איך מפיקים אנרגיה מגשם? איך אפשר לדעת את גילה של טביעת אצבע ואיך גזי החממה משפיעים על אגן הים התיכון?
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם
מה חדש?
-
חליפת תינוק חכמה
-
הפקת אנרגיה מגשם
-
איך ניצור חלבוני "אנטי-פריז" טובים?
-
ישיבה ממושכת מעלה את הסיכון למחלות לב
-
כימאים פיתחו שיטה לתארוך טביעות אצבע
-
ריכוז גזי החממה משפיע על האקלים בים התיכון
-
"האסתמה של העור"
חליפת תינוק חכמה
חוקרים פיתחו חליפת תינוק חכמה שמנטרת את התנועה שלו ושולחת מידע להורים ולשירות המעקב אחר התפתחות הילד. הנתונים שיתקבלו מהחליפה יאפשרו להם לזהות דפוסי התנהגות ותנועה של פעוטות, ולהשתמש בהם כדי להעריך את ההתפתחות הנוירולוגית שלהם. עד כה, כדי לכמת דפוסי תנועה, הורים היו צריכים להביא את ילדיהם למרפאה מיוחדת, ומכיוון שזו אינה סביבתם הטבעית, חלק מדפוסי התנועה של התינוקות משתנים והאבחון מאבד מיעילותו. כעת, יוכלו המומחים לקבל מהחליפה נתונים מדויקים יותר. "החליפה החכמה מאפשרת לנו לכמת לראשונה את התנועה הספונטנית והרצונית של הפעוט, מחוץ למעבדה", אמר ראש צוות המחקר, פרופ' ואנהטלו מאוניברסיטת הלסינקי. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
התינוק החמוד מדגמן את החליפה החדשה, Sampsa Vanhatalo
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןהפקת אנרגיה מגשם
חוקרים פיתחו שיטה יעילה להפקת אנרגיה מגשם. החוקרים מהונג קונג השתמשו בשתי אלקטרודות שביניהן יריעת טפלון (polytetrafluoroethylene) הצוברת את האנרגיה הקינטית של טיפות המים הפוגעות בה. הטיפות שנוחתות על היריעה נקוות לטיפה גדלה והולכת, עד שהיא נוגעת בשתי האלקטרודות, סוגרת מעגל ביניהן ומשחררת כאנרגיה חשמלית את האנרגיה הקינטית שנאגרה בטפלון. לטענת החוקרים, מטיפה אחת אפשר להפיק מתח של 140 וולט, המאפשר להדליק 100 נורות לד קטנות. הם מקווים כי בעתיד יהיה אפשר ליישם את השיטה על כל משטח שטיפות הגשם פוגעות בו, כולל מטריות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
איך ניצור חלבוני "אנטי-פריז" טובים?
הטיפול במחלות, מצריך פעמים רבות הקפאה ושימור של תאים ואיברים, אשר יכולים לגרום להיווצרות של גבישי קרח בתאים שבסופו של דבר הורגים אותם. אצל חלק מהדגים ואצל חיידקים המותאמים לחיים בסביבות עם קור קיצוני יש חלבוני "אנטי-פריז" מיוחדים שנקשרים בחוזקה לגבישי הקרח כשהם עוד זעירים ומונעים מהם לגדול לגבישים מסוכנים. קיימים היום חומרים שעוזרים להתגבר על התופעה אבל במחיר של שרידות נמוכה של התאים. כעת, חוקרים מאוניברסיטת יוטה שבארה"ב השתמשו בסימולציות מחשב מורכבות בקנה מידה רחב כדי לבחון מגוון של פולימרים שיש להם את הפוטנציאל לחקות את הפעולה הטבעית של חלבוני האנטי-פריז. הסימולציות אפשרו לחוקרים לאסוף נתונים על תכונות שיכולות להשפיע על כמה חזק ייקשר החומר לקרח וכמה טוב הוא ימנע מגבישי הקרח להיווצר. החוקרים מקווים שבעתיד הקרוב, נוכל להשתמש בנתונים האלה כדי ליצור פולימר סינטטי שמונע את תופעות הלוואי של הקפאת התאים ביעילות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
ישיבה ממושכת מעלה את הסיכון למחלות לב
חוקרים מאיגוד הלב האמריקאי: ישיבה ממושכת מעלה את הסיכון למחלות לב. במחקר השתתפו 518 נבדקות מעל גיל 55 עם עודף משקל או השמנת יתר. החוקרים עקבו אחר רמת הפעילות של הנבדקות במשך 14 ימים באמצעות שעוני מעקב חכמים, ואספו מדדים רפואיים כמו לחץ דם, רמות האינסולין בדם ועוד. הם מצאו שהנבדקות בילו כ- 9 שעות ביום בממוצע בישיבה וככל שישבו יותר זמן התנגודת לאינסולין שלהן הייתה גבוהה יותר. תנגודת לאינסולין היא גורם סיכון גדול למחלות לב וכלי דם ולסוכרת. החוקרים מדגישים את חשיבותה של התנועה לבריאות, אפילו אם מדובר רק בהחלפת ישיבה בעמידה או הליכה איטית. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
כימאים פיתחו שיטה לתארוך טביעות אצבע
טביעת אצבע יכולה לתת לנו מידע שימושי רב על האדם שממנו היא באה, אולם עד כה לא הייתה דרך יעילה לגלות מתי היא נוצרה. כעת חוקרים מארצות הברית, שהשתמשו בטכנולוגיית דימות מבוססת לייזר כדי לנתח את התרכובות הכימיות שנמצאות בטביעות אצבע, מצאו אולי תשובה. הם גילו שגז האוזון שנמצא באוויר גורם לפירוק חומצות השומן הבלתי רוויות בטביעת האצבע, והפירוק הזה תלוי בזמן. על סמך הגילוי הזה הם הצליחו להבחין בין טביעות אצבע טריות לטביעות אצבע בנות מספר ימים. החוקרים מתכוונים להמשיך לבחון את השיטה החדשה ולשדרג אותה, בתקווה להטמיע אותה במחלקות זיהוי פלילי ובגופים אחרים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
צילום של החוקרים מאוניברסיטת אייווה, Christopher Gannon/Iowa State University
ריכוז גזי החממה משפיע על האקלים בים התיכון
אגן הים התיכון עומד בפני ירידה בכמות המשקעים בעקבות העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה, אך השינוי עשוי להתהפך במהירות אם פליטות גזי החממה יופחתו. שינויים בריכוז גזי החממה באטמוספרה משפיעים על האקלים באופן מיידי אולם ההנחה הרווחת היא שהשפעתם המלאה מורגשת רק אחרי עשרות ואפילו מאות שנים. מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת PNAS, מדגים לראשונה בעזרת מודל חישובי כיצד שינויים בריכוז גזי החממה באטמוספרה יכולים להשפיע אפילו תוך שנים אחדות על כמות המשקעים באזור הים התיכון. מנגד, עולה מהמחקר כי אם נפחית את פליטת גזי החממה, מקורות המים באזור עשויים להתמלא במהירות. השורה התחתונה אומרת כי לפעולות להפחתת הפליטה של גזי חממה יכולות להיות השפעות חיוביות מהירות משחשבנו. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.
אור אליאסון"האסתמה של העור"
חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו מנגנון מרכזי הגורם ל״אסתמה של העור״ ואף הצליחו לרפא עכברים שסבלו ממנה. המחלה, ששמה הרשמי הוא אטופיק דרמטיטיס (Atopic dermatitis), היא מחלת עור אלרגית כרונית שגורמת לפצעים אדומים, מגרדים וכואבים בשטחים נרחבים של העור. ייתכן גם שהמחלה מובילה להתפתחותן של מחלות אלרגיה נוספות. פרופסור אריאל מוניץ מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ופרופסור איתי בנהר מהפקולטה למדעי החיים השתמשו בעכברים מהונדסים גנטית כדי לזהות את החלבון העיקרי שגורם למחלה, ואת הקולטן שאליו הוא נקשר בגוף. כשחסמו את הקישור בין החלבון לקולטן בעכברים, העכברים החלימו. החוקרים הוכיחו את יעילות הטיפול גם בניסויים בתרביות תאים של בני אדם, והם מקווים כעת להתחיל ניסויים קליניים בחולים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
