שני מחקרי קורונה, מאובנים של הדרוזאורים, שמרים נגד חיידקים ועוד מחקרים חדשים

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • איך הגיעו ההדרוזאורים לאפריקה?
  • שמרים נגד חיידקים
  • החיסון של מודרנה
  • היכולת המפתיעה של מיקרוסקופ האור
  • מחקר קורונה אמריקאי
  • החיטוי הפנימי של הנמלים

איך הגיעו ההדרוזאורים לאפריקה?

מאובן של דינוזאור שנמצא במרוקו מצביע על כך שבני מינו חצו מאות קילומטרים של ים עמוק.
הדינוזאור שייך למשפחת ההדרוזאוריים (Hadrosauridae), שנקראים גם "דינוזאורים בעלי מקור ברווז", בשל הפה השטוח שלהם. הם התפתחו בצפון אמריקה ונדדו על גבי גשרי יבשה לדרום אמריקה, אסיה ואירופה. אלא שאף גשר יבשה לא הוביל לאפריקה, שהייתה בתקופה זו, לפני 66 מיליון שנים, מבודדת ומוקפת בים עמוק מכל עבר. למרות זאת, מצאו החוקרים את המאובן במכרה סמוך לעיר קזבלנקה במרוקו, צפון אפריקה. הם נתנו לו את השם אג'נביה אודיסאוס (Ajnabia odysseus), על שם המילה הערבית אג'נבי, أجنبي – זר, ועל שם המלח היווני המפורסם. 
איך הגיע הדינוזאור למרוקו? "שרלוק הולמס אמר, אחרי שאתה שולל את הבלתי אפשרי, מה שנשאר, לא משנה כמה בלתי סביר, חייב להיות האמת", אמר ניקולס לונגריץ' שהוביל את המחקר. "זה היה בלתי אפשרי ללכת לאפריקה. אם כך, הדרך היחידה להגיע לשם הייתה דרך הים". ייתכן שהדינוזאורים שחו ליבשת המבודדת, או שנסחפו אליה על גבי ענפים וצמחייה שנפלו לים בסופה. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
הדרוזאורים ליד החוף, איור: Raul Martin
הדרוזאורים בחוף, איור: Raul Martin

שמרים נגד חיידקים

חוקרים מארצות הברית השתמשו בשמרים מהונדסים גנטית נגד חיידקי Clostridioides difficile שגורמים למחלה זיהומית קשה במעיים. נכון להיום, הטיפול המקובל נגד החיידקים האלה הוא אנטיביוטיקה, אולם הטיפול הזה אינו יעיל בכל המקרים והוא מעודד התפתחות של זני חיידקים עמידים ואלימים במיוחד. החוקרים מאוניברסיטת מרילנד הינדסו גנטית שמרים וגרמו להם לייצר נוגדנים שמאפשרים למערכת החיסון לזהות את שני הרעלנים העיקריים של החיידק ולפעול נגדו. החוקרים הוסיפו את השמרים המהונדסים לתזונה של עכברי מעבדה שחלו במחלת מעיים עקב החיידק. במחקר שהתפרסם בכתב העת Science הם מדווחים כי הטיפול הניסיוני הצליח והעכברים החולים החלימו. בנוסף, לטענתם, השמרים המהונדסים הצליחו להגן על העכברים מפני התפרצויות נוספות של המחלה. קריאה בהרחבה (באנגלית)

החיסון של מודרנה

חברת מודרנה טוענת שלחיסון נגד קורונה יעילות של מעל 94 אחוז. חברת מודרנה פרסמה היום את תוצאות הביניים של השלב השלישי של הניסוי הקליני בחיסון נגד קורונה. במסגרת הניסוי בארצות הברית, בו משתתפים כ-30 אלף נסיינים, התגלו 95 מקרי הדבקה בנגיף, מתוכם 90 מקבוצת הביקורת, דבר שמעיד על יעילות של למעלה מ-94 אחוז. בדומה לחיסון של חברת פייזר, החיסון של מודרנה מבוסס על הזרקה של מולקולה בשם mRNA, שגורמת לתאים לייצר זמנית את אחד מחלבוני הנגיף ובכך לדמות הדבקה ולעורר את מערכת החיסון נגדו.  עם זאת למודרנה יש יתרון על פני פייזר מאחר שאת החיסון שלה אפשר לשמור בטמפרטורות גבוהות יותר (מינוס 20°C לעומת מינוס 70°), מה שעשוי להפחית קשיים לוגיסטיים באחסון ובהפצה. תוצאות הביניים מהניסויים הקליניים של שתי החברות מרמזות לא רק שהחיסונים הספציפיים שלהן יעילים נגד קורונה, אלא שבאופן כללי חיסוני mRNA יכולים לעבוד בבני אדם, דבר שהיו לגביו ספקות. אולם כדאי להמתין ל"תוצאות האמת" של המחקר הקליני, של שתי החברות, כדי לוודא שהחיסון אכן יעיל, ולא פחות חשוב מכך - בטוח. להודעה המלאה | למידע נוסף על המירוץ לחיסון באתר שלנו

היכולת המפתיעה של מיקרוסקופ האור

מיקרוסקופ האור הוא כלי אפיון מרכזי בתחומים רבים של המחקר המדעי והאבחון הרפואי. עם זאת, הוא מספק רק מידע מוגבל על המבנה התלת ממדי של העצמים שבהם מסתכלים באמצעותו, ועל מבנה פני השטח שלהם. שיטות חלופיות לאפיון פני השטח, כמו שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים,  דורשות זמן רב או תנאי מדידה מורכבים, מה שמגביל במקרים רבים את היכולת לקבל מידע זה. חוקרים מהטכניון, בראשות פרופ' יואב שכטמן, פיתחו שיטת דימות המסוגלת לספק במהירות מידע מעמיק על הטופוגרפיה של תתקינים מיקרוסקופיים. השיטה מבוססת על מיקרוסקופ אור בשילוב עם מניפולציה על אלומת האור שמוחזרת מהתתקין, וחושפת מידע על אודות הטופוגרפיה שלו. החוקרים הראו כיצד אפשר למדוד את הטופוגרפיה של דוגמאות דינמיות, בטווח רחב של גדלים, ממיקרומטר ועד מאות מיקרומטרים. את השיטה החדשה אפשר ליישם בעזרת תוסף למיקרוסקופ סטנדרטי שנמצא במעבדות רבות בעולם, והיא עשויה לשפר במידה ניכרת את סל כלי המחקר במגוון תחומים. לקריאה בהרחבה באתר שלנו

מחקר קורונה אמריקאי

מחקר אמריקאי על מתגייסים צעירים לחיל הנחתים הראה כי מדידות חום וסינון לפי תסמינים נוספים לא מצליחים לאתר חולי קורונה. החוקרים בדקו כ-2,000 מתגייסים שנכנסו ל-14 יום של הסגר בפיקוח. הם נדרשו לעטות מסכות בד, לשמור על ריחוק פיזי ועל היגיינה, למדוד חום ולדווח על תסמינים ועוד. בסך הכל אותרו מביניהם 51 נדבקים בקורונה, כולם רק בזכות בדיקות PCR שנקבעו מראש ולא בגלל תסמינים.
מתוצאות המחקר נראה שההדבקות התרחשו רק בין אנשים שחלקו חלל משותף כשהם ללא מסכות – בשינה או בזמן ארוחות עם חבריהם למחלקה. בנוסף, מאחר שרוב הצעירים המודבקים אסימפטומטיים הם לא היו מתגלים במקומות שבדיקות קורונה נעשות רק בעקבות תסמינים או חשיפה לחולה בעל תסמינים. נראה שכדי לבלום את נגיף הקורונה יש לשלב באמצעי ההגנה מפניו בדיקות סקר נרחבות חוזרות ונשנות, ללא קשר להופעת תסמינים. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

החיטוי הפנימי של הנמלים

נמלים מסוגלות להפריש חומצה מבלוטה שנמצאת בחלק האחורי של גופן כדי להגן על עצמן מטורפים או כדי לצוד. כמו כן ידוע שאחרי אכילה או שתייה הן מבצעות פעולת "טיפוח" שבה הן מקרבות את גחונן לפיהן. מדוע הן עושות את זה? חוקרים שיערו שהנמלים אוכלות את החומצה שהן מפרישות, כדי להרוג חיידקים מזיקים שנמצאים במזון. במחקר חדש הם הראו שחומציות הקיבה של הנמלים עולה אחרי פעולת הטיפוח, דבר שעשוי להעיד על בליעת חומצה, אך היא לא משתנה אם מונעים מהן לבצע את הפעולה, וסיכויי ההישרדות שלהן לאורך זמן פוחתים במצב הזה.
נמלים הן יצורים חברתיים מאוד והן מרבות להעביר זו לזו מזון מפה לפה. ההתנהגות הזאת מגבירה את הסיכון להפצת חיידקים מזיקים בין הפרטים בתוך הקן. החוקרים סבורים שיכולת החיטוי באמצעות בליעת החומצה עוזרת לשמור על בריאות הנמלים בקן. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

 

0 תגובות