מכדור הארץ, אך תפקודם ירד עם השנים, אולי בגלל אבק. החוקרים מקווים כי ההצלחה המחודשת תסייע לקביעה מדויקת של מיקום הירח, ולהבנה טובה יותר של הכוחות הפועלים עליו ובתוכו. לדיווח של נאס"א לחצו כאן

הבדלי מעמדות בקהילה הקדומה

לפני קצת יותר מ-6,000 שנה חיה קהילה חקלאית קטנה באזור שנמצא היום בפולין. כאשר מתו, קברו אותם קרוביהם ליד הבית, וטמנו יחד איתם כמה מחפציהם. בחלק מהקברים נמצאו חפצים ותכשיטים רבים וקברים אחרים היו צנועים יותר. במחקר חדש, חוקרים מאירופה ומארצות הברית בחנו את העצמות שנמצאו בקברים כדי להסיק על התזונה של שלהם. הם מצאו הבדלים באיזוטופים של פחמן בין עצמותיהם של אנשים שנקברו עם חפצים יקרים, כמו תכשיטי נחושת, ועצמות האנשים שבקבריהם לא נמצאו חפצים כאלו. הבדלים דומים נמצאו גם בעצמות פרות מאותו אזור, ועשויים להעיד על כך שבעלי החפצים היקרים ניזונו מפרות שרעו בשדות טובים יותר. הממצאים מצביעים על הבדלי מעמדות בקהילה הקדומה, ואולי אף על העברת נכסים מדור לדור. אלו הן הראיות הקדומות ביותר למעמדות וחוסר שוויון כלכלי בקהילה אנושית. קריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

השלד שהתגלה באתר אוסלונקי בפולין ורישום התכשיטים שנמצאו עליו | מקור: מאמר המחקר
השלד שהתגלה באתר אוסלונקי בפולין ורישום התכשיטים שנמצאו עליו | מקור: מאמר המחקר


כרישים חברותיים

כרישים לא נחשבים לחברותיים במיוחד, ורוב הכרישים אכן שוחים וצדים לבדם. אך במחקר חדש, חוקרים מארה"ב ומבריטניה הראו שכרישי שונית אפורים (Carcharhinus amblyrhynchos) יוצרים קבוצות יציבות, שמחזיקות מעמד לאורך שנים. 
החוקרים הצמידו ל-40 כרישים משדרים, שבעזרתם עקבו אחריהם במשך ארבע שנים. הכרישים פעילים יותר במשך הלילה, והחוקרים גילו שאז הם לרוב צדים בים הפתוח, הרחק מהשונית. היות שהמכשירים הקולטים את האותות מהמשדרים נמצאים באזור השונית, החוקרים לא יודעים עם מי הכרישים מסתובבים במשך הלילה. במשך היום, עם זאת, הם תיעדו קבוצות של כרישים שמתקבצות יחדיו במקומות קבועים בשונית. הכרישים שוחים זה לצד זה וגם צדים מדי פעם, ומבנה הקבוצות כמעט ולא השתנה במשך השנים. "הם בכוונה מסתובבים עם אותם פרטים", אמר יאניס פאפאסטמטיו (Papastamatiou), שהוביל את המחקר. כדי לעשות זאת, הכרישים צריכים לזהות זה את זה, אך עדיין לא ברור איך הם עושים זאת –לפי מראה, קול, או בצורה אחרת. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
כרישי שונית אפורים, spl
כרישי שונית אפורים, spl


איך דבורי הדבש אוכלות?

חוקרים הראו שדבורי הדבש (Apis mellifera) יכולות גם ללקק צוף  וגם לשאוב אותו כפי שעושים פרפרים, והן עוברות משיטה אחת לשנייה בהתאם לצמיגות הנוזל. החוקרים, מסין ומארצות הברית, גילו שכאשר הדבורים שותות מי סוכר בריכוז סוכר גבוה (מעל 30 אחוזים) הן חוזרות וטובלות שוב ושוב בנוזל את לשונן, שבנויה כך שתתפוס כמה שיותר ממנו בכל טבילה. "כעשרת אלפים זיפים מכסים את הלשון, וכולם מזדקפים יחדיו בזווית המתאימה ללכידת הצוף", תיאר זאת ג'יאנינג ווּ (Wu), שהוביל את המחקר. לעומת זאת, כשמי הסוכר היו בריכוז נמוך יותר, צורת השתייה של הדבורים השתנתה. השערות על הלשון לא הזדקפו, ובמקום לטבול את הלשון לרגע בנוזל ואז להכניס אותה חזרה לפה, הדבורים השאירו את לשונן במי הסוכר ושאבו אותו פנימה. בניסוי המשך החוקרים גילו שמה שגורם לדבורים לשנות את התנהגותן הוא צמיגות הנוזל. הם סבורים ששיטת השאיבה מאפשרת לדבורים לנצל גם פרחים שהצוף שלהם מימי יותר, וקשה יותר לאיסוף באמצעות הזיפים. לכתבה המלאה באתר שלנו


מולקולה צמחית ששומרת על ההולכה העצבית

חוקרים גילו מולקולה צמחית שמשפיעה על מערכת העצבים ומעודדת יצירה של השכבה המבודדת ששומרת על ההולכה החשמלית במוח. מיאלין הוא חומר מבודד שעוטף את תאי העצב ומבודד את האותות החשמליים שעוברים בתוכם. כאשר השכבה המבודדת הזו נפגעת או אינה מתחדשת, נוצרות בעיות בהולכה העצבית מה שפוגע בפעילות התקינה של המוח ועלול לגרום לשיתוק. כך קורה במספר מחלות ניווניות של המוח כמו למשל במחלת הטרשת הנפוצה. במחקר קודם, חוקרים מארצות הברית גילו שחלבון של מערכת החיסון בשם IL-33 שמופעל בתגובה לפציעה, גורם להתחדשות של שכבת המיאלין. כעת, במחקר חדש, אותם חוקרים הראו שחומצה אנקרדית, מולקולה שמקורה בקליפת אגוז הקשיו מעודדת את היווצרותו של החלבון IL-33, מה שמוביל בתורו ליצירת מיאלין. באחד הניסויים החוקרים הראו איך שימוש בחומצה כטיפול עבור חיות מעבדה עם בעיה בייצור מיאלין שגורמת לשיתוק משפרת את מצבן. החוקרים מתכוונים להמשיך לחקור את תכונות החומצה האנקרדית ולבדוק את היכולת שלה לשמש כטיפול לטרשת נפוצה. קריאה בהרחבה (באנגלית)

החומר שמרפא את עצמו

חוקרים פיתחו חומר שמסתגל לסביבה. נכון לעכשיו הוא מיועד לשימוש צבאי.
חוקרים בשירות צבא ארצות הברית נמצאים בשלבי פיתוח של סוג חדש של חומרים שיכולים "לרפא" את עצמם ולשנות צורה בתגובה לגירוי חיצוני. המאמר מתאר פולימר מיוחד, שהוא מעין גומי חזק הבנוי מיחידות קטנות שחוזרות על עצמן. על פי החוקרים, בין היחידות יש קשרים דינמיים שמאפשרים לחומר לעבור בקלות בין מצב צבירה נוזל למוצק וחזרה, וכך להגיב במהירות לשינויים בסביבה. החומר גמיש מאוד ויכול לקבל צורות מגוונות, ועם זאת הוא חזק ויכול לעמוד בעומסים גבוהים יחסית. נכון לעכשיו האבטיפוס יכול להגיב לחום (טמפרטורה) ואור, ובהמשך החוקרים מעוניינים להרחיב את יכולת התגובה שלו גם לגירויים נוספים. הרחבה (באנגלית)
 
(Courtesy Texas A&M University )
חומר גמיש שמסתגל לסביבה, קרדיט: Courtesy Texas A&M University

גנטיקה של אלצהיימר

מחלת האלצהיימר היא הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה (שיטיון), ולמרות המאמץ הרב שמושקע בחקירתה איננו יודעים עדיין מה הבסיס הגנטי שלה. כעת מצאו חוקרים מארצות הברית וקנדה קשר גנטי שמחבר בין מחלת אלצהיימר לבין מחלה אחרת שתסמיניה דומים. מדובר ב-LATE, מחלת שיטיון שמתפרצת בדרך כלל אחרי גיל 80, אך נתיחה לאחר המוות של מוחות החולים חושפת שאין בהם משקעי פלאקים עמילואידיים רעילים כמו אלה המאפיינים אלצהיימר. במחקר החדש סרקו החוקרים את רמות הפעילות של גנים בכ-500 מוחות של זקנים שהלכו לעולמם בסביבות גיל 90, ומצאו שני גני בקרה שמווסתים את פעילותם של גנים אחרים במוח המזדקן. אחד מגני הבקרה האלה מבקר גנים שקשורים למנגנון סילוק הפסולת מהתאים. בתאים שבהם הוא היה פעיל הייתה גם הצטברות של חלבון בטא-עמילואיד - שהוא המרכיב העיקרי של הפלאקים במחלת האלצהיימר. החוקרים הבחינו שגם במוחות של חולי מחלת LATE הייתה פעילות מוגברת של גנים השייכים למנגנון סילוק הפסולת. "מתחיל להיראות שהדו-קיום בין מחלת אלצהיימר למחלת LATE אינו מקרי", אמר יון-סיק יאנג, מוביל המחקר. קריאה בהרחבה (באנגלית) 
 

0 תגובות