הבז הנודד, האחים האבודים של הצמחים בעלי הזרעים, סוד הפרפרים הנעלמים ואיפה הדינוזאורים בגדלי הביניים? מקבץ מחקרים חדשים
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע ב
וואטסאפ או
בטלגרםמה חדש?
נדידה זה בגֵנים שלהן
הבז הנודד הוא מציפורי הטרף הנפוצות בעולם. הוא מפורסם במסלולי נדידתו הארוכים, המשתרעים מהחוג הארקטי, שם הבזים מתרבים, ועד אזור קו המשווה שבו הם מבלים את החורף. קבוצת חוקרים מסין ומבריטניה חקרה את מסלולי הנדידה של הבזים, ואת השפעת הגנטיקה על מסלולי הנדידה. החוקרים עקבו באמצעות GPS אחרי 56 בזים, מתחילת נדידתם באזורים הארקטיים של רוסיה ועד לסיום הנדידה סמוך לקו המשווה. הם גילו חמישה מסלולי נדידה נפרדים, ומצאו כי שינויים בגֵן אחד, שנקרא ADCY8, השפיעו על אורכו של מסלול הנדידה. לבזים שנדדו במסלול הארוך ביותר הייתה גרסה פעילה יותר של הגֵן, שמחקרים קודמים קשרו בינו לבין זיכרון. הודות למעקב הגנטי יכלו החוקרים לאמוד גם את השינויים שעברה אוכלוסיית הבזים בעקבות שינויי אקלים בעבר, ולשער על סמך זה מה יהיה עתידן. החוקרים צופים ששינויי האקלים והתחממות האזורים הארקטיים יכווצו משמעותית את אזורי הקינון של הבזים, במיוחד באירופה, ולכן יביאו לירידה במספרם.
לפרטים נוספים (באנגלית)
ציפור הטרף הנודדת, בז נודד | מקור: shutterstockהאחים האבודים של הצמחים בעלי הזרעים
הקבוצה המצליחה ביותר של צמחי יבשה היא ללא ספק קבוצת הצמחים בעלי הזרע, הכוללת למעשה את כל הצמחים המוכרים לנו, חוץ משרכים וטחבים. קבוצה זו החלה להתפתח לפני כ-350 מיליון שנה והציגה שני חידושים מרכזיים על פני השרכים והטבחים - גזע קשיח וזרעים. מחקר חדש בחן שרידי עצים שנקברו באפר געשי והתאבנו לפני כ-300 מיליון שנה, ומצא כי קבוצה עתיקה של צמחים קדומים, Noeggerathiales, היא למעשה הקבוצה הקרובה ביותר לצמחים בעלי זרעים שהתפתחה במקביל. קבוצה זו מציגה גזע מעוצה אבל עדיין לא התפתחו בה זרעים. התגלית שופכת אור על האבולוציה שלה, שהתרחשה במקביל להתפתחות הצמחים בעלי הזרעים, עד שצמחים אלו נעלמו בהכחדת הפרם-טריאס לפני כ-250 מיליון שנה. למחקר
איפה הדינוזאורים בגדלי הביניים?
כולנו מכירים את הדינוזאורים הטורפים הענקיים, כמו הטי-רקס. פחות מוכרים הם קרובי משפחתו הקטנים, כמו הוולוסירפטור והמיקרורפטור. אך בגדלי הביניים, בין מאה ק"ג לאלף ק"ג, אין כמעט מינים של דינוזאורים טורפים. במחקר חדש, הציעו החוקרים שהפרטים הצעירים של הדינוזאורים הטורפים הגדולים ממלאים את הנישות האקולוגיות השמורות לרוב לטורפים בינוניים בגודלם. הם בחנו 43 שטחי מחיה וזמנים שונים, בשבע יבשות ולאורך 136 מיליוני שנים, ומצאו שהחוסר בטורפים בגדלי ביניים הורגש במיוחד באזורים ובזמנים בהם נמצאו הטורפים הגדולים ביותר. כשניתחו את עקומות הגדילה של הדינוזאורים הגדולים ואת התפלגות הגילאים שלהם, הן הראו שהפרטים הצעירים היוו חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה. "לא רק שהיו יותר צעירים מאשר בוגרים, הם היו בדיוק בטווח הגדלים המתאים, זה שאין בו מינים אחרים", אמרה קטלין שרדר, שהובילה את המחקר. הפרטים הצעירים, אמרה שרדר, מלאו נישה אקולוגית נפרדת: "הם אמנם השתייכו לאותו מין ביולוגי, אבל היו שונים לחלוטין מבחינת מראה ותפקוד".
טירנוזאורוס רקס צעיר ומנוצה ושני הוריו הענקיים, מקור: spl
סוד הפרפרים הנעלמים
בעשורים האחרונים נצפית ירידה תלולה במספרם של חרקים רבים. צוות חוקרים בארצות הברית ניסה לגלות את הגורמים להידלדלות האוכלוסייה של חרקים בולטים במיוחד: הפרפרים. החוקרים איחדו נתונים שאספו לאורך 40 שנה מדענים מומחים וחובבים על מיני פרפרים רבים במקומות רבים במערב ארצות הברית. ניתוח המידע הכולל הראה ירידה בגודל האוכלוסייה של כל מיני הפרפרים במחקר. מאחר שמדובר במינים רבים הפרושים על מרחב אדיר, קיימים גורמים אפשריים רבים להיעלמותם: הרס בתי גידול, שתרם כנראה רק תרומה מועטה לירידה, ושינוי האקלים – שחלקו בפגיעה בפרפרים רב. החוקרים מצאו שככל שחודשי הסתיו היו חמים יותר, כך ירד מספר הפרפרים שנצפו בשנה העוקבת. תוצאות המחקר מראות שלשינוי האקלים השפעות מרחיקות לכת ובלתי צפויות, שמובילות לדעיכתם של מינים רבים.
ספיר חבושה-לאופר
ד"ר יונת אשחר